רב סרן עמרי קזאדו בן 31 בדיוק סיים את תפקידו כסמג"ד 932 בחטיבת הנח"ל, והיה בחופשה בין תפקידים בביתו ליד מודיעין בשבת הארורה. עם תחילת האזעקות, נפרד מאשתו, גילוי נאות כתבת חדשות 12 שרון קנובליך, נכנס לרכב הפרטי עם אקדח וירד דרומה. "גופה באמצע שטח זה כבר משהו מוזר - אתה מבין שיש פה אירוע אחר", שחזר את הרגעים הראשונים בשטח.
כשהגיע לצומת ספיר, עצר כשמולו מחזה שלא ראה מימיו - בזמן שהוא הולך שפוף בתעלה בצד הכביש, הבחין קזאדו בכ-17 מחבלים שנלחמים מול כוחות מיוחדים של המשטרה. "קרב פנים אל פנים שלא ראיתי בחיי, סצנה מסרט. ראיתי רכב בצד השני של הכביש, רצתי ופתחתי את הדלת האחורית של הרכב ואני רואה קצין יושב מחזיק את החוסם עורקים על הרגל", סיפר ממקום הקרב, לשם חזר לראשונה מאז אותה שבת.
קזאדו זיהה את הקצין שהיה בעל דרגות של תת אלוף, והחל לטפל בו: "הם עברו פה היתקלות קשה, החלטתי לקחת פיקוד על הסיטואציה וסגרתי לרומן את חוסם העורקים עד הסוף". רומן, הוא רומן גופמן שמאז התקדם לדרגת אלוף והפך למזכירו הצבאי של ראש הממשלה. "הבנתי שזה רומן גופמן ואמרתי לעצמי 'וואו, יש פה משהו, יש פה מפקדים בכירים שהגיעו להילחם בשטח - אנחנו לא בסיטואציה רגילה''".
אחרי שקזאדו סיים לפנות את האלוף גופמן, הוא המשיך לחפש איך לעזור בשטח וקיבל טלפון מאלוף משנה עידו סעד. "הוא מצא איזה 5 חבר'ה שהיו פה באיזו מסיבה באזור ונכנס איתם לתוך אחד המטעים ליד קיבוץ מפלסים", סיפר. בעוד המבלים מתחבאים כקילומטר ממנו - הכביש הוא מלכודת מוות. קזאדו, שגדל בקיבוץ כיסופים בעוטף, מכיר את האזור ונוסע בשטח בין המטעים. בתוך אחד ממטעי הבננות, מצא עמרי כמה ניצולים מהמסיבה: "יוצאות כמה דמויות, הזיה מוחלטת, הם לבושים בבגדי מסיבה. בזמן שהם עולים לרכב אני מבין שירו בהם ליד שדרות - הם ניצלו פעמיים ממוות ואני זה שמפריד בינם לבין זה שהם יגיעו הביתה לאזור בטוח".
כעת קזאדו כבר עם לוחמים נוספים, מאובזרים הם ממשיכים לכיוון הקרב בכפר עזה. "הגענו לעיקול של הכביש ואני רואה טנדרים עמוסים במחבלים שפשוט יורים עלינו. אנחנו בנחיתות מספרית, יש איזה 200-150 מחבלים ואנחנו 40-30".
קזאדו התמקם מאחורי אחד הרכבים כשאש אדירה נורית לעברם במהלך הקרב. "אחד הלוחמים שהיה לידי צנח על הרצפה, הוא קיבל כדור מתחת לקסדה. התחלתי לטפל בו ואני מרגיש מכה חזקה מאוד ברגל, מסתכל - ורואה את הדם מתחיל לזרום. הבנתי שנפגעתי והמשכתי להילחם כשאני עומד על רגל אחת על השנייה אני מנסה לדרוך ולא מרגיש אותה", שחזר את הרגעים הראשונים של פציעתו הקשה.
בזמן שנדמה כנצח עד שהגיע אמבולנס, עמרי חושב שאלו הדקות האחרונות שלו: "חשבתי שלא הספקתי להיפרד משרון והטלפון שלי נשאר באוטו, אפילו לא כמה מילים אחרונות". האמבולנס הגיע וקזאדו קופץ אליו ברגל אחת, הוא הגיע לאסף הרופא עם שלושה עורקים קרועים ברגלו. שרון אשתו הספיקה ללוות אותו לפני שהורדם והוכנס לניתוח.
אחרי 9 שעות של ניתוח הרופאים הצליחו להציל את הרגל רגע לפני כריתה. במהלך ארבעת חודשי השיקום בשיבא ההתמודדות עם החיים לא הייתה פשוטה. "אתה לא מי שהיית לפני הפציעה, ההתחלה היא קשה זה מעבר מאוד קשה, לילות עם מחשבות שתופסות אותך ומחזירות אותך אחורה", אמר קזאדו, שהשתקם וחזר לפני 4 חודשים לצבא לתפקיד מסווג ולא קרבי.