המהומות במזרח ירושלים: עימותים אלימים התרחשו במהלך הלילה (חמישי) במספר רב של מוקדים במזרח ירושלים, זאת לאחר שמאות מתפרעים פלסטינים החלו בהפרעות סדר קשות, חריגות בהיקפן ובעוצמתן. מה שנראה לעין ישראלית כהסלמה מקרית ואולי מפתיעה - איננו כזה כלל ועיקר ונובע משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא העובדה שהתקשורת של חמאס מרצועת עזה הכינה את הקרקע כבר שבועות ארוכים להסלמה בבירה. מטרתו המוצהרת של ארגון הטרור הזה כבר שנים היא להבעיר את ירושלים ואת הגדה.
בחודשים האחרונים עיקר העימותים התמקדו בצפון הגדה בין כוחות הביטחון לבין חמושי שכם וג'נין (בעיקר אנשי ג'יהאד איסלאמי ופת"ח), מה שדחק את חמאס אל שולי השיח בגדה. מכאן קצרה הדרך לחזרה של חמאס לאסטרטגיה המוכרת שלו: קמפיין אינטנסיבי שנועד להחזיר את ירושלים ואת אל-אקצא אל המוקד, להשיב את השיח להפרות הישראליות בהר הבית ובניסיונות להשתלט על המתחם המקודש בעת חגי תשרי. מה שעבד באינתיפאדת אל-אקצא, מה שעבד בשומר חומות ובעימות על המגנומטרים ב-2017 - הוא נוסחה מנצחת מבחינתם.
הסיבה השנייה לאירועי אמש היא הזעם הציבורי במזרח ירושלים מן הכתר על מחנה שועפאט, שהוטל בעקבות הריגתה של סמלת נועה לזר ז"ל והמצוד שמנהלים כוחות הביטחון על הרוצח. מה שנתפס בישראל, ובצדק, כלגיטימי לחלוטין כחלק מן המאבק בטרור, משווק במזרח ירושלים כענישה קולקטיבית של עשרות אלפי בני אדם, תושבי המחנה, והקריאות לתגובה בהתאם.
גורם נוסף שנכנס לתמונה בשבועות האחרונים זו אותה הקבוצה המכונה "גוב האריות", כמה עשרות חמושים, אנשי הקסבה של שכם, שצוברים פופולאריות גדולה בשטחים, בעיקר בשל העובדה שאינם מזוהים פוליטית עם שום גורם מוכר, פת"ח או חמאס. מקור פלסטיני ששוחחתי איתו לאחרונה טען באזני שמניתוח של הכרוזים שמפרסמת הקבוצה, אפשר להבחין בטביעות אצבע חמאסיות. גם הכסף של הקבוצה מקורו באיש החמאס, מוסעב שתיה, שנעצר על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים לאחרונה ואשר מעצרו הוביל לגל המהומות נגד הרשות בשכם. אולם הפעילים, בני הקסבה, מגיעים ממשפחות המזוהות דווקא עם פת"ח.
אחד היתרונות הגדולים של הקבוצה היא השימוש בתקשורת - תיעוד פיגועים והעלאתם לרשתות החברתיות זמן קצר לאחר מכן מייצר התלהבות גדולה בקרב צעירים וניסיונות חקיינות. עדות לפופולאריות שלהם הייתה העובדה שהם אלו שהכריזו על שביתה ביהודה ושומרון אתמול - כזו שנשמרה כמעט בכל מקום ונאכפה באדיקות בחלק מערי הגדה.
בשיחה עם איש גדודי אל-אקצא לשעבר, מאלו שהובילו את הארגון בראשית שנות האלפיים, שמעתי הקבלות לאירועים ההם, של לפני 22 שנים. "ההיסטוריה חוזרת פעמים", הוא אמר לי. ככה התחילו הדברים אז, בפרוץ אינתפיאדת אל-אקצא. אבדן השליטה של הרשות, הצעירים שנשאבו לעימותים והכאוס ברחובות. ההבדל הגדול הוא מנגנוני הביטחון הפלסטינים - אז ההצטרפות של אנשי מנגנונים הייתה קו פרשת המים, היום אבו מאזן לוחם בכל כוחו נגד האנרכיה. ברגע שיותר ויותר אנשי מנגנונים יצטרפו לחמושי התנזים או גדודי אל-אקצא ויעברו צד, לעבר חוליות הירי - אז נדע שאנחנו אכן עומדים מול מדרון חלקלק מאוד.