התמונות של מחבלי חמאס חמושים מקיימים מפגן כוח בלב כיכר א-סראיא בעיר עזה, וסביבם קהל עזתי משולהב, בזמן כניסת רכבי הצלב האדום עם שחרור שלוש החטופות אתמול (ראשון) - לא משאירות (לכאורה) מקום לספק: חמאס שולט שליטה אבסולוטית ברצועה וכבר סימן לעצמו את היעדים שהוא מתכוון לממש בהפסקת האש. N12 שרטט עם ד"ר מיכאל מילשטיין: כך נראית האסטרטגיה של ארגון הטרור העזתי.
1. עיצוב המציאות: בעל הבית הוא חמאס ואין בשלב הזה שום אופציה אחרת בתמונה. ארגון הטרור הוא הכתובת שקובעת איך תיראה "ההצגה" של שחרור החטופים, זה שמשחרר אותם ומחליט אם יהיו המונים בכיכר וסיקור עיתונאי נרחב.
כך, למשל, התמונות שמגיעות אתמול מכיכר א-סראיא, אך צולמו מזווית אחרת - חושפות שחמאס ארגן "מחזה" מבוים: מפגן הכוח של אנשיו היה ככל הנראה אירוע נקודתי ומתוחם שבו התמקדו המצלמות, ולא התקהלות כוללת וספונטנית, בניגוד למה שניסה ארגון הטרור להציג.
2. קיבוע הפסקת האש: מבחינת חמאס הפעימה הראשונה נועדה לקבע את הפסקת האש שצפויה להתקיים בשלב הראשון למשך 42 ימים. כלומר, מחבלי הארגון שואפים שהיעדר המלחמה יהפוך למצב קבע. למען סיום המלחמה הסכים חמאס לשחרור 33 חטופים וחטופות, בתמורה ל-737 מחבלים - אף על פי שמבחינתו אין בשלב הזה שמות גדולים שהולכים להשתחרר, ורבים מהם דווקא אנשי פתח.
3. שיקום היכולות הצבאיות: חמאס צפוי לנצל את התקופה הקרובה למילוי שורות, בהיבט של פעילים ומפקדים כאחד. הוא ישלים את הפערים שנוצרו במהלך 15 חודשי המלחמה, יגבש תוכנית עבודה של "בנייה מחדש", ויארגן מחדש את היחידות והמסגרות שתחתיו.
ארגון הטרור הקיצוני יחפש את הדרך להתחמש מחדש ועשוי לחפש אחר מאגרי אמל"ח שלא נפגעו בתוך רצועת עזה. עם זה, הוא יידרש להמתין לתום 42 הימים כדי לנסות להעביר מחדש יכולות חימוש דרך סיני, שכן כל עוד כוחות צה"ל נמצאים בציר פילדלפי - נוכחותם חוסמת את חמאס מלהבריח אמל"ח דרכו כפי שעשו עד 7 באוקטובר.
4. תחילת שיקום עזה: בחמאס כבר נושאים עיניים לשיקום רצועת עזה, אלא שאחרי המלחמה, שגבתה מישראל מחיר כבד, הסיפור הזה הופך למורכב וניצבים סימני שאלה באשר למדיניות הישראלית ומי יהיה בתמונה.
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אמר ל-N12: "תחילת שיקום עזה הוא עניין מסובך והשאלה אם ישראל מוכנה לזרום עם שיקום עזה תחת עזה. ייתכן שהיא תתקע מקלות, תתנגד או לא תשתתף בסיפור הזה, מה שהופך אותו למורכב".
"שאלה נוספת היא אם ישראל תרצה את קטאר באירוע הזה או תמנע זאת, אחרי שהמדינה הזו הפכה לחוד החנית של האירוע וזה עלול להחזיר אותנו לטעויות של 7 באוקטובר", הוסיף מילשטיין.
5. גיבוש תצורה פוליטית חדשה: בכירי חמאס מדברים בגלוי על הכוונה להקים "ועדת תמיכה קהילתית" ברצועת עזה שאותה הציעו המצרים. אין מדובר בדבר חדש מבחינתם, אלא העניין דומה ל"הסכם שאטי" מ-2014 ו"להסכם קהיר" מ-2017, שבהם נקבע לכאורה פיוס פנים-פלסטיני בין פתח לחמאס.
ד"ר מילשטיין הדגיש: "יש פה משהו מאוד מתעתע - חמאס למעשה אומר שאין לו בעיה שיביאו את השרים והאנשים שרוצים לראות בוועדה הזו, אבל הוא מבהיר שהוא לא מתפרק מנשקו ושמאחורי הקלעים הוא השולט".
6. השליטה במעבר רפיח: חמאס עשוי לאפשר לרשות הפלסטינית לשלוט ברפיח ובכרם שלום, במסגרת שתזכיר את מתכונת 2014. ואולם הוא יהיה זה שימשיך לגבות את המיסים בכרם שלום וישלוט על העניינים.
בניגוד לתיאוריות שעולות, ד"ר מילשטיין הבהיר: "הרשות הפלסטינית לא הולכת לשלוט ברצועת עזה, מדובר באירוע נקודתי - 'צפרדעונת' קטנה שחמאס מוכן לבלוע בעבור הסיפור של שימור שלטון. הם לא הולכים לשום מקום ונשארים פה. התמונות אתמול מעידות שאין בעזה כרגע גורם אחר שמנהל את העניינים. מבחינת חמאס, עזה מוגדרת 'הפרויקט הגדול' והם לא הולכים לוותר עליה".
7. חמאס עשוי להרים ראש בגדה: הרשות הפלסטינית מתחילה להתקפל מג'נין אחרי המבצע שלה והעיניים נשואות כרגע להשפעה של שחרורם של מאות המחבלים על המצב של הרשות הפלסטינית וצפוי להוציא לפועל פיגועים מהגדה.
ד"ר מילשטיין ציין: "חמאס מרגיש שהוא 'על הסוס' וצפוי לקדם פיגועים מיהודה ושומרון יחד עם המחבלים שהולכים להשתחרר בזמן הקרוב, מבחינתם זו זירה לגיטימית. מטה הגדה של חמאס יתחזק ויפעל חופשי, אין בכלל ספק".
הוא סיכם: "בשלב הבא של העסקה עלולים להשתחרר מהכלא המחבלים הכבדים שהם בסדר גודל של יחיא סינוואר כמו איבראהים חאמד וחסן יוסף, לצד דילמות גם מרואן ברגותי ואחמד סעדאת, שחמאס לא הולך לוותר עליהם". מילשטיין הזהיר כי "בזמן שעזה מוכה מאוד, ההנהגה של חמאס בגדה הולכת להתחזק באופן ניכר".