ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא אתמול (חמישי) בערב לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", במסמך שחולק לחברי הקבינט כמצע לדיון לקראת דיוני ההמשך בנושא. במסמך מגדיר ראש הממשלה עקרונות פעולה לפי שלושה טווחי זמן: בטווח הקצר, בטווח הביניים ובטווח הארוך.
בטווח הקצר, נתניהו מגדיר כתנאי הכרחי להגעה ל"יום שאחרי חמאס" שצה"ל ימשיך במלחמה להשגת כל מטרותיה: השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, השבת החטופים ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן.
בתקופת הביניים, נתניהו מגדיר כמה עקרונות במישור הביטחוני. בין היתר, נכתב כי ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי ברצועה ללא הגבלת זמן לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים בעזה. ישראל תקיים "סוגר דרומי" בגבול עזה-מצרים, לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה, שיפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב.
השלטון האזרחי: יתבסס על גורמים מקומיים
כמו כן, המסמך מתייחס גם למישור האזרחי בתקופת הביניים. במסמך נכתב כי הניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועה יתבססו על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי, שלא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר.
לצד זאת, נכתב כי תקודם תכנית לדה-רדיקליזציה בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועה. שיקום הרצועה יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז ותחילת תהליך הדה-רדיקליזציה. המכתב גם מתייחס לסגירתה של אונר"א, שפעיליה היו מעורבים בטבח ה-7 באוקטובר - ולהחלפתה בסוכנויות סעד בינלאומיות אחראיות.
עוד נכתב כי בתקופת הביניים ישראל תשלוט ביטחונית בכל השטח מערבית לירדן, לרבות במעטפת של עזה, למניעת התעצמות גורמי טרור באיו"ש וברצועת עזה ולסיכול איומים מהם כלפי ישראל. כמו כן, יתקיים פירוז מוחלט רצועת עזה מיכולת צבאית, מעבר לנדרש לצורכי שמירת סדר ציבורי. האחריות למימוש יעד זה ולפיקוח על קיומו בעתיד הנראה לעין מסורה לישראל.
השליטה בעזה - וההתנגדות להכרה חד-צדדית
בטווח הארוך, נתניהו מגדיר שני כללי יסוד להסדר עתידי:
1. ישראל דוחה על הסף תכתיבים בין-לאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים. הסדר כזה יושג אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים.
2. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית של מדינה פלסטינית.