יחידת "גדעונים", או בשמה השני - יחידה 33, היא יחידת מבצעים שנראית כמו שילוב של יכולות שב"כ וימ"מ; זוהי יחידה שיודעת לעבוד בתוך הצללים - לוחמי קצה שהם גם אנשי מודיעין, שיודעים להיטמע בשטח עוין ולפעול בזהות בדויה. לאורך השנים בהן היחידה פועלת, הלוחמים תפסו וחיסלו אלפי מחבלים, מנעו מחוליות עם חגורות נפץ ורימונים להתפוצץ, מנעו את רצח ראש הממשלה אולמרט ואת ההתנקשות המתוכננת ברב עובדיה יוסף.
"ג'יימס בונד יכול לבוא לקחת שיעורים פה ביחידה, וגם להיות צהוב מקנאה", מספר ניצב בדימוס אורי בר-לב, מקים יחידת "גדעונים" ומפקדה הראשון. אלי פומרנץ, ממקימי היחידה, מספר כיצד הוקמה: "קיץ 1990, עבדתי כמציל בבריכה בכפר מונש, ובשער הבריכה נכנס אורי בר-לב, מפקדי בדובדבן וחבר לי כאח, ואמר לי: 'בוא, נוסעים'. שאלתי: 'מה העניין?', הוא ענה לי: 'אני הולך להקים יחידה במשטרה'".
"ההקמה של היחידה הזאת הייתה מצורך לאומי", טוען פומרנץ. "השטחים מטופלים פחות או יותר על ידי שב"כ ודובדבן. נותר 'עוטף ירושלים' - תא שטח שהוא זהה לחלוטין לשטחים, למעט פרט אחד: החבר'ה שם עם תעודות זהות כחולות - זה שטח מדינת ישראל, והצבא מנוע מלפעול שם". הוא ממשיך, "נוצרה שם סוג של עיר מקלט לפעילות טרור".
אלא שלמצוא אנשים המתאימים ליחידה אינו דבר פשוט כלל. "התחלנו מסע של מיונים. רוב האנשים שהגיעו ליחידה היו קצינים ביחידות מיוחדות בצבא, הם לא העלו על דעתם שהם מתגייסים למשהו שנקרא משטרה בכלל", נזכר בר-לב. "חלק מהמבחנים ללוחמים היה ללכת להתגלח בשכם, בקאסבה, ואחר כך להתפלל במסגד ולהמשיך הלאה למקום אחר לעשות קניות", הוא אומר. גם אמירות מסוג "כנס לבית ותצא מהמרפסת" - היו לגיטימיות למבחני הקבלה ליחידה.
בר-לב מנסה לשרטט קווים לדמותו של לוחם ביחידה: "מצד אחד להיות איש מודיעין שיושב בשוק ולא רוצה למשוך תשומת לב, הוא אמור להיות צנוע, כזה שאף אחד לא מתייחס אליו. מצד שני, הוא צריך להיות הלוחם שתוך רגע תופס את המטרה וחותר למגע", הוא מפרט. "מצפים מלוחם ביחידה לפעול בצורה חדה, מהירה, חזקה, ומצד שני להיות איש מודיעין זה בדיוק הפוך. למצוא בן אדם שהוא יכול להיות שילוב של השניים זה מאוד קשה. "אני לא מכיר יחידה שעושה את השילוב הזה".