"סיכון מחושב" – שתי מילים בעברית צחה, כתובות בכתב יד על פתק קטן, היו אמורות לסמן שינוי בתפיסתו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר. במקום זאת, הן מסמלות את אחד מכישלונות ההערכה הגדולים ביותר בתולדות המדינה. סינוואר שלח את המסר הזה לראש הממשלה בנימין נתניהו באוקטובר 2018, בזמן המגעים להסדרה ורגיעה, חמש שנים בדיוק לפני המתקפה הקטלנית על ישראל. מה שנתפס אז כסימן שחמאס מורתע התגלה בדיעבד כמסך עשן אפקטיבי להחריד.
באווירה של רגיעה מדומה זיהה סינוואר את נקודות התורפה בתפיסה הישראלית וניצל אותן היטב. אחרי מבצע "שומר החומות" ב-2021 הוא ראה כיצד ישראל, למרות הצהרותיה הנחרצות, חזרה במהירות למדיניות ההקלות הכלכליות. זה היה האישור שחיפש – הוכחה שהיהודים, בשאיפה ליציבות ושקט, מוכנים להאמין כמעט לכל אשליה שתוצג לפניהם. בשנתיים שלאחר מכן עמל סינוואר על תוכנית המתקפה. כל צעד היה מחושב להפליא, מכוון להעמיק את הקונספציה של מערכת הביטחון. כך, צעד אחר צעד, הוא טמן לישראל את המלכודת המושלמת.
איך קרה שמערכת הביטחון, עם כל המודיעין והניסיון שלה, פירשה כל כך לא נכון את כוונותיו של מנהיג ארגון הטרור בעזה? איך מבינים בכלל את כוונות האויב בין המסרים הסותרים והמטעים – ומה אפשר ללמוד על מנהיג של ארגון טרור במיוחד כאשר חבריו לצמרת מחוסלים, כפי שראינו השבוע גם בחמאס וגם בחיזבאללה?
אם תשאלו את ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר תרבויות שעבד בעבר כפסיכולוג בחטיבת המחקר של אמ"ן, התשובה על השאלה הראשונה די ברורה. "הבעיה בפרופילים באמ"ן היא שהם לא נכתבים בידי אנשים שיש להם הבנה בפסיכולוגיה או היכרות פסיכולוגית בין-תרבותית, במיוחד בכל הקשור לתרבויות מסורתיות קולקטיביות שאויבינו נמנים עימן", הוא מסביר. "אנחנו משליכים על האויב את צורת החשיבה שלנו, אבל הוא חושב אחרת".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לא פסיכופת אימפולסיבי
הרבה יותר נוח לחשוב על מנהיג חמאס בעזה כעל טרוריסט פרימיטיבי וחמום מוח שאינו מסוגל לחשב כמה צעדים קדימה. קל יותר לתארו כלא יותר מפסיכופת אימפולסיבי שבמקרה הצליח להנחית על ישראל את המכה הקשה בתולדותיה. אך המציאות, כפי שהתחוור לנו, מטרידה הרבה יותר. "מי שקורא לסינוואר פסיכופת הוא בדרך כלל לא פסיכולוג קליני", אומר גרוזברד. "כשאתה בא לתרבות אחרת אתה לא יכול לזרוק עליה את המונחים שלך. זו דרך מצוינת להתחמק מניסיון להבין כיצד הצד השני חושב".
לדברי גרוזברד, לא נהוג להחיל אבחנות פסיכו-פתולוגיות על תופעות תרבותיות של ציבורים גדולים מהסיבה הפשוטה שהן מבוססות על חריגה מהנורמה, ועל כן יש להן בסיס סטטיסטי. "אחרי סינוואר הלכו לא מעטים. זה לא אומר שכולם פסיכופתים. אלה אנשים שחונכו לרצוח יהודים ואף ליהנות מזה. כנראה אפשר לגרום לכל אדם להיות רוצח אם מחנכים אותו מגיל אפס שזה האויב ושזה מה שמגיע לו".
