שר הביטחון ישראל כ"ץ כתב היום (שבת) בחשבון ה-X שלו, לאחר שהציג השבוע את עקרונות חוק הגיוס החדשים בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי שליחת צווי גיוס לחרדים הביאה לתוצאה הפוכה: "הביא למצב עגום שבו רק אחוזים בודדים מהחרדים מתגייסים.
"עקרונות חוק הגיוס אותם הנחתי בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מבוססים על שני יסודות מרכזיים: קביעת יעדים לשירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי בצה"ל - כולל סנקציות ברורות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, לצד שמירה ומניעת פגיעה בעולם התורה היהודי, שהוא יסוד חשוב לקיומנו כאן כמדינה יהודית", אמר כ"ץ.
לדבריו, רק שילוב שני העקרונות הללו יחד יאפשר העברת חוק גיוס בהסכמה לאומית רחבה, שיביא לגיוסם של אלפי חרדים כלוחמים ותומכי לחימה בצה"ל. "צה"ל זקוק לתוספת כוח אדם בסדיר ובמילואים, וכל ניסיון אחר שנעשה עד כה, כולל משלוח צווים באופן חד-צדדי, נכשל והביא למצב עגום שבו רק אחוזים בודדים מהחרדים מתגייסים לצבא", הדגיש.
כ"ץ התייחס גם לביקורת שנשמעה נגד גישתו ואמר: "מי שרוצה לנגח ולפלג במקום לחבק, לאחד ולמצוא פתרון אמיתי - חלקי לא יהיה עימו. אלה העמדות אותן אני מביע בכל מקום, וכל ניסיון לעוות ולסלף אותן לא יצלח".
מאבק פוליטי ומשפטי סביב חוק הגיוס
חוק הגיוס הוא אחד הנושאים הנפיצים במערכת הפוליטית, ומאז ביטול מתווה "חוק טל" בשנת 2012, טרם נמצא מתווה שיזכה להסכמה רחבה בין כלל המפלגות. דבריו של כ"ץ מצביעים על כוונה לקדם מהלך שישנה את המציאות בתחום זה, אך הדרך להעברת החוק עוד רצופה במכשולים פוליטיים וציבוריים.
ביום חמישי האחרון, אמר כ"ץ כי "לעולם לא ניתן לפגוע בעולם התורה היהודי". הוא הוסיף שבכוונתו להעביר את חוק הפטור מגיוס. זאת, על רקע המאמצים של הקואליציה לגבש את החוק, שיעניק להמוני חרדים פטור מגיוס, ומנגד יקבע מכסות גיוס במטרה להסדיר את הסוגיה ששנים לא נפתרה. את הדברים אמר כ"ץ באירוע אצל איש יחסי הציבור החרדי, יוסי רוזנבוים.
בדצמבר האחרון פורסם כי היעד של הממשלה הוא גיוס 4,800 חרדים מדי שנה. זאת, למרות שהמחסור בלוחמים הוא גבוה הרבה יותר ובדצמבר האחרון נאמד בכ-7,000.
לפני שבוע וחצי שלחה היועמ"שית גלי בהרב מיארה מכתב לשר הביטחון כ"ץ והתריעה כי אין עמידה אפילו ביעדי הגיוס שהוצגו, וכי על הממשלה לפעול בדחיפות מול משתמטים. "נתוני הגיוס לשנה הנוכחית, כפי שנמסרו, רחוקים מלהלום את צרכי הצבא, את היעדים שנקבעו והוצגו בבג"ץ, ואת ערך השוויון", כתבה.
היועמש"ית הוסיפה וטענה שהצורך בהגדלת היקף המתגייסים לשירות סדיר מתגבר בשעה שהממשלה מקדמת במקביל צעדים שמשמעותם הגדלת הנטל על ציבור המשרתים.
התנועה לאיכות השלטון: "התעלמות בוטה מפסיקות בג"ץ"
בתגובה לדבריו של שר הביטחון, התנועה לאיכות השלטון תקפה בחריפות את עמדתו וטענה כי מדובר בהתעלמות בוטה מפסיקות בג"ץ ומעקרון השוויון בפני החוק.
"דבריו של שר הביטחון מהווים התעלמות בוטה מפסיקות חוזרות ונשנות של בג"ץ ומעקרון השוויון בפני החוק. הניסיון להציג את משלוח צווי הגיוס כ'כישלון' הוא הטעיה מכוונת - האמת היא שמעולם לא נעשתה אכיפה רצינית של חובת הגיוס על תלמידי הישיבות, ומעולם לא הופעלו סנקציות אמיתיות על המשתמטים", נמסר מהתנועה.
עוד ציינו כי בפסק הדין מיוני 2024 קבע בג"ץ חד-משמעית כי אין כל בסיס חוקי לפטור גורף לתלמידי ישיבות וכי במקום לקיים את הוראות בית המשפט ולהבטיח שוויון בנטל, שר הביטחון בוחר להמשיך במדיניות המפלה שכבר נפסלה.
גם מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", אורי קידר, הגיב על דבריו של כ"ץ ואמר כי שר הביטחון נותן גב לחרדים ששרים שלא יתייצבו בלשכות הגיוס, ומפנה גב ללוחמי צה"ל, למילואימניקים ולמשפחות המילואים.
עוד הוסיף כי מי שמתנגד לשליחת צווים לצעירים בריאים חייבי גיוס רק כי הוא מתחנף לאדמו"רים ולעסקנים הוא לא שר הביטחון של ישראל, ואין לו לגיטימציה להוציא ולו צו 8 אחד נוסף".