מבצע סבא: מאז 7 באוקטובר מצאו את עצמם לוחמים מדורות שונים נלחמים כתף אל כתף – אימהות, אבות ואנשי משפחה לצד משוחררים טריים שעדיין לא הספיקו לתכנן את הטיול הגדול. אבל גם לצד כל אלה, חיים ואבי מחטיבת כרמלי נחשבים למראה חריג בנוף. מילואימניקים, כמעט בני 70, שהתייצבו לסבב נוסף – 30 מטרים מגבול לבנון. אמש (שבת) הם סיפרו ב"חדשות סוף השבוע" על ההתמודדות עם תנאי השטח המאתגרים, על השירות הארוך והמשמעותי ועל הרצון להכריע את כוח רדואן.

משרתי המילואים של חטיבת כרמלי התמקמו כ-30 מטרים מגבול לבנון. הם היו הראשונים להתייצב בגבול ב-7 באוקטובר, וכעת חזרו לסבב נוסף – אחרי חודשיים של הפוגה בבית. הם רואים את ארץ הארזים מהאוהלים שלהם, ויודעים שהמצב יכול להתהפך ברגע.

ארז, מפקד הכוננות של קיבוץ חניתה
ארז, מפקד הכוננות של קיבוץ חניתה

"אני בגדוד הזה 43 שנה", מספר רס"ב במיל' חיים. כבר ב-2006, בימי מלחמת לבנון השנייה, הוא כיכב בכתבה שכותרתה "הלוחם הכי זקן בדרום לבנון". כמעט 20 שנים מאוחר יותר, רב-סמל בכיר חיים ממשיך להילחם. "התחלנו במלחמת לבנון הראשונה ועד היום. אני מכיר טוב מאוד את לבנון, יותר טוב מהרבה אזורים בארץ".

כדי להסביר כמה זמן עבר הוא מספר שהוא זוכר את רב-אלוף במילואים גבי אשכנזי, עוד כשהיה סמג"ד צעיר. "יש לי 6 נכדים שמסתכלים עליי בהערצה", הוא מספר. "זו גם אחת הסיבות שאני פה במילואים. אנחנו ביום הראשון שהגענו הנה ונלחמנו על הגבעה הזאת שם, שמתי צוואה בלב שאם אני לא חוזר משם - יודע גם למה".

הלוחמים המבוגרים שמחכים לכוח רדואן בצפון
הלוחמים המבוגרים שמחכים לכוח רדואן בצפון

באוהל שלצדו ישן אבי (66), לוחם בחטיבה משנת 1983. יש לו שישה ילדים ו-36 נכדים – משפחה של לוחמים אמיתיים: בנו משרת בחטיבת הקומנדו, שני נכדיו לוחמים בגבעתי ובצנחנים והחתן שלו משרת במילואים באגוז. "אנחנו משפחה בסדר", הוא מתלוצץ. "עושים בוחן פלוגה מדי פעם בשכונה".

"קחו החלטה - אנחנו איתכם"

כמעט 40 שנה שאבי וחיים הם חברים לנשק. "ישבנו כמה פעמים באותו קו", הם מספרים. "סיפורים יש הרבה, אבל אני לא יודע אם זה המקום לספר". הם ישנים במיטות רעועות ומשופעות, אוכלים קבנוס וטונה ממזווה מאולתר שהקימו ומסתתרים מהגשם באמצעות שלטים שנותרו מהבחירות המקומיות. ולמרות כל זאת, הם לא מתלוננים לרגע.

הם חזרו יחד, צעירים ומבוגרים, לאוהלים ביערות. עזבו שוב את החיים שלהם, את המשפחה והעבודה, לסבב מילואים נוסף – במרחק יריקה מלבנון. לדבריהם, הם היו מעדיפים להיכנס לעזה מאשר לחזור הביתה: "רצינו את עזה, לא קיבלנו. לפחות תנו לנו משהו", אומר אבי שמצפה ליום פקודה. "אנחנו על מדים כדי לעשות את העבודה. אנחנו מחכים".

רס
רס"ן במילואים יהודה

"אחרי תקופה של חצי שנה, הגדודים שלנו חזקים", מדגיש יהודה המ"פ – איש רב פעלים, שניצל את ההפוגה בשביל קמפיין למועצת העיר כרמיאל. הוא נכנס למועצה ונדרש לחזור לגבול. "אנחנו מרגישים שהאויב מפחד. הוא לא פה. אויב שמוציא פה את הראש ומסתובב יותר מדי – מושמד". בהמשך פנה לדרג המדיני: "קחו החלטה ואנחנו איתכם".