בעודו מתאושש מפציעתו בבית החולים הדסה הר הצופים, שחזר לוחם מג"ב שנפצע אתמול באורח בינוני בפיגוע הדקירה בשער שכם את פרטי האירוע בשיחה עם N12. הבוקר (שני) חל שיפור במצבו של הלוחם הפצוע רס"ר מ', לאחר שקיבל טיפול במחלקה הכירורגית. "פתאום המחבל הוציא סכין והתנפל עליי", סיפר, "התנפלתי עליו בחזרה ובהנפה הראשונה של הסכין הוא פצע אותי". רס"ר מ' נזקק ל-15 תפרים בעקבות דקירה בצוואר ופגיעה באוזן שמאל. בימים הקרובים הוא צפוי להשתחרר מבית החולים.
רס"ר מ' שחזר כיצד התחיל הפיגוע: "אני זוכר את האירוע לפרטי פרטים. תפסנו עמדה בשער שכם וזיהינו שוהה בלתי חוקי שהתנהג בצורה חשודה. קראנו לו לבידוק והתחלנו בתשאול. חשדנו בו מכיוון שהשפה שלו לא התאימה למקום שממנו הוא מגיע והוא ענה לשאלות שלנו בצורה לא עניינית. פתאום המחבל הוציא סכין והתנפל עליי ועל החברים שלי במטרה לפגוע. התנפלתי עליו בחזרה ובהנפה הראשונה של הסכין הוא פצע אותי".
שניות לאחר הדקירה, לוחמי מג"ב שאבטחו את העמדה הגיבו בירי ונטרלו את המחבל, שוהה בלתי חוקי בן 19. "החברים שלי תפקדו בצורה הכי מדהימה שיכולתי לדמיין", סיפר רס"ר מ', "הלוחמים חתרו למגע והשתדלו שלא לפגוע בי. חששתי שאם אקום - המחבל ינסה לתקוף אותי או את אחד החברים שלי פעם נוספת".
רס"ר מ' נזכר ברגעי המאבק עם הדוקר: "העיניים רואות הכל אבל המוח עובד על אוטומט: הבנתי שזה או אני או הוא ולא יכולתי לשחרר כדי להציל את החיים של חבריי ואת חיי האזרחים. הבנתי שלא משנה מה יקרה - אסור לי לשחרר את הידיים מהמחבל". למרות הפציעה, רס"ר מ' מתכוון לחזור בקרוב לשירות: "הגעתי למג"ב אחרי שירות של שלוש שנים בצה"ל וקורס קצינים. אחרי שאני אתאושש אני שואף להישאר בתפקידים במערכת הביטחון ולחזור בעזרת השם לשגרה".
בתוך כך, מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יעקב שבתאי, מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן ובכירים נוספים ביקרו הבוקר את הלוחם הפצוע בבית החולים הדסה הר הצופים. המפכ"ל קיבל סקירה מהצוות הרפואי אודות מצבו של הלוחם ושמע ממנו על פרטי האירוע. "הגבת בדיוק כפי שאנו מצפים", אמר המפכ"ל ללוחם, "האינסטינקט שלך לקפוץ על המחבל ולהשתלט עליו לצד הפעילות המשותפת של הצוות בסוף עם הנטרול בירי שפגע בו בטווח אפס בלי לסכן אותך, זו מקצועיות. בסוף יש מחבל מנוטרל. התפקוד המשולב שלכם הצילו חיי אזרחים רבים. אנחנו ננצח בזכות עבודה של אנשים כמוך ולוחמים שנמצאים מסביב ועושים את העבודה. כל הכבוד לך".
"היה לו מעיל צמר, זה היה מוזר. הוא ניסה להתחמק"
סמ"ש מ' שנטרלה את המחבל יחד עם שאר הלוחמים שחזרה כיצד זה אירע: "אחד הלוחמים זיהה חשוד שנראה לו מוזר ונראה כאילו הוא סורק את השטח. הבחור נראה מהורהר. במשך זמו ארוך שמנו עליו עין והיינו עליו במעקב. לאחר 20 דקות שהבן אדם ישב לבד הוא התחיל לצעוד לכיווננו, החלטנו לבדוק אותו. ברגע שהוא חלף על פני העמדה שלנו, קראנו לו לעברנו והתחלנו לבצע בידוק ראשוני. הוא התחיל לגמגם וסימן לנו עם בקבוק מים שהוא לא מבין עברית - וזה העלה את החשד שלנו".
