המשמר הלאומי של בן גביר: בתמורה לדחיית החקיקה של המהפכה המשפטית אמש (שני), ראש הממשלה נתניהו הסכים להקים משמר לאומי תחת סמכות השר לביטחון לאומי. מפלגת עוצמה יהודית אף פרסמה מסמך, לפיו "יבוצעו תיקוני החקיקה הנדרשים לשם הקמת המשמר", ובו חתימות נתניהו ובן גביר המתחייבים להקמתו. אחד החששות המרכזיים: שימוש במשמר נגד מתחרים פוליטיים, ולטובת התומכים. אך האם יש היתכנות להקמת כוח שיטור נוסף במדינת ישראל, ועוד כזה שיהיה כפוף לשר?  

למעשה, בישראל כיום כבר קיים משמר לאומי. "יש משמר לאומי תחת המשטרה בפיקודו של תת ניצב מאיר אליהו, קצין בכיר במג"ב", מסביר גורם במשטרה ל-N12. "התפקיד שלהם בפועל הוא לא אחד, הם עושים הכול: יום אחד בתגבור, שבוע אחד בתגבור הפגנות, יומיים בגבול הצפון בפעילות. הם היו אתמול בהפגנות בירושלים. הם כוח תגבור מיוחד, קרבי, מיומן ומקצועי ברמות גבוהות ביותר".

בן גביר בחפ
בן גביר בחפ"ק המשטרתי במחוז תל אביב

אם כך, האם זהו המשמר הלאומי שבן גביר מתכוון אליו, או שיוכשר כוח חדש לגמרי?

"עוד לא היה איתנו דיון, אנחנו לא יודעים. ראינו את זה אתמול בדיוק כמו כולם בכלי התקשורת", מסביר הגורם המשטרתי. "אני מאמין שבימים הקרובים ייקבע דיון בין השר למפכ"ל ומפקד מג"ב ואז נדע, אבל כרגע אין לנו מושג אם הוא יגיד שזה תחת המפכ"ל, תחת מפקד מג"ב. אנחנו לא יודעים כלום, לדעתי גם במשרד לביטחון לאומי גם הם עדיין לא יודעים".

"מה שבן גביר רוצה לעשות זה להקים משהו בנפרד", סבור גורם במשטרה. "לא לקחת מתוך המשטרה את הכוח הקיים, אלא להקים משהו חדש. זה שני דברים שונים. כרגע הכוח של המשמר הלאומי הוא מתוך משמר הגבול, אז ברגע שיקימו משמר לאומי חדש הכוח הזה יחזור למג"ב וייקרא בשם אחר. לקחו אנשים מתפקידים שונים מיחידות מובחרות במג"ב".

 

 

האם זה מכעיס את כוחות המשטרה?

"זו ההחלטה שלו. למה זה צריך להכעיס אותנו? אם הוא הולך להקים, לגייס ולהביא – אז שלא יהיה כפוף למשטרה. עוד לא שמענו מה המיזם. קודם כל נראה מה המיזם ואז נראה אם זה מכעיס אותנו. דרך אגב, בכל העולם יש שתי משטרות", אומר הגורם ל-N12.

בסביבת בן גביר טוענים שמדובר במודל אחר מזה שקיים במשטרה. "זה מודל של משמר לאומי תחת המשרד לביטחון לאומי. המטרות של המשמר - להיאבק בפרוטקשן, במשפחות הפשע, בפשיעה הקשה ובפשיעה החקלאית", אומר הגורם ומוסיף ביקורת על המשטרה: "ניסיתי לעבוד על זה יחד עם המשטרה, השר דיבר עם המפכ"ל 15 פעם על זה ושום דבר לא קרה". 

"יש תקציב כבר ל-1825 לוחמים במשמר, קיים תקציב של מעל מיליארד שקלים", הוסיף הגורם. "ביום ראשון השר יביא את הצעת ההחלטה לישיבת הממשלה". 

הגורם ענה על הביקורת שלפיה מדובר ב"פלוגות בן גביר": "זה לא תחת השר, אלא תחת המשרד לביטחון לאומי. גם שב"ס תחת המשרד, גם הרשות להגנת עדים תחת המשרד. זה קורה לפי חוק, זה לא פרטאץ'. יהיו לזה קריטריונים ויתקבלו אנשים לפי קריטריונים". 

לדברי הגורם, המשמר יעסוק במלחמה במשפחות הפשע, בפשיעה חקלאית ובפשיעה קשה. 

מהן השאלות החוקיות – והאם סביר שהמשמר הלאומי אכן יוקם לבסוף?

"אין ספק שצריך יהיה להסדיר חוקית את מסגרת העבודה של המשמר הלאומי", מסביר פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט וביטחון לאומי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו. "שתי שאלות מרכזיות בעניין ההסדרה החוקית עלולות לעורר שאלה חוקתית. השאלה הראשונה היא שאלת הסמכות, אילו סמכויות יינתנו לאנשי המשמר הלאומי הללו? ככל שהסמכויות הפרסונליות והארגוניות שלהן רחבות יותר, אז מדובר כבר בכוח שיטור אמיתי. איך מייצרים כוח שיטור נוסף במדינת ישראל? זה לא ברור".

פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה|צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

"השאלה השנייה החוקתית היא שאלת הכפיפות: האם מדובר במסגרת שכפופה למסגרת המשטרה הקיימת? לכלליה, לדרך ניהולה ולכל מה שכרוך בכך? ככל שזו מסגרת שפועלת תחת המשטרה, קרובה למה שהיה פעם המשמר האזרחי, זה פחות בעייתי. ככל שהופכים את זה למסגרת נפרדת לחלוטין הכפופה ישירות לשר עם יכולות וסמכויות - זה הרבה יותר בעייתי", מסביר פרופ' כהן ל-N12.

"למשל, מה המגבלות של שר להפעיל כוח שיטור כלפי אזרחים? זו שאלה גדולה, שצריך למצוא לה פתרון חוקתי. עד כה מדינת ישראל נזהרה מאוד מלתת לשרים כוחות ושליטה אופרטיבית וכוחות שיטור. אלו שני תמרורי האזהרה המרכזיים שאני רואה".

"החשש לכוח פוליטי הוא עוד יותר גדול"

"הכוח הצבאי מוכפף לשר הביטחון לחלוטין, וזה לגיטימי. הצבא פועל נגד אויבי המדינה, וכך צריך להיות. הדרג המדיני צריך לשלוט בדרג הצבאי. כאשר מדובר על כוחות שיטור ועם סמכויות כלפי אזרחים – זה שונה לחלוטין. כי עולה החשש שפוליטיקאי, מכל צד שהוא, ולא דווקא בן גביר - אם כי הוא הוכיח שיש לו נטייה מסוימת לעשות שימוש בכוחות שלו אולי מעבר למידה - עלול לעשות שימוש נגד המתחרים הפוליטיים שלו ולטובת תומכיו".

"ככל שמדובר במשטרה אתה מניח שאנשים בהכשרתם ובהכפפתם לשרשרת פיקוד ברורה, איכשהו ממתן את השר. גם אם יגידו שהמשטרה כפופה לשר, בסוף יש מפכ"ל ואנשים שהוכשרו בבית ספר לשוטרים ומערכת משמעת. כשמדובר באזרחים – אין להם את ההגנות הארגוניות הללו. אז החשש לכוח פוליטי הוא עוד יותר גדול".

שופטי בג
בית המשפט העליון, בג"ץ|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש לך הערכה האם זה יעבור בג"ץ? מה לגבי "כבוד האדם וחירותו"?

"נניח שיתנו סמכויות מעצר לאנשים פרטיים שלא עברו הכשרה מתאימה", מסביר פרופסור כהן. "בג"ץ יבחן: האם יש פיקוח, הכשרה? איך הם מפעילים את הסמכות? צריך לומר שסמכות מעצר היא סמכות חוקתית, כלומר סמכות לפגיעה בחירות – שהיא זכות מוגנת. בג"ץ יבחן האם ההגנה נעשתה כראוי, בצורה מידתית ולתכלית ראויה".

פרופ' כהן מוסיף כי יש דוגמאות בהן בג"ץ התערב בחקיקה כזו, לדוגמא בעניין בית הסוהר הפרטי. "אם מפריטים את סמכות המעצר, זו פגיעה בכבוד האדם. אבל במקרה הזה עדיין לא ברור, וגם לא מדובר בהפרטה. צריך לבחון במה בכלל מדובר. זה תלוי מאוד מה תהיה ההסדרה החוקית, שאלת ההכשרה והכפיפות".

"מופעלות פה סמכויות שעלולות להביא לפגיעה בזכויות, כנ"ל לגבי חופש הביטוי. בוודאות בג"ץ יבחן, ויש לו תשתית איך לבחון. מה תהיה התשובה? תלוי מה יהיה ההסבר. קשה להעריך בשלב הזה, זה מאוד תלוי איך יעצבו את זה. אני וודאי לא חושב שאי אפשר להעביר חוק למשמר לאומי עם מגבלות, אפשר שבג"ץ יעביר את זה במצב של שמירה ראויה על הזכויות. האם זה מה שיקרה? לא ניתן לדעת בממשלה הנוכחית".

אמש נחתם המסמך בין ראש הממשלה נתניהו והשר לביטחון לאומי בן גביר, שסיכמו שהצעה להקמת המשמר תעלה לממשלה - וכי יבוצעו התיקונים הנדרשים להקמתו. מהשר בן גביר נמסר: "הסכמתי להסיר את הווטו לדחיית החקיקה, תמורת התחייבת של נתניהו כי החקיקה תובא לאישור הכנסת במושב הבא, במידה ולא יגיעו להסכמות בזמן הפגרה".