שעות לפני תחילתם של הדיונים בבית הדין הבין-לאומי לצדק בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה שביצעה "רצח עם" בעזה - ראש הממשלה נתניהו מפרסם הערב (רביעי) הודעה בשפה האנגלית. בדבריו הבהיר רה"מ כי "לישראל אין כוונה לכבוש לצמיתות את עזה או לעקור את האוכלוסייה שלה. ישראל נלחמת במחבלי חמאס, לא באוכלוסייה הפלסטינית, ואנו עושים זאת תוך ציות מלא לחוק הבינלאומי".

"צה"ל עושה את המקסימום על מנת למזער נפגעים בקרב האזרחים, ואילו חמאס עושה את המקסימום על מנת למקסם נפגעים אזרחים בצד שלנו, תוך כדי שהוא משתמש באזרחים כמגן אנושי", הוסיף רה"מ.

בית הדין הבין לאומי הגבוה לצדק בהאג (צילום: רויטרס)
בית הדין הבין לאומי הגבוה לצדק בהאג|צילום: רויטרס

עוד אמר נתניהו כי "צה"ל קורא לאזרחים פלסטינים לעזוב אזורי מלחמה על ידי הפצת כרוזים, שיחות טלפון, מתן מסדרונות מעבר בטוחים, בעוד חמאס מונע מפלסטינים לצאת מאותם אזורים באיומי אקדח ולעיתים קרובות בירי".

בדבריו שרטט רה"מ את תמונת הסיום של המלחמה: "המטרה שלנו היא לשחרר את עזה ממחבלי חמאס ולשחרר את בני הערובה שלנו. ברגע שהדבר יושג ניתן ליצור אפשרות לעתיד טוב יותר לישראל ולפלסטינים כאחד".

לוחות הזמנים

בית הדין יקיים השבוע שני דיונים, האחד מחר והשני מחרתיים. שני הדיונים יתחילו בשעה 11 (שעון ישראל) ושניהם ימשכו כשלוש שעות. בדיון הראשון תטען דרום אפריקה ובדיון השני ישראל תציג את טענותיה. הליכים בבית הדין נמשכים על פי רוב שנים. עם זאת, דרום אפריקה ביקשה גם סעד זמני וייתכן שהחלטת הביניים תינתן זמן קצר לאחר הדיונים.

 הדרישה של דרום אפריקה

במסגרת ההליך הנוכחי, דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל. שתי המדינות חתמו על אמנת רצח עם, ולכן לדרום אפריקה יש אפשרות לתבוע את ישראל בבית הדין בטענה להפרת האמנה.

דרום אפריקה מפנה לישראל את האשמה החמורה ביותר – רצח עם. כיוון שהיא החמורה ביותר, היא גם הקשה ביותר להוכחה. בתביעה, דרום אפריקה מפנה על פני עשרות עמודים להתבטאויות שרים ובכירים נוספים כדי לחזק את טענותיה. בישראל יתנערו מהאמירות הללו. אמש (שלישי) היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה פרסמו הודעה משותפת ובה הודיעו שהם התחילו לבחון כמה מהאמירות הקוראות לפגיעה בבלתי מעורבים ברצועה. בנוסף, דרום אפריקה מבקשת מבית הדין לתת סעד זמני ולהורות לישראל לעצור את המלחמה.

הרכב השופטים

בבית הדין יש 15 שופטים ממדינות שונות – ארצות הברית, רוסיה, סלובקיה, צרפת, מרוקו, סומליה, סין, אוגנדה, הודו, ג'מייקה, לבנון, יפן, גרמניה, אוסטרליה וברזיל.

כאשר הליך בבית הדין נוגע למדינה שאין לה שופט קבוע, כמו במקרה הנוכחי, יש לה אפשרות למנות שופט אד הוק מטעמה. גם ישראל וגם דרום אפריקה מינו שופטים מטעמן. לשופט מטעם ישראל יש חשיבות רבה. מעבר לחוות הדעת שהוא ייתן בעצמו, כיוון שהוא מכיר יותר מקרוב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיבטיו המשפטיים, הוא יכול להשפיע על השופטים האחרים. לכן, יש חשיבות גם לזהות השופט מטעם ישראל, אהרן ברק, בשל המעמד שלו בקהילה המשפטית העולמית.

האם ההחלטה מחייבת את ישראל?

ישראל חתומה על האמנה ומבחינה משפטית היא מחויבת להחלטות בית הדין. בית הדין אמנם לא יכול ממש לאכוף את קיום ההחלטות, אבל יש לו מעמד גבוה בזירה הבינלאומית ועלולות להיות לכך השלכות בזירה הבינלאומית. החלטה של בית הדין יכולה למשל להוביל להחלטה במועצת הביטחון של האו"ם.