חוגגים במקביל: החל משעות הבוקר החלו לזרום מעזה תמונות וסרטונים המתעדים כמויות אדירות של אנשים, שנעים לכיוון צפון הרצועה. בין המכוניות העמוסות בציוד והאנשים שהולכים על ציר החוף, מסתובבים ילדים עם תופים ואנשים שחוגגים את "ההשפלה לישראל". בה בעת - חגיגות גם בלבנון: אחרי ההכרזה על הארכת הפסקת האש, הלבנונים יצאו בתהלוכה עם דגלי חיזבאללה. אחרים קיבלו פוסטרים של נסראללה עם חזרתם לבינת ג'ביל ומרג' עיון.

תושבי חולא שבדרום לבנון חוזרים לכפר
תושבי חולא שבדרום לבנון חוזרים לכפר - עם תהלוכה של דגלי חיזבאללה

הקולות מלבנון

החגיגות בארץ הארזים מגיעות על רקע הארכת הפסקת האש וההתגרות הבלתי פוסקת בכוחות בשטח - בגיבוי חיזבאללה. ארגון הטרור עודד את תושבי הכפרים להתעמת עם לוחמי צה"ל, שנשארו במרחב בהנחיית הדרג המדיני - ובגיבוי ארה"ב. הלוחמים ביצעו ירי הרחקה לעבר מאות שהשתתפו כבר אתמול ב"תהלוכות ראווה", וניסו לייצר פרובוקציות.

"בעלי האדמה נחושים לחזור אליה", קבע ראש עיריית מיס אל-ג'בל בריאיון לרשת NBN הלבנונית. "אף אחד ביקום לא מסוגל לשבור את נחישותם". הפרשן השיעי-לבנוני מוחמד ספי א-דין הוסיף: "המראה בדרום לבנון - התמונה הסופית והאמיתית של המלחמה, שבה נחשף כל נרטיב התבוסה".

 

 

"‏מכונת התקשורת ניסתה לשנות את המושגים של ניצחון ותבוסה במלחמות לא שוות, שכן אנשים שמתנגדים לכוח עריץ שגובר עליהם בנשק, כסף ותמיכה זרה אינם מובסים רק בידי הרס, הרג והפסדים", הדגיש. "במקום זאת, הישרדותם לאחר כל מלחמה נחשבת לתבוסה עבור האויב שלהם. זוהי עובדה שהוכחה בכל קרבות ההתנגדות לאורך ההיסטוריה עם המתנחלים והכובשים".

לטענת העיתונאי הלבנוני מרואן מתאני: "חיזבאללה צבר נקודות בעל ערך נגד ⁧‫ישראל‬⁩ ויריביו הפנימיים בשל האומץ שלו לחזור לאדמה שאיבד במלחמה, והוא שילם מחיר יקר בניסיון להגן עליה. מעמדו של הצבא היה מכובד, ודמו התערבב בדם של אנשי דרום לבנון. ‏לבנון הרשמית (ממשלת לבנון) הייתה איטית ונראתה מופתעת מהאצת האירועים. אי נסיגת הכיבוש מלבנון באופן מוחלט ומהיר ישפיע לרעה על תחילת העידן ועל הקמת והצלחת הממשלה הצפויה".

 

 

פאטמה, כתבת בערוץ אל-מיאדין הלבנוני שמזוהה עם חיזבאללה, הוסיפה: "אני גאה שאני שייכת לדרום לבנון. היום העם הוכיח שוב שכל אחד מאיתנו הוא התנגדות, העם הוא מקור ההתנגדות". במשרד הבריאות הלבנוני טוענים כי אתמול, בעקבות העימותים עם כוחות צה"ל בדרום לבנון, נהרגו 24 לבנונים ו-134 נפצעו בדרגות שונות. 

הקולות מעזה

התגובות שהציפו את הרשת מחשיבות את ההתפתחות הבוקר ל"תמונת ניצחון". "השיבה הביתה אחרי שנה וחצי, זה מראה המשקף את ניצחון הרצון הפלסטיני, כאשר הפלסטינים חוזרים לבתיהם בצפון הרצועה, למרות כל הניסיונות לגרש אותם. הרגע הזה הוא לא רק חזרה לבתים, אלא ניצחון שגובר על תוכניות הכיבוש והוכחה לכך ששורשי העם הפלסטיני עמוקים יותר מכל ניסיונות העקירה והדיכוי. השיבה היא זכות, והזכות לא נשכחת, לא משנה כמה זמן ההיעדרות", כתב עזתי אחד.

בין התגובות, רבים גם שיבחו את תושבי צפון הרצועה על "איתנותם", כפי שציין תושב הרצועה: "אלמלא האיתנות של אנשי צפון הרצועה, תמונת הניצחון הזו לא הייתה מושגת, ואלמלא הלחימה העזה שניהלו אנשי ג'באליה, סג'אעיה, זיתון, בית חאנון, בית לאהיא, א-שאטי, שיח' רדואן ותפאח - איש לא היה חוזר, ושאר האנשים היו נעקרים. העם כולו נושא בחוב גדול לתושבי צפון הרצועה, על סבלנותם, איתנותם ולחימתם".

אחר הוסיף: "נעקרתי בכוח לדרום רצועת עזה. אלמלא האיתנות של אנשי צפון הרצועה - לא היינו חוזרים צפונה היום".

 

כתב אל-ג'זירה אנס א-שריף כינה את יום זה "חג השיבה", ותושבים אחרים שיתפו את שמחתם על "השפלת ישראל": "יום חג הוא יום שבו ישראל מושפלת ושבו חוזרים העקורים שלנו", "זה מראה היסטורי - אלו תושבי עזה שחוזרים לאדמתם ושוברים את רצון אויבם. אלו תושבי עזה המשחררים את אדמתם באומץ ובעמידתם האיתנה האגדית".

המחבלים והתיעוד מעזה (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
המחבלים והעזתים שנעים לצפון הרצועה|צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

עוד הדגישו כי מדובר ברגע היסטורי, שהושג "בניגוד לרצונה של ישראל": "היום אנחנו עומדים בפני מראה יוצא דופן שהופך את התמונה שהאויב ניסה לצייר בתודעת העם הפלסטיני במהלך 15 חודשי מלחמה והרס", אמר אחד מתושבי הרצועה. "התנועה הזו של מאות אלפים השבים לבתיהם ההרוסים ונאחזים באדמתם מהווה הוכחה גדולה לעמידה האיתנה של עמנו".

‏הוא המשיך בדבריו והתייחס גם להשפעה שחלה בדעת הקהל ברחבי העולם לגבי המלחמה: "השינוי שהיא חוללה בדעת הקהל העולמית, יצרו חממה רחבה של מיליוני אנשים ברחבי העולם שתומכים בנרטיב הפלסטיני ובהתנגדות. מידת האמון שניתן בנו במונחים של דם וקורבנות, ושבירת כבלי האסירים בכוח להשגת חירותם, בנוסף להתנגדות האגדית שלנו שתונצח בתמונותיה וגדולת קורבנותיה - הם כולם גורמים שהופכים את האיומים הגדולים ביותר שאליהם נחשף עמנו להזדמנות היסטורית למימוש פרויקט השחרור ולהגשמת שאיפות עמנו".

בסוף דבריו הוא הוסיף את השאלה: "האם יש לנו הנהגה פלסטינית המסוגלת להשיג זאת במסגרת לאומית פנימית ובחו"ל, ובמישור הכלכלי, החברתי, המדיני, הביטחוני והצבאי?".