עקרונות הסכם הגבול הימי עם לבנון אושרו אתמול (רביעי) ברוב גדול בישיבת הממשלה, רק השרה שקד הצביעה נגד והשר הנדל נמנע. במסיבת עיתנואים שהתקיימה אמש הבהיר לפיד: "ההסכם הזה מרחיק את האפשרות של התלקחות צבאית מול חיזבאללה, אם אפשר למנוע מלחמה - זו תפקידה של ממשלה אחראית". עיתוי ההסכם בתקופת בחירות הוא לא דבר רצוי, לפיד וגנץ שניהם הגיבו לנושא והדגישו שאנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות וכי הכסף לא יגיע לחיזבאללה, כשגנץ התייחס גם לחילופי שלטון אפשריים בלבנון, כשהנשיא צפוי להתחלף.
ישנם כמה לקחים שניתן ללמוד מההסכם: ראשית, אנחנו רואים שאפשר להגיע להסכם עם מדינת אויב שנמצאת על הגבול, מבלי לעבור דרך מערכה צבאית. דבר נוסף, יש כאן גישה חדשה שאומרת: לא כל מה שטוב ללבנון - רע לישראל. זהו ניסיון לראות איך כל צד מקבל את מה שחשוב לו, ישראל מקבלת כאן את האינטרס הביטחוני אסטרטגי שלה וגם מקבלת הכנסות מהגז, ולבנון מקבלת הזדמנות אמתית לשיקום כלכלי שזה דבר משמעותי.
מי שמפסיד בהסכם, זה מי שהולך בדרך הטרור אם זה חיזבאללה ואם זה איראן. לבסוף, אי אפשר להתעלם מהעיתוי הבעיתי ערב בחירות אבל צריך לשים לב למשוואה: אם כורח ביטחוני מצדיק מלחמה בימי בחירות - כך גם כורח ביטחוני מצדיק הסכם.
ומהי חשיבות ההסכם ללבנון? לא בטוח שחיזבאללה והפטרון האיראני שלו מרוצים מההסכם הזה – ואפילו ההיפך. מה שקורה בימינו זה שישנה תלות אנרגטית מוחלטת של לבנון באיראן, כלומר החשמל הלבנוני תלוי בעצם באנרגיה האיראנית. עצמאות אנרגטית של מדינת לבנון, המשמעות שלה דה פקטו היא החלשה של אותה אחיזה איראנית ושל חיזבאללה בממשלת לבנון.
למרות זאת יש לנסראללה הישג ללא ספק וההישג הזה הוא מבית – התשובה שלו לקריאות שהוא שומע שנים נגד חיזבאללה לפרק ולפרז את הארגון מנשקו. בעצם אומר נסראללה ההסכם הזה הוא טוב ללבנון בזכות הנשק והכוח שלי, ואני הבאתי הסכם טוב ללבנונים.