"זה תופס אותך משום מקום. את לא... זה לא משהו מתוכנן, זה פשוט בא משום מקום". הלוחמת נ' עדיין מתקשה לדבר על הפיגוע שבו נפצעה, ובו נרצחו שניים מחבריה ליחידה, בחדרה לפני פחות משבועיים. השבוע נ' הגיעה לבקר בפלוגה שלה, לראשונה מאז אותו ערב, וניסתה לשחזר: "את לא יודעת איך להגיב לדבר כזה. את בשוק בהתחלה. וכן, זה יכול לקרות לכל אחד. ומזל שאנחנו היינו שם ולא אזרחים רק שהיו שם או מישהו אחר".

את מצליחה לעכל את מה שהיה או עוד לא?

נ' בוכה, מתקשה לדבר. חבריה מחבקים אותה, והיא מבקשת לעצור.

שיראל אבוקרט ויזן פלאח, נרצחי הפיגוע בחדרה (צילום: חדשות 12)
שיראל אבוקרט ויזן פלאח ז"ל, נרצחי הפיגוע בחדרה|צילום: חדשות 12

סמ"ש (סמל שני) יובל שרוני הייתה החברה הכי טובה של שיראל אבוקרט ז"ל, שנרצחה בפיגוע בחדרה עם חבר נוסף מהפלוגה, יזן פלאח ז"ל. מהרגע שיובל ושיראל נפגשו אי אפשר היה להפריד ביניהן, והן ישנו באותו חדר – חדר שבו יובל עדיין לא מוכנה לישון מאז איבדה את חברתה: "האמת שאני עדיין לא כל כך נכנסת אליו. כי אני עדיין לא רוצה לישון לבד. יש פה מספיק בנות שהן איתי ועוטפות אותי. ואחת בשביל השנייה".

בחדר היא נזכרת שכשאחת הלוחמות עזבה את החדר, שיראל קירבה את המיטה אליה  - "ככה שנהיה כמה שיותר קרובות". ימים לפני הפיגוע, התרחש רגע נוסף שמסמל את החברות הזו: "לפני שהיא עזבה אז היא לא הספיקה לכבס את המצעים שלה ואמרה: 'לא נורא, אני אכבס כשאני אחזור ביום ראשון'. אמרתי: 'אני אכבס, שהיא תבוא לעמדה מוכנה והכול. כיבסתי אבל... היא לא חזרה".

לוחמת שנפצעה בפיגוע בחדרה (צילום: חדשות 12)
נ', הלוחמת שנפצעה בפיגוע בחדרה, בחזרה ביחידה|צילום: חדשות 12
הלוחמת שנפצעה מקבלת חיבוק מחבריה (צילום: חדשות 12)
עדיין מתקשה לדבר על זה. הלוחמת נ' מקבלת חיבוק מחבריה ליחידה|צילום: חדשות 12

בכניסה למגורים מוצבות התמונות של שיראל ויזן: "בכל פעם שאנחנו נכנסים, זוכרים בשביל מה אנחנו ממשיכים הלאה. שניהם כל הזמן עם החיוך", אומרת יובל. היא ושיראל באו מרקע שונה - שיראל עלתה לארץ עם משפחתה מצרפת וגרה בנתניה, יובל - תל-אביבית שלמדה בבית הספר בליך. אבל שתיהן חלמו להיות לוחמות ועשו הכול כדי לשרת דווקא במג"ב.

מה כל כך חיבר ביניכן?

"אולי ששנינו אנרגטיות ש... לא יודעת, אני עד היום מחפשת את התשובה איך ככה אני והיא. אין משהו רע שאני יכולה להגיד עליה. וזו לא קלישאה בגלל שפתאום הבן-אדם מת, אז מחפשים רק את הדברים הטובים. היא פשוט... לא יודעת".