"שאלו אותי באמ"ן אם סינוואר חושב שניצח או הפסיד, אבל הוא בכלל לא עוסק בחישובים כאלה. בדרך יש ניצחונות והפסדים, אבל ברור שהוא ינסה שוב"
ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר תרבויות
ד"ר שגית יהושע, קרימינולוגית המתמחה בפרופילים פסיכולוגיים של טרוריסטים, מסכימה: "פסיכופת הוא בן אדם שדואג אך ורק לאינטרסים שלו. הוא לא מסוגל לעבוד בחברותא, לא מסוגל לחלק את האחריות, להאציל סמכויות, לקבל מאחרים. סינוואר אף פעם לא לבד. יש לו האנשים שסביבו, שהוא עובד איתם, סומך עליהם ובוטח בהם".
ד"ר גרוזברד מתאר את סינוואר כאדם אובססיבי, נוקשה ואכזר שחושב במונחים של משיחיות וכבוד. "הוא לא טיפוס שמח. הוא קפוץ, ממעט לחייך ושם לב לכל פרט". האמנה של חמאס מציבה תאריך יעד להקמת מדינה איסלאמית מהים עד הנהר – ומכך אפשר להסיק שהמנהיג שלה הוא לא אדם שחושב באופן רציונלי ועצמאי לגמרי, אלא כזה שתופס את חייו כשלב לקראת מימוש החזון ארוך הטווח של תנועתו. "הרבה פעמים שאלו אותי באמ"ן אם סינוואר חושב שניצח או הפסיד, אבל הוא בכלל לא עוסק בחישובים רציונליים כאלה. בדרך יכולים להיות ניצחונות והפסדים, אבל ברור שהוא ינסה עוד פעם".
יהושע רואה בסינוואר מנהיג עיקש הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב. "התפיסה לפני המלחמה הייתה שהוא רוצה לפתח את עזה ולקבל לגיטימציה מהעולם כגוף מדיני. אמרו שיש לו הרבה מה להפסיד ולכן לא ייכנס לעימות. אני ראיתי מנהיג עקבי, ריאליסט, עם אידיאולוגיה חזקה מאוד שאין לו שום אינטרס להישאר בסיטואציה הזאת לאורך זמן".
"הקצב מח'אן יונס"
"
מנהיג חמאס בעזה גדל בח'אן יונס למשפחה קשת יום שמקורה באל-מג'דל. "סינוואר נולד וגדל לתוך הקונפליקט, לתוך הנכבה", מתארת יהושע. "כל הפלסטינים גדלים לתוך זה, זה ב-DNA שלהם, אבל שנות ה-60 הן בדיוק התקופה של מלחמת ששת הימים. אם הנכבה הייתה מכה אחת, אז כשסינוואר היה ילד ניחתה עליהם מכה נוספת. האלמנטים של הפליטות, הגירוש והפגיעה העמוקה בפלסטינים היו חזקים מאוד שם".
"סינוואר לא ייחל ולא פילל למה שקרה ב-7 באוקטובר. הוא רצה צבא, להראות את חמאס כארגון צבאי לגיטימי, מסודר ומאורגן. הוא קיבל דאעש"
ד"ר שגית יהושע, קרימינולוגית
לאורך השנים למד סינוואר שלא להסגיר את פחדיו ולהיכנס להימורים שהיה בהם סיכון לא מבוטל מבחינתו. כך היה כשהתמחה בעינויים ובחיסולים של אנשי חמאס, בכלא או מחוצה לו, שחשד שהם משת"פים של ישראל. זו גם הסיבה שזכה לימים בתואר המפוקפק "הקצב מח'אן יונס". "באופן זה הוא שוב קיבל עליו סיכונים אבל מיצב את עצמו בתור נאמן ביותר לחמאס, בחברה שבבסיסה היא חשדנית במיוחד", מתאר גרוזברד.
