פרסום ראשון: ראש השב"כ רונן בר הציג את תחקירי 7 באוקטובר למטה הארגון והתייחס לשאלת האחריות למחדל. "קיבלתי אחריות ואני מתכוון לממש אותה. אבל יש משמעות לעיתוי", אמר בר.
כפי שאנחנו מפרסמים לראשונה הבוקר (שלישי), ראש השב"כ סימן את מועד ההתפטרות שהוא הגדיר לעצמו. "אני לא מסתפק בהחזרה של 197 חטופים. אני מסתכל על ה-59 שנשארו".
בר גם הסביר לעובדים שבכוונתו לוודא שתקום ועדת חקירה ממלכתית. "ברגע שאראה שזה קורה ארצה להעביר את המקל לאחד משני הסגנים המצוינים שלי", אמר והבהיר שלא יאפשר "כפייה" של ראש לשב"כ מחוץ לארגון.
דבריו של בר מגיעים על רקע הכוונה להדיחו, ולאחר מתקפה חריפה של גורם בכיר בלשכת רה"מ בנימין נתניהו. בשבוע שעבר דיווחנו כי נתניהו מכין את הקרקע להדחתו של ראש השב"כ, וכי בר לא מתכוון להתפטר עד להשלמת תחקירי 7 באוקטובר והשלמת הבדיקה בפרשת קשרי יועצי רה"מ עם קטאר.
בכירים בדימוס בארגון הזהירו מהפיכת השירות ל"זרוע פוליטית", וחששו כי מינוי מטעם יפגע בהשלמת הבדיקה הרגישה. הבכירים ששוחחו אז עם N12, הביעו חשש לניסיון לסכל את השלמת בדיקת הארגון ומכוונת נתניהו למנות לתפקיד מועמד "עושה דברו", בדומה למהלכי איתמר בן גביר במשטרה. בנוסף, יותר מ-200 בכירים לשעבר בשב"כ פרסמו מכתב שבו הגנו על בר: "הדחתו היא טיוח החקירה בקטאר גייט - ומסוכנת לישראל".
נזכיר כי בר הודיע בעבר שהוא מקבל אחריות לאסון שקרה במשמרת שלו כראש השב"כ. כבר ב-16.10.23, כשבוע לאחר תחילת המלחמה, שלח איגרת לאנשיו ובה כתב: "לא הצלחנו להתריע - האחריות היא שלי, יהיו תחקירים". בר קיבל אחריות לאירועים בעוטף, אך הוסיף אז: "עכשיו נלחמים": "אנחנו מצויים במלחמה, לא בסבב. סבב מנצחים בתמונת ניצחון ובשקט, מלחמה מסיימים בהכרעה ובשינוי המצב".