יובל שרוני (צילום: חדשות 12)
עדיין לא ישנה בחדר שבו התגוררה עם שיראל. יובל שרוני|צילום: חדשות 12
ההודעות האחרונות משיראל (צילום: חדשות 12)
ההודעות האחרונות משיראל ז"ל|צילום: חדשות 12

"בסרטונים כבר ראו שזה הם"

איפה היית כשזה קרה?

"בבית, ביום חופש. ואז, את יודעת, ישר מריצים הודעות עוד לפני שבכלל החברים והמשפחה יודעים. וברגע שראיתי את הסרטון אז לא היה מקום ל... הכחשתי, כן? אבל את רואה את זה מול העיניים שלך".

גם סמ"ש עומרי עכאוי, החבר הכי טוב של יזן פלאח בפלוגה, למד על כך ששני חבריו נרצחו מסרטונים מהזירה שלא צונזרו והופצו ברשתות: "קיבלנו את זה בדרך שהיא יותר כואבת. לא סיפרו לנו את זה, באו והכינו אותנו - פשוט התחלנו לראות את הסרטונים רצים. אי אפשר היה לפספס. בסרטונים כבר ראו שזה הם".

הפיגוע בחדרה - סיקור נרחב:

המחבלים השתלטו על נשק של לוחמת ותכננו הרג המוני - כך התגלגל הפיגוע

המסתערבים עצרו לאכול ונקלעו לפיגוע בחדרה

נהג האוטובוס מהפיגוע בחדרה שחזר: "ראיתי M16, סגרתי את הדלת ונסעתי"

"בוא נברח, תנעל את הדלתות!": תיעוד דרמטי מרכב שנקלע לזירת הפיגוע

"תתבייש", "אתה אפס!": עימות בין בר-לב לבן גביר בזירת הפיגוע

גבורת הלוחמים: השוטרים שבזכותם נמנע אסון גדול יותר

דאעש קם לתחייה: מאחורי הארגון שהרים ראש בישראל

פרסמו את סרטון הצוואה דקות לפני שביצעו את הפיגוע

סמל הגולגולת על חולצות המחבלים: קומיקס תמים בשירות גורמים אלימים

מחווה מרגשת: מאות רוכבים ביקרו בביתו של יזן פלאח ז"ל

יזן פלאח ז"ל, מכיסרא סמיע, היה בן 19. הוא התעקש להתגייס למג"ב, ואכן לפני שנה התחיל לשרת בפלוגה שמוצבת ביהודה ושומרון, ואפילו רצה להצטרף ליחידת המסתערבים. "יזן הגיע אלינו לפלוגה, שוטר חדש, עם כל השאר", נזכר עומרי. "אי אפשר היה לפספס את הבן-אדם הזה. החיוך שלו ישר... אתה קולט את הבן-אדם. הוא הכניס לנו אור לפלוגה ולמחלקה בעיקר. קמת היום לא טוב, עצוב - תסתכל על יזן... זהו".

הוא חסר לך?

"בטח".

ושיראל?

"גם. הם חלק מאיתנו, אין מה לעשות".

"לא מחפשים נקמה"

אחרי הפיגוע נשמעו קריאות גזעניות רבות נגד ערבים, כאשר רק בפלוגה הזאת יש 13 ערבים שמשרתים - ביניהם עומרי, במקור מדיר אל-אסד. "שמעי, אני אגיד לך, זה קצת כואב לשמוע את הדברים האלה שהם אומרים, אבל... מהצד השני אני גם מבין את הכעס, שורף להם עכשיו בזה הרגע. אבל אני מאמין ש... מקווה לעתיד יותר טוב".

הפעילות המבצעית השתנתה מאז שהם אינם? בתחושה?

"אנחנו לא מחפשים נקמה. אלה לא הערכים שחונכנו עליהם. אנחנו זה לא הם".