בכלא ישראל היה סינוואר אחד ממנהיגי האסירים, למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. "הוא התעצב בכלא הישראלי מגיל 27 עד גיל 50", אומרת יהושע. "הוא ניהל אינטראקציה יום-יומית עם הישראלים דרך הטלוויזיה, השפה והתרבות. הוא למד להכיר אותנו טוב יותר ולהתנהל מולנו טוב יותר. יש כאלה שקוראים לזה ישראליזציה. אני קוראת לזה פרגמטיזציה".
אחיו, מוחמד סינוואר, מפקד חטיבת ח'אן יונס של חמאס, הוא האיש שהחזיק בגלעד שליט. לכן ידעו כולם בזמן אמת שהמשוחרר היחיד ששמו יהיה בוודאות ברשימה הוא גם האיש הכי מסוכן בכלא. לדברי גרוזברד, "העובדה שרופאים ישראלים הוציאו גידול סרטני ממוחו בעת שהייתו בכלא, ובכך הצילו את חייו, כנראה חייבה אותו להוכיח ביתר שאת שהוא נאמן לחמאס".
"אכפת לו רק מהחזון המשיחי המוטרף שלו"
לאחר שחרורו פעל סינוואר במהירות להשתלט על חמאס ברצועה. "אנחנו רואים את התהליך שחמאס עובר תחת ההנהגה שלו, את הניתוק שלו מהנהגת החוץ", מסבירה יהושע. "הוא מבין שישראל נמצאת בקונספציה. הוא מבין שהוא יכול לעשות עבודה מדהימה מבחינתו מבלי שנפעל".
בהיותו מנהיג חמאס בעזה יצא סינוואר למבצעים שלפי החשיבה המערבית המודרנית אין להם תוחלת. ירי הרקטות על ישראל במבצע "שומר החומות" במאי 2021 גרר תגובות קשות ממנה, באופן שמנקודת המבט הישראלית היה אמור לגרום לחמאס להבין שלא משתלם לו לירות. אלא שסינוואר חושב במונחים אחרים לגמרי. "אכפת לו רק מהחזון המשיחי המוטרף שלו. הסיכוי שלו לממש אותו הוא אפסי, אבל הוא ילך על זה גם אם זו התאבדות".
גרוזברד מצביע על הערכות שגויות שרווחו לפני המתקפה, כמו האמונה שחמאס מורתע. "מי שמבין את החשיבה שלהם, מבין שזו תרבות שלא יכולה להיות מורתעת", הוא אומר. "אתה לא תצא למלחמה אם הנזק שייגרם לך יהיה גדול מהתועלת, זו חשיבה רציונלית מערבית. אבל אם לצד השני חשוב לפגוע בך יותר משחשובה לו טובתו שלו, כל המשוואה שלך שגויה מיסודה".
את המהלומה חסרת התקדים על ישראל הנחית מנהיג חמאס בעזרת תוכנית הונאה מקיפה, מעמיקה ואסטרטגית. רק לפני כשבועיים פרסם כתבנו המדיני ירון אברהם כי סינוואר מסר לישראל שבועות לפני 7 באוקטובר שצפויה "התלקחות בבתי הכלא ובסוגיית השבויים". "זה תרגיל הסחה פשוט מאוד", מסביר גרוזברד. "אם הוא אומר לך שתהיה התקוממות של האסירים בבתי הכלא, אתה בטח לא תחשוב שהוא הולך לתקוף. אלה הטריקים הכי פשוטים של חברות מסורתיות-קולקטיביות. במערב האמת היא בית מקדש, אצלם לשקר זה בסיסי".
