אלפים הגיעו היום (חמישי) לחלקת המשטרה בהר הרצל ללוות בדרכה האחרונה את סמ"ש רוז לובין, לוחמת מג"ב שנהרגה בתחילת השבוע בפיגוע הדקירה בירושלים. ב-7 באוקטובר, עם חדירת המחבלים של חמאס במתקפת הפתע על ישראל, רוז שהתה בביתה בקיבוץ סעד שבעוטף כזה. היא לקחה יוזמה ויצאה לשער היישוב עם נשקה האישי, כדי להגן על התושבים.
רוז לובין עלתה לישראל מאטלנטה כחיילת בודדה. הוריה מספרים שרצתה להתגייס לצה"ל ולהגן על המדינה מאז שהייתה בת 8. אחרי שסיימה את לימודי התיכון שלה בארצות הברית, עלתה לישראל עם גרעין צבר.
המשטרה: "אחד הלוחמים נטש עמדה בזמן הפיגוע - הוא הודח מתפקידו"
ביום שני האחרון, מחבל בן 16 משכונת עיסאוויה במזרח ירושלים הגיע לתחנת משטרת שלם בעיר העתיקה כשהוא חמוש בסכין. המחבל דקר שוב ושוב את רוז ופצע אותה באורח אנוש, לוחם מג"ב נוסף נפצע באורח קל. הלוחמים הגיבו בירי והמחבל חוסל במקום. המשטרה עצרה תלמיד תיכון שהיה בקשר עם המחבל דקות לפני שביצע את הפיגוע ופשטה על ביתו שבמזרח העיר.
בממצאי התחקיר שנעשה במשטרה לאחר הפיגוע שבו נהרגה רוז ז"ל, נמצא כי היה כשל מבצעי ומשמעתי של אחד מלוחמי הצוות – שכלל נטישת עמדה, בניגוד מוחלט לפקודות ולהנחיות. בעקבות כך, מפקד משמר הגבול ניצב בריק יצחק הורה על הדחתו של הלוחם.
קרוביה של רוז ספדו לה בכאב: "מגנט אנושי, מלאת שמחת חיים"
דיוויד, אביה של רוז, ספד לה בכאב: "כשרוז הייתה ילדה קטנה, היא פגשה ילד בגן המשחקים ואמרה לו: 'אנחנו יכולים להיות חברים עכשיו, אבל כשאהיה בת 18 אני הולכת לעבור לישראל'. כשגדלה היא הפכה למודעת יותר ויותר לאישיות העצמאית שלה מידי יום".
"היא אהבה לשנות את סגנון וצבע השיער כדרך לביטוי עצמי", סיפר האב על בתו. "אני הייתי לחוץ מההצטרפות שלה לצה"ל. רוז הייתה מוכשרת מאוד, שיחקה ורקדה בבית ספר לאומנויות. כשהייתי שומע אותה שרה הייתי בוכה. היא רדפה אחרי המטרות שלה, אתגרה את עצמה נפשית ורגשית, וזה מה שהפך אותה לאלופה ולחסרת פחד".
מאז שעלתה לארץ בגיל 18, סמ"ש לובין הצטרפה למשפחה מאמצת במושב סעד שבעוטף עזה. עידן ותמר ג'יימס אייזנר, המשפחה המאמצת של רוז מהקיבוץ נפרדו ממנה: "הראש והלב מסרבים להאמין שאת, מגנט אנושי ומלאת שמחת חיים, איך יכול להיות שממך אנחנו צריכים להיפרד?".
"הגעת אלינו לראשונה בערב שבת עם חיוך ענק ומקסים ואנרגיה של שמחה ואהבה", סיפרו עליה. "הצטרפת למשפחה כאילו היית איתנו תמיד. הילדים התאהבו בך וראו בך אחותם הגדולה. התרגשנו שקיבלנו עוד בת. ליווינו אותך בכל הטקסים והתרגשנו איתך בכל שלב בהתקדמות שלך במג"ב. רוז, את ברגישות הכל כך אופיינית לך בכל פעם שהיה אירוע חריג בעיר העתיקה דאגת לשלוח הודעה שאת בסדר. ביום שני בבוקר לא שלחת הודעה. כתבתי לך בעצמי ועד לרגע זה לא קראת. זכינו בך רוז, נערה צבעונית עם שמחת חיים שמשפיעה על כל הלבבות הסובבים אותה".
רובין נחמה, אמה של רוז, אמרה בכאב: "תודה לך רוז שבחרת בי להיות האמא שלך. אנחנו אוהבים את הילדים שלנו ותמיד נהיה שם עבורם. אני מצאתי את האושר שלי במשפחה ובילדים שלי. אני מבקשת ממי שהגיע לכאן היום – בואו ננסה להפוך את העולם למקום טוב יותר".
מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ספד גם הוא לרוז: "עלתה לארץ מתוך אהבת המולדת ורצון לתרום למדינת ישראל, והיא עשתה זאת בהצטיינות. רוז נמנית עם גיבורי ה-7 באוקטובר. היא לקחה חלק בהגנה על קיבוץ סעד שבו התגוררה, סמוך לגבול עזה. היא חברה לכיתת הכוננות, לחמה והגנה באומץ לב על חברי הקיבוץ. רוז עמדה בנחישות בשער הקיבוץ והודיעה שלא תעזוב עד שכולם יחולצו".