השבוע, כמו כל עם ישראל, גם תום שובל ישב מול מסך הטלוויזיה. ביום שני בערב הוא צפה נרגש בחחטופים ששוחררו מעזה בפעימה הרביעית. בין 11 המשוחררים של אותה פעימה בלטה במיוחד משפחת קוניו: האם שרון ושתי הבנות שאיתה, התאומות יולי ואמה בנות ה-3, בין החטופות הצעירות ביותר.

"היה מאוד מרגש, הייתי מודאג מאוד. זה היה 50 יום ויותר עם שתי ילדות קטנות", הוא מספר. "גם היה את כל המתח הזה - לא היה ברור אם שרון ברשימה או לא. זה היה מאוד משמח לראות אותן יוצאות בריאות ושלמות, ומצד שני האבא דוד עדיין שם".

אמה ויולי קוניו שבו לארץ
אמה ויולי קוניו בשובן לארץ

ובכל זאת, לשובל קשר רגשי מעט עמוק יותר למצב. הוא במידה רבה האחראי לעצם הגעתן לעולם של התאומות הקטנות. הוא האיש ששידך בין שני הוריהם - דוד ושרון. סיפורה של המשפחה הצעירה מקיבוץ ניר עוז התחיל לפני כעשור: אז היה שובל במאי קולנוע בראשית דרכו, עבד על סרט הביכורים שלו וחיפש את שני השחקנים הראשיים.

לתפקידים לוהקו האבא דוד ואחיו התאום איתן. הביקורת שיבחו את משחקם של האחים חסרי הניסיון והם אפילו חלקו יחד את פרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל ירושלים באותה השנה. שרון, שעבדה אז במערך יחסי הציבור של הסרט, הכירה שם את דוד והאהבה פרחה.

"גורלנו נקשר, מרגיש קצת סנדק"

"אני מרגיש קצת סנדק של כל הדבר הזה. זה חוויה מאוד משמעותית - גם אם לא היינו כל הזמן בקשר, אני מאוד קשור אליהם. גורלנו נקשר. היינו בקשר טוב גם אחרי הסרט. מן הסתם כל אחד חי בעולמו, הם עברו הלאה ולא המשיכו בקריירת משחק. כל אחד פנה לחייו והקימו משפחות. נשארנו בקשר של, נגיד, דוד רחוק מאוד".

הסרט "הנוער", שיצא ב-2013, מבוסס באופן רופף על סיפורו של שובל עצמו ושל אחיו. בחיים, כמו בסרט, אביהם פוטר מעבודותו והמשפחה נקלעה לקשיים. מי שהחליטו להחלץ לשיפור המצב הם האחים. אבל, כך מתברר, לא כל זוג של אחים יכול להתאים למסגרת שאותה יצר שובל.

הכתבה ב"מהדורה המרכזית" ב-2013 על יצירת הסרט:

 

"זו היתה חוויה מאוד מיוחדת", הוא אומר. "בהתחלה התחלנו לחפש שחקנים, אבל אני ואורית אזולאי המלהקת הרגשנו שמה שהסרט צריך להראות זה את הקשר בין שני האחים. קשר מאוד מאוד חזק, כי על זה מתבסס הסרט. והיה לי חשוב להראות את הדינמיקה הזאת שיש בין שני אחים. איזה מין שותפות גורל כזאת ואיזה ראייה כמעט אחידה של המציאות, כאילו שני אנשים שרואים די את אותו דבר. אז חיפשנו את זה וראינו שלאחד שני שחקנים זה יכול להיות מאוד מאוד יפה ועוצמתי, אבל זה לא מייצר את את הדבר הזה".

בשלב הזה הורחב תהליך הליהוק: "התחלנו לחפש אחים ביולוגיים. פשוט אחים, בלי קשר אם הם שחקנים או לא, והתחלנו לראות הרבה זוגות של אחים, גם תאומים. ואז התחקירנים הגיעו לדוד ואיתן והם נכנסו לאודישן ואני ואורית הסתכלנו אחד על השנייה עם פה פעור, כי פשוט ראינו את זה מיד. ראינו מיד את הדבר הזה שחיפשנו". 

איתן (מימין) ודוד קוניו (צילום: ורד אדיר)
"הם באמת נשמות טובות". דוד קוניו (משמאל) עם אחיו איתן|צילום: ורד אדיר

 

"הם פשוט התמסרו לחוויה כולה"

"הם קצת לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם. אתה יודע, הם שני קיבוצניקים. לא היה להם ניסיון במשחק ואני לא יודע אם הם עמדו אפילו מול מצלמה באופן כזה", שובל נזכר. "הם באו מתוך סקרנות ופתאום הם מוצאים את עצמם נקראים לעוד אודישן, ועוד בדיקה ועוד טסט, וכך אנחנו הולכים וגדלים ביחד ומבינים שזה יכול לקרות".

"הם היו לפני צבא בכלל, ואז אני אומר להם 'אני רוצה שתשחקו בסרט אבל זה אומר שאתם צריכים לעבור סוג של תהליך כדי ללמוד לעמוד מול מצלמה. זה תהליך ארוך עם כל מיני מנחים למשחק ועבודה כזאת אינטנסיבית ואתם צריכים לעבור לתל אביב, אתם צריכים גם לדחות את הגיוס' והם הסכימו. זאת אומרת, הם פשוט הם התמסרו אליי ואל הסרט ולחוויה כולה. וזה היה מדהים, הם הביאו משהו מאוד מאוד ייחודי לסרט. הם גם זכו על זה בפרסים כשחקנים אחר כך".

