דובר צה"ל התיר הבוקר (שלישי) לפרסום כי סמ"ר (במיל') יהונתן לובר ז"ל, בן 24 מהיישוב יצהר שבשומרון, לוחם בגדוד השריון 8104 בעוצבת "ראם" (179), וכי רס"ל (במיל') יוסף גיטרץ ז"ל, בן 25 מתל אביב, לוחם בגדוד השריון 7029 בעוצבת "ראם" (179) – נפלו אתמול בקרב בדרום הרצועה.
יהונתן, שגדל ביישוב בית אל שבבנימין, הניח אישה בהיריון, תינוק בן עשרה חודשים, הורים ואחים. הוא היה אברך בישיבת "רועה ישראל" ביצהר ורכז נוער ביישוב. הוא גם בן דודם של הלל ויגל יניב ז"ל שנרצחו בפיגוע ירי בחווארה בפברואר. שעתיים לפני שנהרג תועד בנו הפעוט מתרגש לראות את תמונת אביו בטלפון.
אביו חגי לובר, מייסד תיאטרון אספקלריה, כתב לאחר נפילת בנו: "מתוך עוצמה גדולה של עם ישראל כולו ומתוך הבנת השעה הגדולה בה עם ישראל משמיד את הרוע הצרוף מהעולם, לצד צער אישי עמוק בתהומות הכאב, אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר הי"ד".
"בשם עם ישראל כולו אנו גאים בו ומודים לו על שהיה שותף במחיקת הרע בעולם ובהשמדת אויבינו", כתב האב השכול. "אין בליבנו על הקדוש ברוך הוא, אין בליבנו על ממשלת ישראל, אין בליבנו על צה"ל וההחלטות של מפקדיו בשטח".
"אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו - אנא, יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא, אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת. אנא, דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא, יום אחד של אחדות ודיבורים טובים. יהונתן כל כך יהיה שמח למעלה. מי ייתן ונזכה לניצחון שלם ומהיר ולהחזרת חטופינו האהובים שיונתן כל כך קיווה והתפלל שיחזרו", הוסיף האב השכול.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ספד ליהונתן: "יהונתן היה מתפארת גידולי ההתיישבות בשומרון, נפל מות גיבורים בהגנה על עם ישראל ומדינת ישראל. היה מתנדב, בן למשפחה מפוארת מבית אל, ורק החל את חייו הצעירים עם אשתו אביה ביצהר. הלב נשבר לחשוב על המשפחה הצעירה. שרק החלה את חייה. על הבן שלא יכיר את אביו. מועצה אזורית שומרון תחבק את משפחת לובר היקרה ותסייע לה בכל שניתן".
יוסף ז"ל השאיר מכתב מוצפן להוריו: "מאוד אוהב אתכם, לא הייתה לי ברירה"
רס"ל יוסף גיטרץ ז"ל עבד בתחום הרפואה ומדעי המחשב. לאחר נפילתו, נמצא מכתב מכתב מוצפן שהשאיר להוריו לאחר שגויס למילואים ב-8 באוקטובר: "אימא ואבא היקרים, אני מאוד אוהב אתכם ואני בעצמי בחרתי בזה. הייתי יכול לא ללכת לכאן ולהסתתר, אבל זה היה מנוגד לכל מה שאני מאמין ומעריך, ובמי שאני מחשיב את עצמי. לכן לא הייתה לי ברירה, והייתי עושה את אותו דבר אם הייתי יכול לבחור שוב. עשיתי את הבחירה הזאת בעצמי והלכתי איתה עד הסוף. נפלתי בכבוד למען עמי, אין לי חרטות".