סיפור גבורה בלתי נתפס: סמ"ר ישראל טייב, נהג טנק בחטיבה 7 בשריון, חיסל יחד עם חייליו עשרות מחבלים בשבת השחורה. 36 ימים אחרי, בריאיון אמש (שבת) ב"פגוש את העיתונות" הוא שחזר לפרטי פרטים ובקור רוח מעורר השתאות את שעות הקרב הארוכות, דקה אחר דקה – מרגע שהתעורר לקול צבע אדום עם שחר, ועד עשרות ההיתקלויות עם מחבלים בין השיחים.
"נס בכלל שאני חי ומדבר", פתח את דבריו טייב. "לילה קודם לכן עשינו שמחת תורה, אני אומר לרס"פ גולני שיאחר את הארוחה בשעה. אנחנו הולכים לאכול ליד הטנקים, אוכלים וצוחקים. אחרי כמה שעות אנחנו שומעים על התקרבות חריגה על הגדר, סביב השעה 23:00. נגמר האירוע והלכנו לישון, קמנו בחזרה לכוננות עם שחר ב-5:30".
"אני מתעורר לצבע אדום ממש חזק, אמרתי – 'בסדר, כנראה ארבעה מחבלים, נקפוץ לגדר ונחסל אותם'. פתאום אני שומע את הפצמ"רים נופלים עליי ולידי מכל מקום. אמרתי שאם אני יוצא אני מת. המ"פ שלי הגיע ואמר לטוס לטנק השני".
עם היציאה מהטנק, ראה הלוחם לנגד עיניו חורבות ובורות של אש. "בדרך לעמדות, ראיתי 50 אופנועים, כוח נוח'בה של חמאס בדרך למוצב שלי. יש איום שצריך לחסל. התותחן כבר מתחיל בירי פגזים, הם באים מולנו ואנחנו דורסים אותם. הם ברחו מדממים לשדות כי הם היו על סמים, התחילו לעשות לנו מארבי נ"ט".
גם RPG קצר-טווח פוגע בשלב זה בכוח: "בכל שתיים–שלוש דקות חיסלנו עשרה מחבלים בירי ובדריסה". מפקד הפלוגה של טייב המשיך לחסל מחבלים בלחימה בלתי פוסקת, ואחרי 9 שעות לחימה, כשאזלה התחמושת, הפקודה שנתן היא להגיע למחנה רעים.
"מחבלים ניסו לעלות על הטנק, אבל לא נתתי להם. גם כשפגעו לנו במנוע, הצלחנו לעשות מרדף", אומר טייב. ברגע הזה הוא גם קיבל החלטה שעזרה לחברו: "כשהגענו לרעים ראיתי מחבל חי, אני לוקח ממנו את ה-PK (המקלע). אנחנו עושים מארבי ירי, והתלבטתי אם לקחת את הנשק של המחבלים. לא לקחתי כדי שכוחותינו לא יזהו אותי בטעות כמחבל. כולי מלא דם ועם שכפ"ץ, זה נראה קצת כמו מחבל".
"עצרנו עוד ארבע משאיות של מחבלים שהיו בדרך לסייע למחבלים, הייתה להם רשת קשר. הצלחנו להרוג אותם בפגזים, הם רצו להצמיד מטענים", המשיך החייל בשחזור. והקרב לא נגמר: "אחרי שאנחנו מגיעים בחסדי שמיים למחנה רעים, מקבלים דיווח על היתקלות. אני משכיב את הטען על הרצפה ואומר לו 'חכה – נעשה להם פה מארב יפה, נשכבים שעה – שעה וחצי, ומתחילים לעשות לילה לבן על הטנקים. ביקשתי שיחליפו לי את כל הציוד כי אני בראש שלי חוזר להילחם".