בניגוד לדעה הרווחת, יהושע טוענת כי סינוואר הופתע מהזוועות שביצעו מחבלי ארגונו וה"בוזזים" הפלסטינים שחדרו לישראל. "סינוואר לא ייחל ולא פילל למה שקרה ב-7 באוקטובר. הוא רצה צבא, להראות את חמאס כארגון צבאי לגיטימי, מסודר ומאורגן. הוא קיבל דאעש". לטענתה סינוואר איבד שליטה על אנשיו. "ההוראה הייתה להרוג ולחטוף, אך לא לבצע מעשי אונס והתעללות. במשך שנים הוא הוביל בעזה אינדוקטרינציה מטורפת לדמוניזציה של היהודים. ברגע שהחיילים שלו סוף-סוף נפגשו עם מושא הדמוניזציה שלהם, הם איבדו כל רסן".
לדברי גרוזברד, סינוואר מוכן ללכת עד הסוף למען מטרותיו, גם במחיר חייו. "הוא מוכן למות כי הוא מהלך על הקצה. לא אכפת לו כל כך מהחיים של עצמו ושל הסובבים אותו. משא ומתן לא ילך איתו. הדרך היחידה היא לחסל אותו". יהושע מוסיפה: "החזון שלו הוא פלסטין השלמה ולכן עזה יכולה להימחק, זה לא מפחיד אותו. עזה היא רק תחנה חשובה בדרך למטרה הגדולה".
חידת נסראללה
אם בדרום ספג סינוואר מכה אסטרטגית, בחזית הצפון ניצב טרוריסט עקשן לא פחות ועיקר כוחו עדיין לא נפגע. ב-7 באוקטובר פתח מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה באש כמעט בחוסר ברירה. הוא היה חייב להוכיח שהוא מסייע לעזה. מאז הוא ראה את הזהירות הישראלית המופלגת בכל הקשור לתקיפות בלבנון והרחיב את המערכה, אף שנראה כי אינו מעוניין במלחמה כוללת.
בשלושת העשורים מאז נכנס לתפקידו כמזכ"ל חיזבאללה עוסקים בישראל בבניית הפרופיל הפסיכולוגי שלו, וכיצד הוא משפיע על הדרך שבה פועל ארגון הטרור בראשותו. ועדיין, בעיני רבים מחוקרי הטרור ומקהילת הביטחון נסראללה הוא חידה. הוא מנהיג כריזמטי ובלתי מעורער, מקור הסמכות העליונה ביותר בחיזבאללה. חוקרים שעסקו בבניית הפרופיל הפסיכולוגי שלו תיארו אותו כאדם בעל "יכולות אישיות גבוהות ואינטליגנציה ייחודית המאפשרות לו חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, רציונלית, פרגמטית, ובעיקר גמישה".
נסראללה רואה בעצמו, בראש ובראשונה, מנהיג דתי, האוחז ופועל לפי השקפת עולם דתית-פוליטית. הוא נולד במזרח ביירות, גדל במשפחה שיעית ובן 9 נעשה אדוק יותר באיסלאם. בצעירותו נסע לערי הקודש השיעיות נג'ף בעיראק וקום באיראן, שם פגש את עבאס מוסאווי – לימים מנהיג החיזבאללה. בשנת 1982, עם פרוץ מלחמת שלום הגליל, הצטרף לארגון אמל, שהיה אז התנועה השיעית המרכזית בלבנון עד להקמת חיזבאללה שלוש שנים לאחר מכן.
יהושע מתארת את מזכ"ל חיזבאללה כאסטרטג מבריק: "נסראללה הוביל את ארגון הטרור בראשותו מארגון קיקיוני למעצמה. הוא היה רק בן 32 כשקיבל את חיזבאללה לידיו אחרי שמוסאווי חוסל. בתוך שנה הוא הכניס את הארגון לפרלמנט הלבנוני. הוא הבין שלא יצליח להגיע רחוק רק בתור ארגון טרור ושהוא חייב קשר עם מדינת לבנון. זו חשיבה אסטרטגית מפותחת".
לחוץ, תשוש ובודד בצמרת
לפי הפרופיל שבנו לנסראללה במערכת הביטחון, האבדות הקשות שספג לאורך השנים עיצבו את תפיסת התפקיד שלו כמנהיג חיזבאללה. חיסול מורה הדרך שלו מוסאווי העצים בו את תחושת השליחות במלחמה עם ישראל; מותו של בנו הבכור האדי בהיתקלות עם לוחמי יחידת אגוז בלבנון חידד אצלו את חובת ההימנעות מהשפלה או מהקרנת חולשה; ומלחמת לבנון השנייה סדקה את תפיסת השליטה שלו ואת דימויו כמי שפיצח את ה-DNA של ישראל.
חיסולם של עימאד מורנייה ב-2008 ומוסטפא בדר א-דין ב-2016, שני מאנשי אמונו הקרובים ביותר, הניח את עול שרידותו והצלחתו של הארגון על כתפיו. חוקרי המודיעין אל"ם גיא וד"ר קרן מספרים שהופעותיו הפומביות הפכו לנדירות ובדידותו בהנהגה הפכה אותו לחשדן וריכוזי יותר. "מוטת השליטה הרחבה שלו הלכה וגזרה עליו לחץ, תשישות ועומס רב", כותבים החוקרים – והמגמה הזו צפויה להחריף לאחר חיסולו של פואד שוכר, "אל-חאג' מוחסן", שנחשב למספר 2 בחיזבאללה.
גרוזברד מספק הצצה למה שאנחנו צפויים לראות גם בחיזבאללה וגם בחמאס אחרי חיסול איסמאעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף לפניו: "סיכול ממוקד של מנהיגים חשוב מאוד כי הוא פוגע במורל של חברות מסורתיות-קולקטיביות. זו חוויה של הורה סמכותי, של כמעט בן אלוהים. יהיה לו מחליף, אבל המכה תהיה קשה. אני חושב שזה אחד הדברים שהיו צריכים להיעשות מזמן".
לדברי החוקר, "ברגע שהמנהיג יראה שהוא על הכוונת, יכול להיות שיתנהג אחרת. הוא חשוב לעצמו הרבה פעמים יותר מאשר העם שלו. המנהיגים האלה רוצים לחיות, בייחוד כשיש להם תוכנית לממש: אם הם יודעים שאתה יכול לחסל אותם, הם יהיו הרבה יותר זהירים".
הרגעים שהעניקו לנסראללה ביטחון עצום
נסיגת ישראל מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000 העניקה לנסראללה יוקרה רבה בעולם הערבי. לאחר הנסיגה פרס נסראללה את כוחות חיזבאללה בדרום לבנון, ביסס קו מוצבים ומנהרות תת-קרקעיות לאורך גבול ישראל והקים בסיוע איראן וסוריה מערך ארטילריה רקטית המאיים על צפון מדינת ישראל. הוא לא היסס להתגרות בישראל וליזום פעולות מכוונות ומתריסות נגדה בקו הגבול, ואת פעולותיו הוא מלווה בנאומים נלהבים וסוחפים, הלועגים לישראל ולמנהיגיה.
"נסראללה קיבל ביטחון אחרי הנסיגה", מתאר אל"ם (במיל') רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "הוא פתאום הרגיש המנהיג הערבי הראשון מאז קום המדינה שהצליח להביס את הצבא הישראלי". עם תחושת הניצחון הגיעה גם הנכונות לבחון את גבולות הסבלנות הישראלית.
באוקטובר 2000 יזם חיזבאללה את אירוע החטיפה הראשון מאז הנסיגה – חטיפת שלושת החיילים עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד ז"ל, אירוע שגם בו היה מעורב שוכר, שחוסל השבוע. "לא רק שישראל לא החריבה את לבנון, אפילו לא יצאנו למרדף אחר החטופים ובטח לא תקפנו בחמת זעם", מציין כהן. "זה רק חיזק את הביטחון שלו, ולכן הוא המשיך בסדרה של ניסיונות חטיפה נוספים".
"אחרי החטיפה בהר דב האיראנים רצו לערוף לו את הראש. הם השתוללו מזעם שהוא בזבז את המשאבים שהשקיעו בו כדי שיהיה הזרוע הקדמית שלהם בגבול ישראל"
רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן
ביולי 2006, בהישענו על דפוסי פעולתה של ישראל מהעבר, החליט נסראללה ליזום פעולה התקפית נוספת, אלא שהפעם שגה בהערכת המצב. חטיפת שני חיילי צה"ל בגבול הצפון הובילה למלחמת לבנון השנייה ולפגיעה קשה בארגון הטרור השיעי. "האיראנים רצו לערוף לנסראללה את הראש", נזכר כהן. "הם השתוללו מזעם שהוא בזבז את המשאבים שהשקיעו בו כדי שיהיה הזרוע הקדמית שלהם בגבול ישראל".
המלחמה אילצה את נסראללה להיות פחות שש אלי קרב והרבה יותר זהיר ביחסיו עם ישראל. "זו הייתה טעות חישוב קריטית מצידו", מחדד כהן. "בשפה העממית אמרו שהשתן עלה לו לראש. הוא חטף סטירת לחי מצלצלת מאיראן, והיא העמידה את המנהיגות שלו ואת התפקיד שלו בסימן שאלה גדול מאוד. פתאום המנהיג הגדול, שעשה את כל מה שעשה ברצועת הביטחון והוביל אותנו עד הנסיגה – כל מעמדו התערער. זה לא אותו נסראללה שהכרתי בשנות ה-90".
לא מתגרה בגורל?
נסראללה קרוע בין שתי זהויות: זו האיסלאמיסטית-ג'יהאדיסטית האדוקה מבית היוצר של האייתוללות, וזו של הפוליטיקאי הפרגמטי שמבין שאנשיו הם קודם כול אזרחים לבנונים. לאורך השנים הוא עבר טרנספורמציה: ממהפכן נטו בעל שליחות דתית-קיצונית לשחקן שממעט להסתכן. "נסראללה די פחדן ולא כל כך פנאט", סבור גרוזברד. "אתה רואה בו משהו יותר זהיר ופחות מתגרה בגורל. הוא משרטט משוואות ואומר לך מה המשוואה. לא נכנס בהפתעה ומתאבד עם כל החיילים שלו".
ואולם, מאז 7 באוקטובר נסראללה דווקא מוכן לחרוג ממשוואות התגובה הקודמות ונכון להסתכן במהלכים חריפים יותר, אף שאלה עלולות לגרור תגובה קשה של ישראל. "הוא רושם הצלחה עצומה כי הוא משיג את כל המטרות שלו מבלי לשלם מחיר כואב", מתאר כהן. "זה גורם לו המון ביטחון ופוגע לנו בהרתעה, אבל אני חושב שהיום הוא הרבה יותר מאוזן משהיה בלבנון השנייה".
למרות התעוזה המחודשות שלו, נסראללה של היום כבר לא מוכן לשאת לבדו במחיר מלחמה כוללת עם ישראל. "כשהוא ניגש למלחמה הזו, אין לי ספק שכל מהלך שלו נעשה בתיאום עם איראן", פוסק כהן. "יכול להיות שבמלחמה בלבנון, למרות כל הקשיים שנחווה, שכנתנו מצפון תתרסק וחיזבאללה ייפגע בצורה קשה, אבל זה כבר לא יהיה על הראש של נסראללה השחצן והגאוותן אלא פועל יוצא של ההחלטה משותפת של האיראנים ושלו לפתוח במלחמה נגדנו".
נסראללה כבול, סינוואר משוחרר
שנים של אזהרות והערכות מודיעין הפנו את המבט צפונה, לעבר נסראללה וחלום הבלהות של כיבוש יישובים בגליל. אז איך קרה שבסופו של דבר דווקא חמאס הוא שחצה את הגדר וביצע את הטבח ביישובי ישראל? התשובה קשורה לניסיון של נסראללה למצב עצמו כמבוגר האחראי, הרואה את טובת מדינת לבנון וכלל אזרחיה מול עיניו. "לנסראללה, בשונה מסינוואר, יש אחריות של מדינה", אומרת יהושע. "הוא חלק מהממסד הלבנוני. אומנם הוא דואג לשיעים יותר, אבל הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה".
שלא כמו סינוואר, נסראללה נתפס זהיר יותר. "סינוואר הוא מתאבד", מתאר גרוזברד. "אחרי 'שומר החומות' הוא התהלך בגלוי ברחובות עזה, כאילו מזמין את ישראל לנסות לפגוע בו. מה שנראה לנו אז כהימור מסוכן היה למעשה הפגנת כוח וכבוד. זו התנהגות שממחישה את התהום בין תפיסת הסיכון והערך של סינוואר ובין החשיבה המערבית המקובלת". לדבריו, "נסראללה, לעומת סינוואר, לא מוכן להתאבד ומעדיף להישאר בבונקר".
זה מאפשר לישראל מנוף לחץ גדול יותר עליו?
"אני חושב שאם יזהו את המיקום של נסראללה ויבהירו לו שאם ימשיך ככה הוא יחוסל, זה יהיה מנוף לחץ טוב. סינוואר יהיה מושפע פחות מאיום כזה. הוא כמובן ייזהר כי יש לו מהפכה לקדם, אבל הוא מוכן ליטול סיכונים גדולים יותר על עצמו".
כעת נותר לראות כיצד החיסולים של הנייה ושוכר ישפיעו על התנהלות סינוואר ונסראללה במקומות המחבוא שלהם, מתוך הבנה שגם טהראן וביירות אינן מקומות בטוחים יותר. גרוזברד סבור כי למרות המחיר הכבד שמשלמות עזה וצמרת חמאס, לפגיעה בהנייה לא תהיה השפעה של ממש על הסיכוי לפריצת דרך במשא ומתן לעסקת חטופים. "בשביל סינוואר כל יום הוא עוד יום שהוא חי, ולכן החיסול הזה לא ישפיע הרבה על ההתנהלות שלו, גם אם ירכך קצת את עמדותיו. הוא כבר ראה מספיק, כולל הרס של רצועת עזה ומוות של הרבה אנשים שהוא מכיר. ברור שהחיסול הזה מזכיר לו שהוא הבא בתור, אבל הוא מנהל את המגעים בקור רוח ולא נראה שהוא נחפז. הוא משחק ממש עד הרגע האחרון".
לדברי גרוזברד, גם חיסול מקורבו של מזכ"ל חיזבאללה לא ייחשב בעיניו נקודת מפנה אסטרטגית שמצדיקה מלחמה כוללת. "בגלל שהוא מרוכז מאוד בעצמו, אגוצנטרי כזה, פחות אכפת לו ממה שקורה מסביב. יש לו התפיסה שלו והוא לא אדם שישבור את הכלים בצורה לא מחושבת. הוא יגיב כדי להראות שהוא הגיב, אבל לא ישנה את המשוואה. הוא יכול לפגוע יותר ממה שפגע, אבל לא ייצא למלחמה בגלל זה".
קהילת המודיעין הישראלית משתמשת בניתוח פסיכולוגי לא רק כדי להבין את האויב אלא גם כדי להעריך מה הצעד הבא שלו. אך האם ישנה הסתמכות יתר על הפרופילים האלה? "זה אף פעם לא עומד בפני עצמו", מבהיר כהן. "לאורך השנים נהגנו לעשות פרופילים כאלה, לחבר אותם לחומר המודיעיני וללמוד. אני לא חושב שזה המקור לכישלון, כי בפרופילים האלה אין קיצוניות בטעויות, אבל זה חייב להיות פרופיל נושם שמתעדכן כל הזמן". גרוזברד מוסיף: "אם נכיר אותם טוב יותר, לא נהיה נביאים גדולים אבל נשיג אינפורמציה חשובה על מה שקורה, בטח כשאתה מנהל איתם משא ומתן".