הדיווחים על עסקה לשחרור החטופים גברו בימים האחרונים, ואמש (חמישי) דובר משרד החוץ של קטאר מסר כי יש "אישור חיובי ראשוני" מצד חמאס להצעה. ובכל זאת - לעסקה המדוברת שכוללת 3 שלבים יש כמה מוקשים.
חלקה הראשון של העסקה הוא "החלק ההומניטרי" ובו חמאס צפוי לשחרר 35 חטופים בתמורה ל-35 ימי הפוגה. בתום 35 הימים יינתנו 7 ימים נוספים למשא ומתן לשחרור חיילים, לשחרור חברים בכיתות כוננות וגברים צעירים.
"החלק ההומניטרי"
לחלק ההומניטרי בעסקה עלולים להיות שני מכשולים. האחד - כבר כעת סינוואר עלול לסרב ללכת לשלב הראשון, וזה מכיוון שהוא לא קיבל אסמכתאות ולא יכול להבטיח שישראל לא תחדש את הלחימה בתום כל פעימות השחרור.
בנוגע לשחרור ה-35 בחלק הראשון, יש ויכוח שהוא תודעתי - באיזה אופן הם ישוחררו. כמה ישוחררו בכל יום, האם נכון לשחרר 7 חטופים בשבוע, לקבוע יום ושעה שבהם ישוחררו 7 חטופים ביחד? האם ישוחרר בכל יום מישהו אחד? צעד כזה עלול להיות כלי בידי חמאס ל"התעללות תודעתית" במדינה שלמה. עם זאת, ההנחה היא שזה סעיף טכני שקל יותר להסכמה, ולא על זה יקום וייפול דבר.
המכשול השני יכול להופיע בשבוע הימים שאחרי 35 הימים שבהם ישוחררו החטופים בחלק ההומניטרי. בשלב הנוכחי, ישראל, קטאר, מצרים וארה"ב, סיכמו שמנגנון הסיום יישאר מעומעם כדי לאפשר לכל אחד מהצדדים לפרש את המתווה לפי דרכיו. ישראל לא מתחייבת שהיא לא תחדש את הלחימה, והמתווכות הציעו שלא ייכתב שישראל תפסיק את הלחימה.
"מפתחות העסקה" – יחס שחרור חטופים-אסירים
אם בעסקה ההומניטרית הקודמת ששוחררו בה נשים וילדים "מפתח העסקה" היה חטוף אחד לכל 3 אסירים ביטחוניים, נקודת המוצא היא שבעסקה שתבוא, המפתח יהיה גדול בהרבה. וכמה הרבה? על זה המחלוקת.
כדי להימנע מאבן הנגף הזו הוחלט בפגישה בפריז שהסוגיה תלובן בהמשך. במסמך הסיכום של העסקה נכתב במפורש כי בשל מורכבות הדיון סביב המפתח, לא דובר עליו בתוך הפסגה, ולא סוכם דבר בעניינו.
בנוסף, סוגיית יחס השחרור היא לא במחלוקת רק בין ישראל לחמאס, אלא גם מחלוקת בתוך ישראל. החלק היותר ניצי בממשלה כבר הבהיר שלא יתמוך בעסקה שכוללת שחרור "סיטונאי" של מחבלים, באופן שמהווה "עסקה מופקרת" לגישתם.
לא סתם רה"מ נתניהו הבהיר בקולו ששחרור אלפי מרצחים אינו על הפרק, ועדיין - האם הרכב מסוים ברשימת הרוצחים או רבי המרצחים במכסת המשוחררים יכול לאיים על יציבות הממשלה? האם זה ימנע מנתניהו לתת לעסקה אור ירוק?
"מידת המסוכנות" של המשוחררים
הסוגיה השלישית נוגעת למידת המסוכנות של האסירים הביטחוניים שישוחררו, וזו עלולה להביא למוקשים חדשים. גורמים רבים בישראל אומרים שהדיון האמיתי שעליו התווכחו בתוך חדרי המו"מ אל מול המתווכות היה מידת המסוכנות של האסירים הביטחוניים שישוחררו.
חמאס לבטח ידרוש את שחרורם של כמה שיותר רוצחים עם דם על הידיים, וישראל תנסה שלפחות בשלב הראשון של העסקה ההומניטרית, ישוחררו אסירים ביטחוניים "מסוכנים פחות".
מכשול נוסף נוגע לשחרור מחבלי הנוח'בה שביצעו את טבח 7 באוקטובר. אחת הדרישות של חמאס, כפי שהובאה בפני המתווכות בשבועות הקודמים, היא שישראל תשחרר את מחבלי הנוחבות, אותם פעילי טרור שטבחו בישראל בשבת השחורה, וחלקם נתפסו בחיים והועברו לכליאה בישראל. בדרג המדיני מתקיימים דיונים אם להתעקש על אי שחרור מחבלי הנוח'בה כהחלטה ערכית ומוסרית, וכמסר לאזרחים שהופקרו באסון הגדול.
"היום שאחרי"
בשלב שלפני המשא ומתן, חמאס הציב כדרישות סף לא רק את הפסקת המלחמה ברצועה, אלא גם הסגה כוללת של כוחות צה"ל מהרצועה. הדרישה הזו של חמאס מתנגשת עם ההחלטה הישראלית להקים רצועת ביטחון עם שליטה צבאית ישראלית שתמנע התקרבות לגדר.
בנוסף, חמאס דרש שעם תום המלחמה, לכל הפחות הוא יהיה חלק מההסדר המדיני החדש שייקבע ברצועה. בנוסחים נוקשים יותר - חמאס דרש להבטיח את שרידותו כשלטון אזרחי-משילותי. הדרישה הזו של חמאס סותרת באופן מופגן את מטרות הלחימה של ישראל שבראשן לא רק החזרת החטופים, אלא גם פירוק יכולותיו האזרחיות, השלטוניות והצבאיות של חמאס.