במתקפת הפתע שהנחית צה"ל ברצועת עזה, חוסל אתמול (שלישי) עיסאם א-דאעליס, הדמות השלטונית הבכירה שהייתה הכוח האמיתי מאחורי הקלעים של ממשל הצללים של חמאס ברצועה. אף על פי שאינו מוכר לציבור הישראלי, בתפקידו הוא שימש כראש ועדת המעקב הממשלתית, ובפועל היה הארכיטקט של מערכת השלטון שהשיגה דריסת רגל על מנגנוני השליטה האזרחיים.
בזמן שהזרקורים מופנים לשיקום הצבאי של חמאס, בשקט ובשיטתיות בנה א-דאעליס רשת שליטה אזרחית מסועפת, שמתפקדת כמעין ממשל צללים מתוחכם. תחת ניצוחו פעלו העיריות, מערכי הסיוע, והחלוקה של הסיוע ההומניטרי - כולם כלים שבהם מחזיק חמאס להעמקת אחיזתו באוכלוסייה העזתית.
העיריות: חוליה מרכזית בשרשרת השליטה של חמאס
תחת ניהולו של א-דאעליס, העיריות ברצועת עזה הפכו מגופים מוניציפליים לזרועות ביצוע של חמאס. באמצעות מינוי אנשי אמון של חמאס לתפקידי מפתח בכל עירייה, הוא הבטיח שליטה הדוקה על השירותים הבסיסיים לאזרחים - מאספקת מים וחשמל ועד לפינוי. מערכת זו מאפשרת לחמאס להעניק או למנוע שירותים בהתאם לשיקולים פוליטיים, לייצר תלות של האוכלוסייה העזתית במנגנוני ארגון הטרור, ולהפעיל מערכת שהידקה את אחיזתו בשטח.
הכשרת המערך האזרחי
עם תחילת הפסקת האש, שבו לפעול משרדי ממשלה והמחלקות העירוניות ברחבי הרצועה, כשלצדם מערך של כ-4,000 שוטרים במדים כחולים שכבר נראים בשטח. מערכת הגיבוי והחלופיות של חמאס מאפשרת החלפה מהירה של בעלי תפקידים שנפגעו, כשהידע הארגוני והמבנה ההיררכי נשמרים היטב ומועברים לדור ההמשך של הפקידות. זה מעיד על תכנון אסטרטגי ארוך-טווח של חמאס, שהכין מראש את מנגנוני העיריות להתמודדות עם פגיעה בדרגים הבכירים ולהמשכיות תפקודית גם בתנאי לחימה.
מערכי הסיוע: מאחורי מסך הצדקה
תחת ממשל הצללים של א-דאעליס, פעלה גם מערכת מתוחכמת של מערכי סיוע מקומיים שפעלו במקביל למוסדות הרשמיים. ארגוני צדקה, אגודות סעד ומרכזי חלוקה שנשאו חזות אזרחית, אך אלו למעשה זרועות ביצוע של חמאס. דרך מערכים אלו, ארגון הטרור יצר רשתות נאמנות מבוססות תלות כלכלית. בימי שגרה מערכים אלו שימשו להעמקת הלגיטימציה לשלטון חמאס, ובעתות משבר ומלחמה - הפכו למערכת לוגיסטית חלופית שהמשיכה לתפקד גם תחת אש.
סיוע הומניטרי בשירות חמאס
אחד ההישגים המשמעותיים של חמאס היה יצירת מנגנון שליטה על הסיוע ההומניטרי הזורם לרצועה. באמצעות מנגנוני חלוקה ופעילים ששלח כדי "לאבטח" את המשאיות, הוא הבטיח כי כל סיוע שנכנס לעזה עובר דרך מסננת הארגון.
פקידים של חמאס הוצבו בנקודות מפתח לאורך שרשרת האספקה, החל משלב הכניסה למעברים, דרך מחסני הביניים, ועד לנקודות החלוקה הסופיות. כך הצליח חמאס להטות משאבים לתומכיו, להשתמש בסיוע הומניטרי כמנוף לחץ פוליטי ולמצב את עצמו כמי שדואג לאוכלוסייה אל מול "המצור הישראלי". במקרים רבים, חלק מהסיוע הוסט ישירות לצורכי הזרוע הצבאית או למשפחות פעילי הארגון.
שליטה במיסוי ובמעברים
מערך המיסוי והמחסומים של חמאס חוזר לפעול בהפסקת האש, מה שהיה סממן מובהק להתחדשות השליטה האפקטיבית של הארגון ברצועה. פעילי חמאס הציבו מחדש נקודות ביקורת באזורים אסטרטגיים - מהציר העובר בכרם שלום וברפיח, דרך המעברים החיוניים בח'אן יונס. במקביל, הארגון חידש את מנגנוני גביית המיסים והמכס על סחורות נכנסות, מה שהבטיח לחמאס לא רק הכנסה כספית משמעותית אלא גם שליטה מלאה בזרימת המשאבים ברצועה.
א-דאעליס היה מהאדריכלים של מערכת זו, שנועדה להבטיח כי כל תנועה כלכלית או לוגיסטית בשטח מנוטרת, מפוקחת, וכפופה לאישור הארגון. בכך הפך חמאס את המיסוי לא רק למקור הכנסה, אלא גם לכלי מרכזי להפגנת ריבונות ולביסוס שליטתו במרחב הכלכלי - הנשק העוצמתי ביותר להבטחת המשך אחיזתו באוכלוסייה.
המערכה נגד ממשל הצללים - והאתגר
חיסולו של עיסאם א-דאעליס בידי צה"ל והשב"כ מהווה הישג מבצעי נקודתי, אך אינו בהכרח משנה את התמונה האסטרטגית ברצועה. כיורשו של רוחי משתהא, שחוסל ביולי 2024, א-דאעליס היה האדריכל של מערכת שלטונית מתוחכמת שאינה תלויה באדם יחיד. המאפיין הבולט של המבנה השלטוני שטיפח הוא דווקא עמידותו – יכולתו לשרוד ולהתאושש גם לאחר פגיעה בדרגים הבכירים.
האתגר האמיתי בפגיעה בממשל הצללים של חמאס אינו בחיסול דמויות ספציפיות, אלא בערעור המערכות המורכבות שהארגון בנה לאורך שנים – רשת העיריות, מערכי הסיוע, מנגנוני השליטה בסיוע ההומניטרי ומערכות המיסוי. גם בהיעדרו של א-דאעליס, מערכת ההמשכיות השלטונית שחמאס פיתח ממשיכה לפעול. זהו אתגר המציב בפני ישראל שאלה מורכבת: כיצד לפגוע לא רק באנשים, אלא במערכת השלטונית השלמה שממשיכה להעניק לחמאס אחיזה איתנה בשטח ובחיי התושבים.