עד לא מזמן הם לא היו יכולים לספר את הסיפור הזה. בני משפחתו של אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, ומבכירי הקצינים בפיקוד הדרום, לא יכלו לספר מה קרה לאסף. "זה קרע אותנו", אומרת קלרה חממי, אימו של אסף. "אתה לא יכול לדבר על הילד שלך. אסור לנו לדבר על אסף, אסור לנו לדבר על כלום. אמרו לנו – אסור לכם לדבר בגלל הדרגה שלו".

רק עכשיו, שלושה חודשים אחרי השבת ההיא, הם יכולים לספר על מי שהיה אסף: מפקד החטיבה הדרומית שיצא יחד עם שניים מלוחמיו להסתער מיד עם המטח הראשון, וניהל קרב בקיבוץ נירים על גבול הרצועה – קרב עד הכדור האחרון. אחרי שהותר לפרסום דבר נפילתו של חממי באותה השבת, והעובדה שגופתו נלקחה לרצועה – אשתו, ספיר זוהב חממי, מספרת לראשונה על מה שעבר עליהם בשבת ההיא, ומה שקרה מאז.

אל
אל"מ טל אשור, מחליפו של אל"מ אסף חממי ז"ל|צילום: עובדה

עכשיו לראשונה, גם נחשפות הקלטות הקשר מהרגעים הדרמטיים, שבהן אפשר לשמוע את אל"ם חממי מכריז ברשת הקשר: "אנחנו במלחמה" בעודו דוהר קדימה יחד עם שני לוחמי החפ"ק שלו. במקביל, בזמן שחממי ילחם מול עשרות מחבלי חמאס, בנו הקטן אלון, שהגיע לבלות איתו את השבת בבסיס, ישהה בחמ"ל בסיס אוגדת רעים - שנמצא בעצמו תחת התקפת מחבלים.

במאי 2022, אל"ם אסף חממי הגשים חלום. לאחר שורת תפקידי פיקוד בכירים ביניהם פיקוד על יחידת רימון ועל חטיבת הנגב, חממי נכנס ללשכת מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה. "התפקיד הזה היה תפקיד חייו", מספרת ספיר. הם הכירו כשהייתה בת 22, כשהוא רק בתחילת דרכו בצבא. "חשבתי שאני אצליח להוציא אותו מהג'וק הזה", היא אומרת. "ראיתי שהוא גם מאושר בזה, וגם טוב מדי במה שהוא עושה מכדי שאני אהרוס את הדבר הזה".

נולדו להם שלושה ילדים, והחיים התקדמו לצאת הטיפוס במעלה הדרגות של אסף. "הדיל היה שהוא עושה הכל בשביל המדינה – וכל השאר עליי", היא מתארת. "חממי, כמו התלמיד הכי שקדן בעולם התעסק כל היום בללמוד את הגזרה", מתאר הסמח"ט של חממי, סא"ל אלון פלד. "הוא שאף לצה"ל במיטבו".

ספיר זוהב חממי, אשתו של אל
ספיר זוהב חממי, אשתו של אל"מ אסף חממי ז"ל|צילום: עובדה

מה בעצם המשימה שלכם?

"הגנה על יישובי העוטף. למנוע חדירת מחבלים, להשמיד אויב שחדר, למנוע את חזרתו, מעל הכול להגן על היישובים".

אני רואה את הכאב כשאתה אומר את זה.

"כן. אני חושב על כמה דברים בתוך הדבר הזה לא עמדנו".

בחודשים שקדמו לשביעי באוקטובר, חממי ופלד, התמודדו עם תעתועי האויב: ידעו שהחמאס יושב להם על הזנב, אבל לא הבינו באמת. "זיהו אותי וזיהו את חממי", מתאר פלד. "לא זלזלנו בחמאס, חממי לא חשב שזו קבוצת אפסים שנמצאת מעבר לגדר".

"הוא התייחס לזה כמו האיום הכי גדול שיכול להיות", מתארת ספיר. "כל דבר הוא לקח מאוד קיצוני. אם יש ספק – אין ספק. אם הוא בבית ויש חשד – הוא קופץ".

"אני מרגישה שאף אחד לא התכונן לזה – גם לא אסף – למגה אירוע הזה", אומרת אימו של אסף, קלרה. "זה היה גדול ממנו, זה היה גדול מכולנו".

סא
סא"ל אלון פלד, סמח"ט דרומית|צילום: עובדה

את ערב שבת ה-6 באוקטובר עשה אל"ם חממי יחד עם בנו אלון בן השש וחצי בבסיס האגודה שבמחנה רעים. אלון שהעריץ את אביו ואפילו בחר לחגוג את יום הולדתו בבסיס בין החיילים שנהפכו לחבריו, הצטרף לחממי לשבת שהייתה צפויה להיות רגועה במיוחד. "ראיתי את הפנים של אסף כמו שלא ראיתי אותו הרבה זמן - רגוע ומאושר, קורנות" ספיר מספרת על שיחת הווידאו האחרונה עם אסף בלילה שלפני מתקפת חמאס. 

אלון חממי, בנו של אל
אלון חממי, בנו של אל"מ אסף חממי|צילום: עובדה

מאוחר יותר באותו הלילה ידלקו האורות בלשכתו של חממי כאשר ב-4 בבוקר תתקיים הערכת מצב, "אני שאלתי מה היה שם ב-4? הבן שלי לא היה נשאר שם, אני הייתי באה לקחת אותו, או שהוא היה שולח מישהו" ספיר מתארת את מה שהתרחש בהערכת המצב ובהפתעה שתבוא כמה שעות אחריה, "אבי, מפקד האוגדה, ישב עם הבן שלי ערב קודם ועם אסף. הוא לא היה עושה את זה, הוא לא היה נותן לבן שלי להישאר שם כשזה מה שקורה".

