הדור הפלסטיני הצעיר ביהודה ושומרון מרגיש מנותק מאי פעם מערביי ישראל, רוב מוחלט של המבוגרים מתנגד לתעודת זהות כחולה והפלסטינים לא מרגישים שייכות לאיראן (רק 4%), אלא בעיקר לירדן (53%) - כך עולה מסקר שערך "המרכז לאסטרטגיה רבתי בישראל" - ICGS.
ד"ר אורי ורטמן, עמית מחקר ב"מרכז לאסטרטגיה רבתי בישראל" ומרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, אמר ל-N12: "הסקר נערך לפני 7 באוקטובר ומציג תמונה מאוד מעניינת על הפלסטינים בגדה ונוגע בהיבטים אחרים מאשר אלו שלמשל בודק שקאקי".
לצד זאת, הוא מדגיש: "אין לי ספק שחמאס התחזק מהותית בגדה, כאשר מעמדם של הפת"ח והרשות הפלסטינית נחלש עוד יותר. ההערכה שלי שמגמת ההקצנה בקרב הפלסטינים בגדה תגבר עוד יותר, וכך גם התמיכה בחמאס - שמצטייר בעיני הפלסטינים כגורם היחידי שמצליח להכאיב לישראל ולאתגר אותה".
קשר עם ירדן - לא עם איראן
בסקר ביררו עם מי מהמדינות כדאי לפלסטינים בגדה להדק את היחסים. הוא מראה בבירור שרוב הציבור הפלסטיני תומך בהידוק היחסים עם ירדן (53%), בעוד שרק 12% סבורים שצריכה זו להיות מצרים. איראן, שמנסה להציג עצמה כמגינת הרעיון הפלסטיני בעולם המוסלמי, קיבלה אצל הפלסטינים רק 4%. יחד עם זאת, כמעט לא קיים שוני בתשובות בפילוח המשיבים לפי רמת הכנסתם.
שאלה נוספת בסקר ביררה כיצד הפלסטינים בגדה סבורים שניתן לשפר את רמת חייהם. התברר שלמרות התפיסה הרווחת, שלפיה רבים מהם רוצים לעבוד בישראל - רוב גדול של 76% מהפלסטינים בגדה סבורים כי ניתן לשפר את רמת החיים שלהם באמצעות פיתוח הכלכלה הפלסטינית המקומית, בעוד שרק 10% מהם חושבים שניתן להשיג זאת באמצעות תעסוקה בישראל.
גם שיתוף פעולה עם מדינות המפרץ העשירות פחות קוסם להם, כאשר רק 4% סבורים שזו תשפר את רמת חייהם - מה שמחזק עוד יותר את המסקנה שהפלסטינים מאמינים ביכולתם לפתח כלכלה עצמאית, גם אם לא ברור עד כמה השאיפה הזו מציאותית.
הפלסטינים חשים זהות לחמולה
אחת הנקודות המעניינות היא שאלת תחושת השייכות. נבדק בסקר האם תחושת השייכות היא בעיקר לחמולה או לעם הפלסטיני, לאומה הערבית, או לרשות הפלסטינית. התוצאות שהתקבלו מובהקות: רוב עצום של 65% מהנשאלים חשים שייכות לחמולה שלהם, כאשר רק 20% חשים שייכות לעם הפלסטיני.
7% מהפלסטינים, תושבי הגדה, רואים עצמם משויכים לאומה הערבית, כאשר רק 4% בלבד חשים משויכים לרשות הפלסטינית. כאשר מפלחים את המשיבים לפי גילים, מקבלים תובנה מעניינת נוספת: השייכות לעם הפלסטיני חזקה יותר בקרב המבוגרים יותר. כך, בעוד 76% מהצעירים בגילאי 35-18 מרגישים שייכות לחמולה, לעומת 15% בלבד לעם הפלסטיני, ובקרב בני 60 ומעלה - 44% מרגישים שייכות לחמולה ואילו 42% חשים שייכות לעם הפלסטיני, דבר המצביע על פוטנציאל עתידי להתחזקות הקשר עם החמולה על פני השייכות לעם הפלסטיני.
המבוגרים פחות רוצים אזרחות ישראלית
רוב עצום של 68% מהנשאלים מתנגדים לקבלת אזרחות, כאשר 17% בלבד היו רוצים במידה רבה לקבל אזרחות בדומה לערביי ישראל ו-11% תומכים בכך במידה מסוימת.
אולם, גם בשאלה זו ניתן לזהות מגמה של שינוי עם הגיל: ההתנגדות לאזרחות ישראלית גוברת ככל שהגיל עולה. כך, בעוד ש-62% מהצעירים בגילאי 35-18 מתנגדים לקבלת אזרחות ישראלית, בגילאי 60 ומעלה הנתון מזנק ל-86%. עוד מעניין לציין - רמת ההכנסה לא משפיעה על התשובה הזו, בניגוד למה שמקובל במדינות מערביות שבהן רמת החיים עשויה להשפיע על עמדות מדיניות, כמו על קשרי מסחר עם מדינות אחרות.
64% מהמבוגרים חשים שייכות לערביי ישראל ורק 30% מהצעירים
39% מהציבור הפלסטיני בגדה חש כחלק מערביי ישראל במידה רבה או רבה מאוד, 25% חשים זאת במידה מסוימת, ו-33% בכלל לא חשים שייכות כזו. מהנתונים אפשר ללמוד כי רוב גדול של 64% מהפלסטינים בגדה חשים לפחות במידה מסוימת חלק מאוכלוסייה זו.
כאשר המשיבים מפולחים לפי גילים, עולה שהשייכות הזאת נפרמת עם השנים - כאשר מידת השייכות לערביי ישראל גוברת ככל שהגיל עולה. כך, בעוד ש-30% מהצעירים בני 35-18 חשים חלק מערביי ישראל במידה רבה/רבה מאוד, 26% חשים זאת במידה מסוימת ו-42% בכלל לא חשים שייכות כזו. בקרב בני 60 ומעלה, 64% חשים חלק מערביי ישראל במידה רבה או רבה מאוד, 14% חשים זאת במידה מסוימת ו-20% בכלל לא חשים שייכות כזו.
אף תנועה לא ייצגה אותם
כשהפלסטינים בגדה נשאלו לפני מלחמת "חרבות ברזל": "מהי התנועה המייצגת אתכם ביותר?" - 73% מהם ענו "אף אחת מהתנועות", 21% השיבו כי פת"ח מייצגת אותם, ואילו 4% מהם השיבו "חמאס". 2% נוספים השיבו "הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית".
הסקר נערך בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון, ובעיקר בקרב תושבי 11 ערים – חברון, שכם, מזרח ירושלים, רמאללה, ג'נין, בית לחם, טול כרם, קלקיליה, סלפית, טובאס ויריחו. הוא בוצע באמצעות "סטט-נט" ונועד לברר את יחסם כלפי ישראל, את תפיסתם הסובייקטיבית, איכות חייהם ומידת אושרם, את השייכות הלאומית שלהם וכיצד הם רואים את הפתרונות האפשריים למצוקותיהם.
המרכז "לאסטרטגיה רבתי לישראל" נותן במה לחוקרים, אנשי אקדמיה, צבא וביטחון לגיבוש תפיסה אסטרטגית רחבה וארוכת טווח.