"מפקד העמדה החליט להעלות אותו לעמדה לבצע בידוק מעמיק", המשיכה סמ"ש מ', "לקחנו לו את התיק, הוא התקדם שני צעדים לכיוון מפקד העמדה. הוא שלף את הסכין - ובתגובה מפקד העמדה נתן לו מכת הדיפה. הלוחם הרביעי קפץ והסתער עליו ונאבק איתו דקות ארוכות על הרצפה. ניסינו לחפש זווית ירי לנטרול הסכנה. בגלל שהלוחם היה עליו היה קשה למצוא את זווית הירי המתאימה ולא רצינו לעשות ירי דו-צדדי, לא רצינו לפצוע לוחם שלנו. ברגע שיכולנו כל אחד משלושתנו ירה, ביצעתי ירי של שלושה כדורים עם האקדח למרכז המסה של המחבל".
סמ"ש מ' שיתפה בתחושות: "אני עוד מעכלת את הסיטואציה, זה היה לנו ברור שאותו מחבל לא רצה לפגוע בשוטרים, הוא רצה לפגוע באזרחים חפים מפשע. בקורבן שלא יכול להגיב והוא בגלל זה סרק באמבטיה (המתחם שבו מתאספים בשער שכם). אני שמחה שאנחנו קיבלנו את המכה ולא אזרח פשוט. אני חושבת שזה הוכיח לי סופית שאני יכולה לעמוד בכל האתגרים כמו כל לוחם ואני יכולה לעמוד בכל מה שנדרש".
רס"ר ע', מפקד הצוות בעמדה שחזר גם הוא: "אחד הלוחמים שלי זיהה אדם חשוד, הוא ישב במדרגות מתחת לעמדה ולבש מעיל צמר שלא מאפיין את מזג האוויר. הפנו את תשומת ליבי לחשוד, לאחר 20 דקות אותו חשוד קם ומתקדם למעבר חצייה שסמוך לעמדה. הלוחם והלוחמת שלי קראו לו לבידוק. החשוד ענה בגמגום וניסה להימנע מהמפגש איתנו. הוא ניסה להתחמק מהתשאול. קראתי לו לעמדה בפנים, כשהוא נכנס ביקשתי מהלוחמת לקחת לו את התיק. הוא היה עם ידיים חשופות, הוא התקדם לעברי וניסה לדקור אותי, הלוחם שעמד מאחוריו בתושייה רבה קפץ עליו וחיבק אותו מאחורה. מעשה של תעוזה ונחישות רבה, הוא התחיל להתגלגל איתו ואנחנו ניסינו למצוא זווית כדי לירות במחבל. ירינו מספר יריות על המחבל בטווח נקי, ונטרלנו אותו". על המחבל עצמו סיפר: "זכור לי מבט לא מוסבר עם כעס. אני זוכר רק הבזקים".
רס"ר ע' הוסיף: "אני רוצה להגיד שהתקשורת בינינו הלוחמים הייתה מעולה, כי בעמדה כזאת צפופה זה היה יכול להיגמר אחרת וביצענו את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. המחבל נוטרל. הכול קרה בשניות, פתאום אני עם אקדח ביד - וצריך להציל את הלוחם שאיתי. הוא היה אמיץ ונחוש מאוד. לא הבנתי באותם רגעים, הכול היה בשקט ומהר שאני חושב שהודות לכך שאנחנו מתאמנים ומריצים תרחישים, גם באותה משמרת פעלנו כמו שציפינו שנפעל - וזה באמת מה שקרה, ואני מאוד שמח מכך".
רש"ת א', לוחם נוסף שהיה בעמדה שיתף: "אתה לא מרגיש שום דבר באותה סיטואציה, אתה עושה מה שמצופה ממך, בשביל זה אנחנו כאן. אני ברוך השם בסדר, מצבו של הלוחם שנפצע יותר טוב, אנחנו שמחים מאוד ממה שאנחנו עושים. חוזרים לפעילות ישר, אין שום חשש. הסיטואציה של לזהות חשוד ולקרוא לו לעמדה זה משהו שאנחנו מיומנים בו, אנחנו מריצים תרחישים בזמן שאנחנו בפעילות מבצעית. יודעים איך לעשות את זה ואיך לזהות את אותו אובייקט. אנחנו רוצים להיות הגורם המפתיע ולא הוא. לא רץ שום דבר ברגעים האלה. מכל אירוע אנחנו לומדים מה לשפר ומה לשמר. הלוחמים חברים מאוד טובים שלי, פעלנו בכימיה מאוד טובה".