אולם שיחת הטלפון הלילית מסתיימת בהחלטה להתכנס להערכת מצב מחודשת בשבע וחצי בבוקר. שעה לפני ההתכנסות מחדש חממי מזנק ממיטתו למשמע ההתרעות הראשונות על מה שמתחיל להתרחש בגזרתו. "ניסיתי לברר איתו אם הוא דיבר עם אבא, בכל זאת הוא העיר אותו מתוך שינה" מתארת קלרה חממי, אימו של אסף את השיחה שקיימה לאחר מכן עם נכדה אלון, "הוא אומר 'אבא חיבק אותי, נישק אותי ואמר - אני יוצא למשימה'".

קלרה חממי, אמא של אל
קלרה חממי, אמא של אל"מ אסף חממי ז"ל|צילום: עובדה

בזמן שאסף חממי דהר החוצה ממחנה רעים יחד עם שני לוחמי החפ"ק שלו – תומר יעקב אחימס וקיריל ברודסקי, הסגן שלו - סא"ל אלון פלד - דהר לכיוון מחנה רעים מביתו שניר יצחק שבעוטף עזה. כשהוא ממהר לחבור לחטיבה ולחממי פלד מוצא את עצמו לפתע מול עשרות מחבלי נוחב'ה.  "אני מזהה קבוצת אנשים בצומת מולי ואני מזהה על המצח של הקדמי סרט ירוק, חמאס", אומר אלון שהצליח לצאת מרכבו ולרוץ בתעלה שלצד הכביש.

מול מצלמות "עובדה" סא"ל פלד מספר לראשונה כיצד הצליח לצאת בחיים: "אני חושב שהם היו בערך 40 אנשים. אני מבין שיש עליי או צלף או קלע שיושבים עליי, ואני מרגיש שמורידים אותי ביד ובבית שחי, אני אומר אם זה קלעים אני אנסה לצאת להם מהכוונות, ואני מתחיל לעשות זיגזגים. אני מרגיש שפוגעים בברך שמאל וברגל ימין ונופל קדימה". במשך שש וחצי שעות, כשארבעה קליעים נמצאים בגופו, שוכב פלד כשהוא פצוע ומדמם על כביש מלא מחבלים.

כך, כשהמח"ט מנותק קשר והסמח"ט פצוע, החטיבה הדרומית נשארת יתומה ממפקדים. אל תוך הכאוס הזה יוקפץ מפקד החטיבה הקודם טל אשור שבילה באותה השבת בחופשה בצפון. אשור מגיע לבסיס רעים השורץ מחבלים ולאחר שמנהל לחימה יחד עם כוח הגששים האוגדתי והיחידות המיוחדות שהוקפצו לשם, הוא נכנס לתפוס פיקוד מהחמ"ל החטיבתי. בתוך החמ"ל טל אשור פוגש את בנו של חברו הטוב אסף חממי.

ספיר ואסף חממי, וילדיהם אלה, אלון וארבל (צילום: עובדה)
ספיר ואסף חממי, וילדיהם אלה, אלון וארבל|צילום: עובדה

אלון בן השש וחצי שנשאר בחמ"ל במשך שעות ארוכות ראה ושמע הכול. "מצד אחד אנחנו יושבים, מציירים ציורים ומשחקים" מספרת עדי עמרם קצינת החינוך ששהתה במשך כל הזמן הזה עם אלון בחמ"ל, "מהצד השני אני עונה לטלפון ומעבירה דיווח על הרוגים ופצועים בלחש כדי שאלון לא ישמע. ואז הוא שואל אותי 'מה זה 20 אנשים שנהרגו?'" קולה של עמרם נשבר כאשר היא מתארת כיצד נאלצה להסתיר מאלון הקטן את מצבו של אביו. "ככל שעובר הזמן הוא גם שואל יותר שאלות כמו 'איפה אבא'? ואני סתם מצביעה לו במפה ואומרת לו הינה אבא פה ואבא נלחם. והוא יודע שאבא שלו מפקד והוא תמיד גאה בזה: 'אבא שלי מפקד!'"

כשאל"ם אסף חממי מגיע יחד עם שני חייליו אחימס וברודסקי אל נירים, הם מנהלים קרב מול עשרות מחבלי נוחב'ה בקיבוץ נירים ומנעו בגופם אסון כבד הרבה יותר. הלוחמים מספיקים עוד להכריז בקשר שהמח"ט פצוע. והם ממשיכים לטפל בו תחת אש. רק שבועות ארוכים אחרי הקרב הזה, אפשר יהיה לגלות שגופותיהם של אסף, קיריל ותומר נלקחו לעזה.

"ברור לי שהם נלחמו שם כמו שבחיים שלהם הם לא נלחמו", אומרת ספיר. "וגם ברור לי שהוא לחם ליד שני חיילים מאד אמיצים שניסו לעשות הכל כשהם רואים את המפקד שלהם פצוע. וזה מעודד אותי לדעת שהוא היה איתם, שהם דאגו לו".

_OBJ

רק בשעות הערב המאוחרות, חולץ אלון, בנו בן השש וחצי של חממי, מבסיס האוגדה שהותקף. "אלון מדבר על זה", מספרת האמא ספיר, "הוא אומר שהוא בעצם האחרון מהמשפחה שהיה עם אבא, ושהוא עצוב בשביל האחים שלו – אלה וארבל, שלא היו שם גם בלילה האחרון. הוא גם אומר שזה הכי לא הוגן כלפי ארבל, שהוא רק בן ארבע, שהיה לו הכי פחות זמן עם אבא, ושאלה בת ה-11, זכתה ליותר שנים איתו".