אלו ימים שבהם אסור לעמוד באותו המקום בקיבוץ מנרה ליותר מכמה שניות - במיוחד אם חשופים לירי מלבנון. לקיבוץ הזה תארים רבים, כמו הקיבוץ הראשון ברכס רמים, היישוב הקרוב ביותר ללבנון וגם תואר אחד מפוקפק בחודשים האחרונים - היישוב שנפגע הכי קשה בצפון.
ישראל במלחמה - סיקור N12
- אחרי מתקפות הנ"ט בגבול: דיווח בלבנון על סיכול ממוקד
- בקשת ראשי מערכת הביטחון - והסירוב שקיבלו מנתניהו
- אזהרת ראש השב"כ: "איום קונקרטי על חיי מפקד פיקוד מרכז"
מתחילת השבוע, הכבישים שמובילים למנרה היו סגורים לנסיעה במרבית שעות היום. מחבלים יורים על הציר שמוביל לקיבוץ כבר שבועות ללא הפסקה, וכעת הוא מלא בפגיעות ונפלים. במהלך היממה האחרונה, הצבא אפשר מעבר לקיבוץ תחת הוראות ברורות - איפה צריך ללחוץ על הגז בקטעים שחשופים לירי משטח לבנון. גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, סיפר לחדשות 12 על האיום החדש - הנ"ט: "זה החשש הגדול היום, ככל שהוא יותר גדול, הוא גם יותר מדויק. באופן עקרוני, הם יכולים לירות מתי שהם רוצים ולאן שהם רוצים".
אך למרות האיום הרקטי, מנרה לא נטושה. הקיבוץ נראה יותר כמו מוצב צבאי כרגע, עם כוחות צבא רבים וכיתת הכוננות, שבראשה עומד תמיר דואדי. "רוב המשקים והבתים מוקפים כמעט 360 מעלות בידי הגבול עם לבנון - אפשר לראות את כל הכפרים מולנו", אמר. "עם זאת, אנחנו מנסים להתמודד - אין לנו ברירה אחרת, מחכים לצבא שייתן לנו פתרון". עוד התייחס תמיר לתקוות לגבי היום שאחרי: "מקווה שנצליח להרחיק את כולם מהגדר ולחיות את החיים שאנחנו רגילים אליהם. רוצים לראות את כל התושבים חוזרים לפה - חוזרים למטעים ולקטוף תפוחים. אני לולן כבר 23 שנה, רוצה לחזור לעבוד - זה מה שמחזיק אותי פה".
בנו של תמיר, אורן, מגויס גם הוא לכיתת הכוננות, למרות שנפצע בעצמו מפגיעת נ"ט. "נפצעתי וחזרתי מיד", הוא סיפר על מחוייבותו לקיבוץ. "לא מבינים את גודל ההרס פה". אביו הוסיף: "אחרי שאורן נפגע, אמרתי לו להשתחרר, כי היה לו קשה גם קצת נפשית. הוא אמר לי: 'אבא, לא. אם אתה פה - אני פה'".
המצב כרגע הוא כזה שעוד לא אותרו כל הפגיעות במבנים. פשוט לא ניתן מסיבות של ביטחון אישי להגיע לכל מקום. "השכונה הדרומית היא זו שספגה הכי הרבה נ"טים, אף אחד לא נכנס אליה", סיפר תמיר. "באזור הזה יש בערך 12 פגיעות לאורך הציר. גם הבית שלי חטף פגיעות הדף". בין הפגיעות הרבות שהיישוב ספג, נפגע גם הסמל הקיבוצי - חדר האוכל. ההרס בו מוחלט - התקרה קרסה ואין חלון אחד שנשאר שלם.
במנרה פחות דאגו בשנים האחרונות מסיבות ביטחוניות, אלא יותר לצורך להרחיב את הקיבוץ. בכתבה שנערכה לפני כ-8 שנים בידי חדשות 12 על המקום, אחת התושבות שיתפה: "כשעלינו הנה, היינו היישוב העברי הראשון על כל רכס הרי נפתלי. ברגע שאין ילדים או אנשים צעירים - אתה לא רואה עתיד למקום". ואכן, גם כיום זהו הדבר החשוב לתושבי המקום, אפילו במצב הנוכחי. "הקיבוץ פרח מחדש", סיפר זלץ, ראש המועצה. "ועכשיו, החבר'ה הזקנים ליד טבריה במלון, המשפחות הצעירות במקום אחר. הם רוצים לחזור - הם יודעים מה לעשות פה והם יחזרו".
חוץ מאנשי כיתת הכוננות, רק שני תושבים נותרו בקיבוץ. אחד מהם הוא איגור, שאחראי על המכולת המקומית וגם על תיעוד הנזק בדירות. הוא תיעד בנוסף את הפגיעות הראשונות ליד הספרייה ואת החלק במשרדי הקיבוץ שנשרף כליל. הוא מוגדר תושב חדש, בסך הכול 7 שנים, אך יש לו מסר חשוב בשם כולם. "מנרה זה לא הבתים. מנרה זה הקהילה, האנשים, החברים - הביחד", אמר איגור. "מנרה כמקום פיזי? את הכול אפשר לתקן. הקהילה תחזור לפה ברגע שיתאפשר - היא יותר חזקה מבית כזה או אחר".