הוא מזהה קבוצת יהודים, מתחבא מאחורי רכבים חונים, דורך את הנשק ומתחיל לירות מטווח אפס - כך פעל ביום שבת מוחמד עליואת מסילואן, המחבל שביצע את הפיגוע בעיר דוד והוא בן 13 בלבד. מדובר ב'זאב בודד' מזן מיוחד או ליתר דיוק, קטלני – נער שהחזיק בתעודת זהות כחולה וללא מאמץ, השיג נשק ויצא לבצע את הפיגוע.
שני הפיגועים שאירעו בירושלים בסוף השבוע בתוך פחות מיממה, הציפו מחדש את הבעיה המורכבת של מזרח ירושלים ובפרט את בעיית התושבות - כ-370 אלף תושבים ערבים שרבים מהם מחזיקים בתעודת זהות כחולה אף על פי שאינם בפועל אזרחים של מדינת ישראל. ובכל זאת, הם נעים חופשי בין ישראל לבין שטחי הרשות הפלסטינית, הלוך ושוב. ומה לגבי כלי נשק? הם לא נדרשים להתאמץ לרגע כדי שהם יהיו בהישג ידם - בניגוד לתושבי שכם או חברון שמוצאים עצמם עושים את הדרך לכיוון חיילים או חוצים את הגדר (כלומר, הופכים לשב"חים) כדי להשיג נשק.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדברים בעד עצמם ומספרים על המורכבות של מזרח ירושלים - 61% מהאוכלוסייה הערבית במזרח הבירה מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-32% בקרב היהודים בירושלים ו-16% מכלל הארץ. עוד עולה מהנתונים כי מערכת החינוך במזרח ירושלים כוללת 120 אלף תלמידים ערביים, לעומת 180 אלף תלמידים יהודים, שמתוכם 112 אלף לומדים בחינוך החרדי. עוד נתון מעניין - נראה שהפריון של האישה בחברה הערבית במזרח ירושלים הולך ויורד, כאשר הוא עומד כיום על 3 ילדים לעומת 4.3 בקרב היהודים.
מוחמד עליואת אומנם חריג בגילו הצעיר, אלא שבמבט לאחור - 7 שנים מוקדם יותר, מגלה שכבר ב"אינתיפאדת הסכינים" ראינו קטינים ממזרח ירושלים יוצאים ומבצעים פיגועים, כמו המקרה של אחמד מנאסרה בן ה-13 שב-2015 החליט יחד עם בן דודו חסן בן ה-17 - לנסות לדקור נער יהודי.
מאחורי פיגוע הירי הקטלני שאירע ביום שישי בבית הכנסת בנווה יעקב שבו נרצחו 7 בני אדם, היה גם במקרה הזה מחבל בודד. עלקם ח'ירי, בן 21 משכונת א-טור שהחזיק בתעודת זהות כחולה וגם לו הייתה גישה חופשית לנשק. מיד אחרי הפיגוע כבר ראינו גילויי שמחה גדולים באיו"ש, בעזה וגם במזרח ירושלים – מבחינתנו הם מקוממים ביותר, אלא שבעיניים הפלסטיניות כך נוצר דפוס שמתדלק את הפיגועים, מכתיב לצעירים לפעול באופן דומה – לצאת ולפגע "למען פלסטין", "למען ג'נין" או "למען אל-אקצא".
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אמר ל-N12 כי "מעבר לשילוב בין רמת האבטלה הנמוכה של הצעירים במזרח ירושלים, השירותים הירודים לאזרחים ואי-שביעות הרצון שמעוררים בהם תחושה ש'אין להם מה להפסיד' – גם הדת והסיפור של אל-אקצא משחקים כאן תפקיד. תרכובת של הדת, תחושת הניכור והרשתות שמייצרים אצלם מטענים מאוד כבדים".
"הבעיה הגדולה היא עם 150 אלף תושבים שגרים מעבר לגדר, באזור מחנה הפליטים שועפאט", טען ד"ר מילשטיין, ששימש בעבר כראש ענף ייעוץ לענייני פלסטינים במתפ"ש. "הצעירים במזרח ירושלים טעונים עוד יותר מאלה של איו"ש, נושאים מטענים הרבה יותר כבדים ועם הרבה יותר מגע ונגישות לישראל".
מערכת הביטחון אומנם נדרשת לטפל בבעיה הזו מהשורש, שכן היא נעוצה עמוק בתוך הקרקע - אלא שבמקרה הזה לא די בפעילות אופרטיבית ובפעולות ניטור ברשתות שמורכבות הרבה יותר במקרים מהסוג הזה. שהרי לא מדובר בחוליה אלא במפגעים בודדים שקשה להתחקות אחריהם לפני שהם יוצאים לבצע מעשה שכזה. יש מי שסבור שצריך לחזור לדיון הישן במזרח ירושלים ולשקול לשנות את הסטטוס של השכונות שמעבר לגדר, אך מהלך שכזה שמשנה מדיניות של שנים - מצריך עבודת מטה מעמיקה.
רק בשנה שעברה היו אלה ערביי ישראל שעמדו במוקד של גל הטרור, לצד פלסטינים שניסו לפגוע ביהודים. בינתיים, מעבר לירי הרקטי הסמלי ששיגרו מהרצועה לעבר עוטף עזה ביום חמישי בחצות - נראה שיש רגיעה יחסית, אלא שהיא מתעתעת מתמיד. הוכחה מובהקת לכך היא התשתית הנרחבת של פעילי חמאס בעזה שנחשפה בשבוע שעבר - ניצול פלסטינים מיהודה ושומרון כסייענים לביצוע פיגועים, טרור והסתה בכל מובן המילה בחסות ארגון הטרור שפועל מעזה.
ברקע נראה שהרשות הפלסטינית עומדת על כרעי תרנגולת ומתקיימת בקושי ועל כן, בישראל מקווים שהיא תחזור בה מהצהרתה - ותשלב כוחות עם ישראל כחלק מהתיאום הביטחוני שהוא אינטרס ראשון במעלה עבור שני הצדדים. ואולי הביקור של שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן יהיה זה שיבשר טובות ויזכיר לאבו מאזן ולאנשיו שהסלמה באזור, עלולה להביא לפיצוץ של ממש שלא יטיב עימם ועשוי להתפוצץ להם בפנים, חודשיים לפני חודש הרמדאן.