"יום אחרי שהמקרה קרה, קמנו בבוקר התלבשנו, עלינו על מדים ייצוגיים", נזכר רפ"ק משה כהן, מפקד הפלוגה של הלוחמים, ביום שבו הובאו השניים למנוחות. "הפלוגה התחלקה לשתי קבוצות: אחת שנוסעת ללוחם שלנו, ליזן פלאח בצפון, וחצי פלוגה נוסעת לשיראל, להלווייה".

זה בטח נורא קשה לחלק.

"תחושה קשה".

בר המפקדת אומרת ללוחמים בתדרוך לפני הפעולה: "מה שהאירוע הזה עשה, עם כל הקושי שלו - הוא חיזק אותנו, הוא חיבר אותנו, הוא הפך אותנו לחדורי מטרה. אנחנו מבינים את האיום שמוצב מולנו. וככה אנחנו נעצור את זה - כי אף אחד לא יאיים עלינו ולא על המדינה שלנו, ובטח שלא על החיים שלנו". והמפקדת בר לא חריגה בנוף: 50% מהלוחמים פה ובמג"ב בכלל הן לוחמות.

"לא מפחדת משום דבר"

זאת כנראה אחת המשימות הכי סיזיפיות ושחורות וגם לא נעימות שיש: להקים צ'ק פוינט באמצע הלילה באזורים מועדים לפורענות, לעצור רכבים, לתחקר אחד אחד, כשלרוב מדובר באנשים שרק רוצים להגיע הביתה - אבל ביניהם יכול גם להיות המחבל הבא: "בסופו של דבר מישהו צריך לעשות את זה - אם לא אנחנו, אז מי?", מצהיר עומרי.

"לפני, כשהייתי בגזרת עציון, אז גם יש עניין אבל... פה האיום הוא יותר ירי", מסבירה יובל בדרך לשטח. "את יודעת, פה כל משפחה שנייה הם עם נשקים. ובעציון הם יותר מאיימים באבנים".

אז כאן זה יותר מפחיד?

"לא מפחיד, אני לא מפחדת משום דבר. אבל יותר מסוכן. אני מפחדת על החברים שלי".

בשטח הלוחמים מזהים רכב שנראה חשוד, מתחילים חיפוש ואכן מוצאים בו שוהה בלתי חוקי שנכנס לישראל דרך הגדר. הם מודיעים לו על המדיניות החדשה בעקבות ההסלמה: "בפעם הבאה שהוא נכנס לפה, מסתובב בתוך הארץ בלי 'תסריח' (היתר כניסה), הוא הולך לכלא".

תדריך לפני הפעילות הלילית (צילום: חדשות 12)
התדריך לפני הפעילות הלילית|צילום: חדשות 12

ועומרי, חברו הטוב של יזן ז"ל, מנסה להסביר את התחושות: "אי אפשר לחשוב איפה הטרור יפגוש אותנו, זה פשוט יכול לפגוש אותנו בכל מקום. עובדה, אף אחד לא חשב שזה יקרה בבני ברק או בחדרה. וזה לא קרה פה בשטח A, זה קרה בתוך הארץ שלנו".

"אולי זה גם ייתן לי הרגשה שהיא איתי"

כשרואים את יובל, עומרי והחברים שלהם ושומעים את הסיפורים על שיראל ויזן, אי אפשר שלא להתרשם. הם בני ובנות פחות מ-20, אבל מלאים בתחושת שליחות, מסירות וחוסן. הלוחמות והלוחמים הצעירים האלו - הם חומת המגן שלנו.

עומרי עכאווי (צילום: חדשות 12)
"אי אפשר היה לפספס את יזן". עומרי עכאווי|צילום: חדשות 12

איפה את הולכת לישון הלילה?

"במסיבת פיג'מות עם כל הבנות בחדר", עונה יובל.

את לא חוזרת לחדר שלכן?

"אני מאמינה שאני אחזור ביום ראשון, בעזרת השם. בסופו של דבר צריך לחזור לשגרה. אולי זה גם ייתן לי הרגשה שהיא איתי".