דוד קוניו מתוך הסרט
"הוא ואחיו הביאו משהו מאוד מאוד ייחודי לסרט". דוד קוניו מתוך הסרט "הנוער"|צילום: ורד אדיר

למה הם בחרו לא להמשיך במסלול של קריירת משחק?

"הם הצליחו לייצר להראות את הדבר הזה שאני רציתי להראות את הקשר בין שני האחים, מין שניים שהם אחד. וזה היה מאוד נוכח. כשזה הסתיים הצילומים והם זכו בפרסים היה איזה דיבור כזה שהם ימשיכו לשחק. אבל הדבר הזה של 'מה, לא נשחק ביחד? אנחנו שני אחים. ניפרד וכל אחד יעשה משהו אחר' - משהו לא הסתדר להם ואני מרגיש שזו הייתה איזו מין חוויה חד-פעמית כזאת, לכולם, זה לא שהם תכננו בראש שלהם להיות שחקנים. מידי פעם הם עוד קצת פלרטטו עם זה ושיחקו לפעמים בסרטי סטודנטים ובדברים כאלה, אבל הם היו מכוונים לדברים אחרים".

השעות הגורליות של משפחת קוניו ב-7.10

שני התאומים הזהים חזרו לבסוף לקיבוץ. דוד הביא איתו לקיבוץ את שרון ויחד הם הקימו משפחה. איתן נישא לסתיו וגם הם הביא לעולם ילדים. משפחת קוניו, שמוצאה בארגנטינה, היא אחת המשפחות הגדולות בקיבוץ. בקיבוץ גרים גם הוריהם - סילביה ולואיס - ואחיהם של התאומים. סבתם, אסתר, התפרסמה בימים הראשונים למלחמה כשהוכרחה על ידי המחבלים שפרצו לביתה להצטלם איתם כשהיא מסמנת בידה "וי" - והצליחה להינצל ולא ליפול בשבי.

איתן (מימין) ודוד קוניו מתוך הסרט
"עד היום אני מרגיש שזו אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי בחיים". איתן (מימין) ודוד מתוך הסרט "הנוער"|צילום: ירון שרף

איתן וסתיו הצליחו להסתתר בשבעה באוקטובר בממ"ד בקושי רב, בעוד ביתם עלה באש ונשרף כליל. במקרה של משפחתו של דוד הסוף היה פחות טוב. כל המשפחה נחטפה. כעת, אחרי ששרון והתאומות שוחררו וחזרו ארצה. נותר דוד לבדו בעזה כי הוא לא עומד בקריטריונים של העסקה.

גם אחיו אריאל קוניו נחטף, יחד עם חברתו ארבל. אחותה של שרון קוניו, דניאל, נחטפה יחד עם בתה אמיליה בת ה-5: השתיים שוחררו ביום שישי, בפעימה הראשונה של החזרת החטופים.

תמונות ראשונות שצולמו לאחר שחרור החטופים (צילום: דובר צה
דניאל ואמיליה אלוני לאחר השחרור|צילום: דובר צה"ל

הקריאה לשחרור - שהגיעה למגזינים נחשבים

"הדוד הרחוק", הבמאי שובל, נעתר למאמצים לשחרר את דוד: הידיעה על "שחקן ישראלי" שנמצא חטוף בשבי החמאס עשתה לה כנפיים והגיעה להוליווד. המגזינים הנחשבים "וראייטי" ו"דדליין" התייחסו למקרה של דוד ומשפחתו, אפילו שחלף כבר עשור מאז עבודת המשחק היחידה שלו, וראיינו את שובל.

"אלה עיתונים שבדרך כלל לא מפרסמים דברים שקשורים לאירועים פוליטיים. ועצם העובדה שהם התייחסו לזה בעיניי היה בזה משהו טוב, בכך שיש עוד עוד קהילה שקוראת על זה ונחשפת", שובל מסביר. "בגלל שזה סרט שנעשה לפני עשר שנים ודוד לא המשיך בקריירת משחק אז אפילו לא ידעתי אם תהיה היענות. אבל כן פנו והיה איזה עניין בזה. אני חייב להגיד שהעיתונאים היו מאוד קשובים ורגישים באופן שאתה לא מצפה בעיתונות העולמית כרגע. דיברתי גם עם איתן, שאיתו הייתי בקשר הכי ישיר, וגם עם סילביה, אימא שלהם, גם בלנסות לעזור. לפרסם את הדבר ולנסות להפיץ את הדבר בחו"ל ולהיות מעודכן לראות מה קורה".

תום שובל (צילום: ורד אדיר)
תום שובל: "אני מרגיש שהסרט איתם - אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי בחיים"|צילום: ורד אדיר

לסיום, אני שואל את שובל מה הפך את שני הלא-שחקנים האלו לדמויות כה משמעותיות בחייוף גם שנים אחרי עבודתם המשותפת. "מדובר בשני אנשים שהם באמת נשמות טובות", עונה שובל. "יש בהם איזושהי תמימות מובנית, אבל לא תמימות ילדית, אלא תמימות של אהבת חיים. הם חברים טובים ואנשים שיש בהם איזושהי אצילות. אני חייב להגיד שזה דבר לא מובן מאליו להיכנס לתוך מערכת כזאת שאתה לא מכיר ולהתמסר באופן כזה לבן אדם. זה גם היה הסרט הראשון שלי. הם פשוט נתנו את עצמם באופן מלא, וזה אומר הרבה על מי הם. עד היום אני מרגיש שזו אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי בחיים".

לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv