ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, נאלץ לסיים את תפקידו לאחר שאובחן לו בימים האחרונים גידול ממאיר שמחייב טיפול מיידי - כך הודיע הבוקר (חמישי) דובר צה"ל. בעקבות ההחלפה הפתאומית, תא"ל במיל' איתי ברון ימלא את מקומו של רח"ט מחקר בחודשים הקרובים עד למינוי קבוע, לבקשת הרמטכ"ל. ברון שימש כרח"ט מחקר בין השנים 2015-2011, משרת במילואים בחטיבת המחקר מיומה הראשון של המלחמה, והוא בקיא בתמונת המודיעין

לאיגרת ששלח תא"ל סער לאנשי ונשות האגף לחצו כאן 

תא"ל סער פרסם הבוקר, עם פרסום דבר פרישתו מהתפקיד, איגרת לאנשי ונשות חטיבת המחקר, שבה חזר על אחריותו למחדל ב-7 באוקטובר. "בחודשים האחרונים חווינו כולנו, ואני בראשכם, זעזוע עמוק. לא עמדנו במה שמצופה מאיתנו, במה שאנחנו מצפים מעצמנו", כתב רח"ט המחקר. "מהשיחה הראשונה שלי עם החטיבה אחרי שבעה באוקטובר, עוד לפני שביררנו את הפרט הראשון, הבהרתי שבעולם הערכי שבו אני חי אני מתכוון לקחת אחריות", הבהיר. "אנחנו נברר ונתחקר כל פרט, כל הערכה שפרסמנו, כל דגל שהרמנו, אבל קודם כל נתייצב באמירה ערכית פיקודית".

"בחודשים האחרונים חוויתי עוד משהו – את המחויבות המוחלטת של אנשינו, ההקרבה, היצירתיות והיוזמה", הוסיף תא"ל סער באיגרת לחייליו. "בימים האחרונים, לתוך הטלטלה הלאומית השתרבבה טלטלה אישית עבורי. קיבלתי חדשות שלפיהן איאלץ להתמודד עם מצב בריאותי שיחייב אותי לסיים את תפקידי באופן מיידי ולרכז את כל כוחותיי כדי להילחם", הבהיר. "אני סמוך ובטוח שהאחריות תינתן בידיים ראויות".

עוד בנושא - סיקור N12

"תא"ל סער הוא קצין עתיר זכויות, שתרם רבות לביטחונה של ישראל, גם בימים אלו של מלחמה", נמסר בהודעת צה"ל. "הרמטכ"ל הרצי הלוי מוקיר את פועלו רב השנים בצה"ל, ואת עשייתו לאורך כל חייו לביטחון אזרחי מדינת ישראל".

תא"ל סער מכהן כראש חטיבת המחקר באמ"ן מאוקטובר 2020, ונחשב לאחד מהאחראים למחדל המודיעיני שהוביל לטבח ב-7 באוקטובר. עם זאת, תא"ל סער מסיים את תפקידו על הרקע הרפואי וללא קשר למלחמה ולמחדל. מתוקף תפקידו, הוא אחד מקציני צה"ל המעטים המשתתפים באופן קבוע בדיונים עם פורום מטכ"ל והצמרת המדינית. לפני תפקידו הנוכחי, היה תא"ל סער קצין המודיעין של פיקוד הדרום ושימש כראש הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר. 

ראש אג
ראש אמ"ן אהרון חליוה|צילום: דובר צהל

לגיבוש הערכות המודיעין של ישראל שותפים שלושה גופים עיקריים: אמ"ן (אגף המודיעין של צה"ל), שב"כ (שירות הביטחון הכללי) והמוסד. על בסיס הגדרת הצורך מתבצע איסוף המידע המודיעיני. האיסוף מתבצע באמצעים גלויים וחשאיים, כמו כלי תקשורת, האזנות, סייבר, סוכנים בשטח, מידע חזותי מתצלומי לווין, תצפיות ועוד.

המידע נאסף בשלושת הגופים במקביל - כל אחד וההתמחות שלו. שב"כ מתמקד בזירה הפלסטינית ושטח מדינת ישראל, המוסד מתמקד בחו"ל ואמ"ן - בכל הזירות. המידע שנאסף עובר עיבוד והערכה של המהימנות שלו, וכך נוצרת תמונה מודיעינית ראשונית. למידע נחשפים דרגים מהזוטרים ביותר ועד הבכירים ביותר בכל ארגון מודיעיני, והם אלה שמאשרים את שלבי האיסוף וגיבוש המסקנות הראשוניות.

הערכת המצב היא יצירת תמונת המצב הכוללת, בין השאר על סמך הערכת המודיעין, ובה נכללות ההמלצות המעשיות. בהערכת המצב דנים איך לתרגם בשטח את ההערכת המודיעין שהציגו לפעולות: להגביר כוננות, להוריד כוננות, לתגבר כוחות, להוציא לפועל מבצעים. בנקודה זו, הציון באחוזים להערכות חשוב כדי לקבל את ההחלטות - על מה לשים את המשקל ועל מה פחות. הערכות המודיעין מתבצעות על בסיס יום יומי בכל הגופים המודיעיניים. פעם בשנה אמ"ן מרכיב הערכת מצב שנתית שבה הוא מסכם את השנה שחלפה ומציג הערכות לשנה שלאחר מכן.