תושבי העוטף קמים בימים האחרונים למציאות חדשה. כשהם מביטים מערבה, הם רואים את המוני העזתים שחוזרים לחורבות - שעד לפני שנה וארבעה חודשים היו בתים ושכונות. מדובר במרחק של פחות מקילומטר וחצי מעזה - והדאגה מהקרבה של הפלסטינים לאזורים סמוכי הגדר ניצתה שוב.
ירין סולטן, תושבת שדרות, סיפרה אמש (שלישי) לחדשות 12: "אתמול היה יום קשה. ראיתי את התמונות בטלוויזיה והבנתי שכל החיילים שמתו פה כדי שנוכל לחיות פה בשקט - מתו לחינם. אני לא מצליחה להסתכל לילדים שלי בעיניים ולהגיד להם 'אתם בטוחים'". היא הוסיפה: "אני מאוד אוהבת את שדרות - זה הבית שלנו. הילדים רק רצו לחזור לפה, אבל אי-אפשר - יש פה מחיר כבד מדי. אנחנו המגן של מדינת ישראל - אבל החיים שלנו שווים פחות".
מתן וייץ, תושב קיבוץ נחל עוז, שיתף: "אני מקווה שבאמת ניישם את הלקחים ושלא נאפשר להם יותר להתקרב עד כדי כך לגדר. המרחק הוא 'פיפס' ואת גודל המפלצת שיש בצד השני ראינו. אני חושב שהפעולה המרכזית שאנחנו רוצים לראות בשביל לשקם בחזרה את האמון - זו הקמת ועדת חקירה".
חשוב לציין, צה"ל עדיין פרוס בכוחות גדולים בתוך עזה ומחוצה לה: שתי אוגדות מאיישות את הפרימטר - אוגדה 162 בצפון הרצועה, ואוגדה 143 בדרומה. במקביל, כוחות צה"ל עדיין נוכחים במסדרון נצרים, ומדרום לשם - גם בציר פילדלפי.
בקיבוץ ניר עם, כמה מאות מטרים מהבתים הראשונים של בית חאנון שבצפון הרצועה - ניתן להבחין היטב בתושבים העזתים שכבר החלו לחזור לבתים שלהם. גם בנתיב העשרה מתרגלים לשובם של השכנים מעזה - שבינתיים שומרים על מרחק ביטחון מהגדר. "הם לא יכולים להתקרב לגדר בכל העוטף", אמר אמנון זיו, תושב הקיבוץ וקב"ט המועצה האזורית אשקלון. "יש קו בפנים שבו צה"ל נמצא - לקילומטר הזה לא מתקרבים".
למרות שהותו של צה"ל בפרימטר, תושבי העוטף מקווים שבמערכת הביטחון ילמדו מטעויות העבר. "מי שיש לו חשש - כנראה לא יגור פה", המשיך ואמר אמנון. "זה עדיין קיים בבטן ובראש, אבל אנחנו כבר לא הכלב על הדשבורד שאומר לכל דבר כן. אם יגידו שיש איום - אני אתנפל עליהם".
בינתיים בתוך הרצועה - התנועה כאמור ערה. למרות התיעודים הרבים של העקורים ששבים לבתיהם ומברכים על החזרה, יש גם תמונות אחרות: אחד התושבים שעלה צפונה מתח ביקורת על חמאס בשידור חי ברשת אל-ג'זירה - ונקטע בידי הכתב. "כשאני אשן על המיטה שלי ואראה שכל הריהוט שלי נשאר בבית ולא נגנב ע"י חמאס..", הצליח להגיד לפני שהופסקו דבריו - המפנים אצבע מאשימה לארגון הטרור.
בהיעדר חלופה שלטונית וצבאית ליום שאחרי ברצועה, תושבי העוטף, אלה שנמצאים הכי קרוב לשם וכבר חוו את הנורא מכל, חוששים שהמציאות תחזור על עצמה - ומקווים להרגיש שוב ביטחון.