יממה לאחר הצגת תחקירי 7 באוקטובר על כפר עזה, קצינים במילואים שהיו במקום שחזרו בשיחות עם N12 את יום הקרב וטענו שלא דיברו איתם במסגרת התחקירים הצבאיים.
סרן ח', קצין במילואים שקפץ עצמאית לכפר עזה באותו הבוקר, שחזר את מה שקרה ביום 7.10: "אני גר בצפון ובאותו הבוקר קמתי בשעה 6:00 לטיול עם הכלבה. ראיתי את הרבש"ץ שלנו נערך לאפשרות של התחממות צפונית בעקבות האזעקות בדרום. הבנתי שקורה משהו אבל עוד לא הבנתי מה. צפיתי בסרטונים הראשונים של חמאס ובמקביל התחילו טלפונים להקפצות".
"הכנתי תיק למלחמה ובשעה 8:00 יצאתי לכיוון הדרום", סיפר סרן ח'. "בדרך אספתי את האקדח האישי שלי. מפקד פלוגה מדובדבן יחד עם חבר שלנו, נועם בונפד ממושב סעד, ניהלו קרב בכפר עזה. הם עמדו על אחד הגגות ונלחמו בירי חי מול המחבלים. דיברתי עם החבר בטלפון והוא אמר: 'טוסו אליי, אנחנו חייבים פה עוד אנשים'".
"לכפר עזה הגעתי בסביבות 12 בצוהריים. בשלב הראשון כל מה שעשינו היה לפנות פצועים והרוגים", המשיך סרן ח'. פגשנו צוות מסלול של מגלן שאיבד את מפקד המחלקה שלהם, סרן איליי עדני ז"ל. היה בלאגן והיה צריך לעשות שם סדר. בשלב מסוים הגיע צוות של השב"כ ואמרו לנו שהכוחות חייבים להיכנס פנימה. מתוך חוסר ברירה, לקחנו ציוד צבאי ונשקים מחבר'ה הרוגים ונכנסנו".
"צוות של דובדבן נכנס לכפר עזה ברכב צבאי ובתוך כמה דקות יצא החוצה מרוסס כולו ביריות. הבנו שחייבים לתכנן כניסה רגלית. בשעה 14:30 עשינו חלוקת כוחות ונכנסנו פנימה. היינו כ-40 אנשים שנכנסו בתנועה רגלית, חילקנו גזרות ונלחמנו בתוך כפר עזה עד הלילה. החל מהשעה 1:00 ריכזנו משפחות במקום בטוח ובליווי צבאי".
סא"ל מאור שהגיע לכפר עזה באותו הבוקר הוביל את הכוח שהתגבש, אוסף של 40 לוחמים סדירים, קצינים ומילואים שהתאחדו בשטח. סרן ח' תיאר את שאירע בקיבוץ: "יצרנו שיטה שבה אנחנו דופקים דלת-דלת ובודקים אם נמצאים שם מחבלים. טיהרנו את כל האיתורים והמשכנו הלאה. באחד הבתים יצאו אלינו זוג הורים והם סיפרו שהבת שלהם נמצאת בשכונת דור צעיר. הבת הקליטה: 'המחבלים מחוץ לדלת שלי ואין פה כוחות'. בדרך לשכונת הצעירים הותקלנו בידי מחבלים שפתחו עלינו באש וחיסלנו אותם. כל תקלה כזו עיכבה אותנו. חזרנו אחורה לשכונה שהיינו אחראים לה וניסינו לייצב שם את המצב".
"יש משפחות מכפר עזה שנשארנו איתן בקשר עד היום", אמר סרן ח'. "הם סיפרו לנו שהציגו להם את התחקיר ושלא הוזכרה שם בפירוט הפעילות של הכוחות מלבד של חטיבת הצנחנים. הרבה לוחמים נפגעו מהתחקיר הזה: נהרגו לידנו לוחמים מגבעתי, סיירת הנח"ל, דובדבן ויהל"ם. תושבי כפר עזה אומרים שהם 'יודעים טוב מאוד מי נלחם מחוץ לדלת במשך שעות'. כשעשו את התחקירים הצבאיים אף אחד לא דיבר איתנו. אנחנו היינו שם והצלנו משפחות".
גם רס"ל מ', לוחם במילואים שלחם ב-7 באוקטובר בקרבות על כפר עזה, שחזר את האירועים בשיחה עם N12: "הגענו לגזרת כפר עזה וראינו הרבה כוחות שנמצאים בחוץ ולא דוחפים להיכנס פנימה. בשלב הראשון עזרנו להעמיס פצועים על רכבי פינוי. ידענו שבפנים נמצאים כוחות של גבעתי וצנחנים ועוד כוחות רבים ממתינים בחוץ. נכנסנו פנימה ונמשכנו לכיוון השכונה החדשה בכפר עזה. סרקנו את הבתים שוב ושוב, מכיוון שגם אחרי שטיהרנו בית, מחבלים אחרים הצליחו להשתלט עליו".
"התקדמנו על הגדר המזרחית עד לשכונת הצעירים, וחווינו כמה היתקלויות ממחבלים שהסתתרו בבתים", המשיך רס"ל מ' לשחזר. "היה הרבה בלאגן מבחינה צבאית. עברנו בין המשפחות והיינו צריכים לפתור מעין סודוקו של הבתים הנצורים כדי לחלץ את המשפחות למקום בטוח. כשדפקנו על הדלת, התושבים לא האמינו לנו שאלה כוחות צבא, לקח זמן לשכנע אותם עד שקיבצנו את כולם בבית אחד. טבעת של לוחמי יהל"ם הגנו על הבית מכל הכיוונים".
רס"ל מ' אמר: "יש לי הרבה ביקורת על התחקיר שביצעו בצנחנים. הם בחרו לתחקר את מה שהיה בכפר עזה מנקודת המבט שלהם, דרך האירועים שהם היו בהם ויש כוחות רבים שלא הוזכרו שם. בכפר עזה היה כוח גדול של גבעתי עם פצועים קשה שנלחמו בהיתקלויות מטורפות. הכוח הזה לא הוזכר בתחקיר. אנחנו היינו בכוח עם יהל"ם ואף אחד מצוותי התחקיר לא דיבר איתנו על הלחימה בשכונה החדשה. אנחנו היינו שם, נלחמנו וראינו בעיניים מה קרה. לדעתי, התחקיר לא משקף מספיק טוב את כל הפעילות של צה"ל בכפר עזה באותו היום ואת הלוחמים שהקריבו שם את חייהם".