גדי איזנקוט גזר על עצמו שתיקה מתחילת המלחמה הזו, אבל ימים ספורים לפני השלושים לגל בנו הוא התיישב מול המצלמה של אילנה דיין והחליט לדבר. בריאיון אמיץ ופתוח הוא סיפר בכנות על השכול האישי שלו, על ההתמודדות היום-יומית ועל תחושת האחריות שהשכול מביא עמו. בהמשך אמר, במילים חדות וברורות, מה הוא חושב על מחדל 7 באוקטובר ועל האחראים לו; על האופן שבו מנוהלת המלחמה: "צריך לגלות מנהיגות, ביכולת לומר אמת לאנשים, ביכולת להתוות דרך".
היום יש לנו מנהיגות שאומרת אמת לאנשים?
"לא".
אתה סומך על נתניהו?
"היום אני סומך על הקולקטיב ועל הקבינט המשותף שייקח החלטות. אני כבר בשלב ובגיל שאני לא סומך בעיניים עצומות לא על מנהיג כזה ולא על מנהיג אחר ואני שופט את האיש בהחלטות שלו ובאופן שבו הוא מוביל את המדינה".
על שבעה באוקטובר הוא אומר: "אי ידיעה של מישהו משרשרת הפיקוד לא פוטרת מאחריות, ההיפך – היא מוסיפה. יש אחריות חדה וברורה לכל מי שהיה בתפקיד צבאי, פוליטי, ביום הזה. ויש גם אחריות לכל מי שהיה עשר שנים לפני, אני כרמטכ"ל, ואנשים מקבילים, שרי ביטחון, ראשי ממשלה. לא צריך לקחת אחריות, היא שם".
בראיון ראשון ובלעדי לאילנה דיין הוא מדבר גם על היום שבו כמעט נפתחה מלחמה עם חיזבאללה, על המאמץ להחזיר את החטופים – ועל מה שיהיה הקו האדום מבחינתו בעניין הזה, על האופן שבו מנוהלת המלחמה בעזה, ועל השאלה האם יש לנו הישגים במלחמה מול חמאס וגם על בנו גל, שנפל לפני שישה שבועות בקרב בצפון הרצועה.