מאז 7 באוקטובר לא עזבה סרן נ', נווטת קרב בטייסת 201, את הטייסת. היא יוצאת למאות גיחות בשמי הארץ ובתחומיה, נחשפת למטרות עוינות ועוברת היתקלויות מול כלי אויב. אבל היא לא שוכחת את התחושה שהייתה לה בחודש שעבר, כשעמדה במשימה והפילה כטב"ם עוין: "התחושה היא תחושה מדהימה, אני יודעת שעמדתי במשימה ועשיתי מה שציפו ממני, כולנו יודעים איזה פוטנציאל נזק יכול להיות לדבר הזה - אם הוא מתרסק או לוקח חיי אדם".
"קיבלנו מידע שיש חשד לכלי טייס שעומד לחדור לשטח המדינה, אנחנו הכי מהר תופסים כיוון וטסים אליו ומאתרים אותו", משחזרת נ' וחושפת את חלוקת המשימות הקריטית בינה לבין השותף שלה - טייס הקרב. "לכל אחד מאיתנו יש את המשימות שלו בקוקפיט, ובמקביל אנחנו כל הזמן גם מגבים אחת את השני".
"המטרה שלי באירוע כנווטת קרב היא להפליל את המטרה", מסבירה נ'. "לוודא שאכן מדובר במטרת אויב, שאנחנו לא עושים כאן איזושהי טעות. המטרה היא להפליל אותה ולתת אישור לירי". המטרה של הטייס, להגיע למצב שהמטוס נעול על המטרה, ואז נמצא במצב של שיגור טיל על המטרה".
"במקביל אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו", ממשיכה נ' לתאר. "כל אחד נמצא במשימה שלו, אבל בעצם כל הזמן אנחנו מבקרים אחד את השני: איך המטוס טס? מה המהירות שלנו? איפה אנחנו ביחס למטרה? והכול מתכנס לאותו רגע שבו אני הצלחתי להביא את המשימה שלי והוא הצליח להביא את המשימה שלו. ברגע הזה אנחנו מבינים שאפשר לשגר על המטרה - ומפילים אותה".
עוברים למצב מלחמה
זאת שגרת הלחימה של נ' (24) מאז שמחת תורה, נווטת קרב בטייסת 201 ("טייסת האחת") שיושבת בכנף 25 - בסיס חיל האוויר ברמון ומפעילה מטוסי קרב מסוג F-16I ("סופה"). טייסת הקרב הדרומית אחראית על מגוון פעולות ומשימות מבצעיות בימי המלחמה, ביניהן גם תקיפת יעדי אויב בשמי ישראל ומחוצה לה.
נ' וחבריה לטייסת נלחמים כבר יותר מ-100 ימים. היא זוכרת את שיחת ההקפצה שקיבלה בבוקר השבת השחורה מחדר המבצעים בטייסת: "הייתי בבית, ואז הגיעו הטלפונים מחדר המבצעים, ואחריהם השיחות של המפקדים. תוך רבע שעה עליתי על המדים ויצאנו לכיוון הטייסת, נסיעה של שעתיים, כי אני גרה באזור המרכז, וכל הדרך אתה מנסה להתעדכן, ולאסוף עוד פרטי מידע מהאנשים. ומאותו הרגע שאני נכנסת בשערי הבסיס - אני עוברת לשגרת לחימה".
"אנחנו עושים את הסוויץ' ועוברים ל'מצב מלחמה'", היא ממשיכה לתאר ומוסיפה: "כל יום זה משתנה, כי זאת מלחמה ארוכה. יש התייצבות מלאה של אנשי המילואים ומטוסים באוויר כל הזמן. מרגישים את זה בכל צעד בטייסת", היא מוסיפה.
להגיע לאיפה שצריך בזמן אמת
"ישנן הרבה גזרות שאנחנו בחיל האוויר מתעסקים איתן", אומרת נ'. "אנחנו 360 מעלות מתעסקים בהגנה על שמי המדינה, ואנחנו בתור מטוסי קרב, היתרון שלנו שאנחנו ניידים ויכולים להגיע במהירות לאיפה שצריך אותנו בזמן אמת. אנחנו מפעילים את הכוח כדי להגן על שמי מדינת ישראל המדינה, בבד בבד שאנחנו דואגים למרחב האווירי".
"יש לנו כמה משימות שאנחנו מתאמנים אליהן בטייסת: משימות תקיפה, משימות הגנת שמי המדינה ועוד. שורה של משימות שאנחנו נערכים אליהן בשגרה כדי לתת מענה מהיר גם בימי לחימה. יירוט כלים זאת אחת מן המשימות האלה שנמצאות תחת הכותרת הגדולה 'הגנת שמי המדינה', ויש הרבה דרכים לעשות את זה. זה משתנה והרבה פעמים תלוי בגזרה, ומאיזה זירה, ואיזה כלי בדיוק, אבל על העקרונות אנחנו מתאמנים כשיש מטרה.
"יש את הפעולות שצריך לעשות כשמקבילים את ההודעה שכלי טיס חודר לשטח ישראל", היא מסבירה. "'מ-0 ל-100' זה נקרא אצלנו. לא משנה איפה את נמצא, ברגע שיורדת משימה ואומרים לך 'מ-0 ל-100' ואתה מקבל פרטים על המטרה שאתה צריך להפיל, אתה יוצא אליה".
"הפלה של כטב"ם זאת פעולה שאמנם נראית קלה לכלי טיס מתקדם כמו מטוס קרב, אבל זאת פעילות לא פשוטה עבור מטוסי קרב, זה יכול להיראות שזה כלי טיס ממש קטן, והוא בלתי מאויש, וזאת לא בעיה להפיל, אבל משימה שעבור מטוס קרב היא לא פשוטה, דווקא בגלל שהוא קטן וטס לאט, אבל אנחנו מתרגלים ומתורגלים בזה ויודעים איך לעשות את זה"
איך שומרים על האנרגיות והמוטיבציה בטייסת יותר מ-100 ימי לחימה? "אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ומה היעדים שצריך לעמוד בהם, אם זה החזרת השקט לתושבים המפונים ואם זה השבת החטופים. כולנו מבינים לאיזה סיטואציה נקלענו, ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים - וזה נותן כוח להמשך. אם זה אנשי מילואים, או אנשי קבע - כולם נכונים להישאר כמה שצריך כדי להצליח במלחמה הזאת.