המידע שהיה יכול למנוע אסון: חודשים לפני מתקפת הפתע של חמאס הגיעה לידי השב"כ ידיעה קונקרטית על הכוונה של חמאס לבצע אותה, כולל המועד המתוכנן - כך אילנה דיין ושרית מגן חשפו הערב (רביעי) ב"המהדורה המרכזית". המידע הגיע ממקור אנושי שהפעיל השב"כ ברצועה - ולפיו "חמאס מתכנן מהלך גדול בשבוע שאחרי יום הכיפורים".
הסימנים לפני המתקפה - סיקור N12
- המצגת שחזתה את המתקפה, והלילה שלפני
- האזהרה שהגיעה עד לראש אמ"ן - ולא טופלה
- ההתרעה של 8200 - והמפקד שזלזל: "פנטזיות"
לעומת אותם "סימנים" שנדלקו בלילה שלפני 7 באוקטובר, הפעם לא מדובר באותות או תשדורות שנקלטו, אלא במידע שמקורו ב"יומינט", כלומר מודיעין אנושי. המידע הקונקרטי הזה הגיע מפיו של מקור המכונה "מבוע" - כינוי מקצועי למי שמביא מידע מכלי שני. כלומר, הוא לא שמע ישירות את המידע, אלא ממישהו שידע לספר לו ששמע על התוכנית.
אולם, נשאלת השאלה מה קרה עם ידיעת הזהב הזאת מרגע שהגיעה לשב"כ? המפעיל של אותו מקור אנושי, העביר את המידע הגולמי למי שאמורים לטפל במידע הזה. אלא שהאזהרה לא סומנה כמידע משמעותי. ההנחה הייתה שאם זה באמת יתקרב לביצוע, יגיע מודיעין נוסף שיתמוך בכך. בעקבות זאת, המידע לא עובר לדרגים הגבוהים יותר, ולא הגיע לראש השב"כ רונן בר בזמן אמת.
מאז 7 באוקטובר, מנסים בתוך השב"כ להבין איך כשלו באירוע קבלת המידע. במסגרת הניסיון הזה להבין את הכשל, עולים שם על אותה ידיעה, שהגיעה כאמור חדשים לפני שמחת תורה, ונקברה מתחת לערימות של מידעים אחרים.
גורמים בשב"כ מסבירים שהמקור המדווח "היה חדש יחסית, לא מקור ותיק, גם המהימנות שלו לא הייתה ברורה". בדיעבד יודעים לומר שזה מקור שרמת המהימנות שלו "גבוהה מאוד". אותם גורמים בשב"כ מדגישים: "אין שום כוונה להפיל את האחריות על דרגים נמוכים, בשב"כ לא יהיה ש"ג. השאלה מה היה צריך לעשות עם המידע הזה – עוד תיבדק. בשורה התחתונה – אין וויכוח שכשלנו, ולא הבאנו התרעה למלחמה".
משב"כ נמסר בתגובה: "בעת הזו שב"כ ממוקד בלחימה. שב"כ נערך לביצוע תחקירים מעמיקים ויסודיים לטובת לימוד והפקת לקחים מלאה, ובמסגרת זו ייבדק כלל המידע שהיה קיים. מכל מקום, ההתמקדות בידיעה ספציפית כזו או אחרת, אין בה כדי לשקף את תמונת המודיעין באותה העת".