לאחר קיפאון של כחמישה חודשים, חודשו ביום שני בווינה שיחות הגרעין בין והמעצמות. נציגי ארה"ב, שכזכור פרשה מההסכם בשנת 2018, לא זוכים לשבת בחדר המשא ומתן. עם החזרה לשיחות הגרעין קבעה אירן דרישות גבוהות במיוחד למען חזרת האמריקנים לשיחות וכמובן למען הסכמה מחודשת על פרטי תוכנית הגרעין שלהם. עד אז, הנציגים האמריקנים נמצאים בווינה, אך שוהים בחדר נפרד ומנסים להשפיע על השיחות מרחוק.
החזרה לשיחות הגרעין - סיקור N12:
- התחדשו שיחות הגרעין בווינה>>
- בנט למעצמות: "אל תיכנעו לסחטנות הגרעינית של אירן">>
- גורם ביטחוני: "הפעם חייבים לשתף פעולה עם ארה"ב">>
השיחות צפויות להימשך, לאחר שבתום הימים האחרונים יצאו הצדדים והודיעו כי הם אופטימיים ומגלים אווירה חיובית. נציג אירן לשיחות, סגן שר החוץ עלי באגרי קני, הבהיר כי השיחות הן אומנם המשכם הישיר של ששת הסבבים הקודמים שנערכו עד לחודש מאי, אולם הם לא בהכרח מחייבים את הממשלה החדשה שנכנסה לתפקידה בחודש אוגוסט. "הסבבים הקודמים הם רק טיוטה, לא הסכם חתום ומחייב והכול עדיין בר-שינוי", אמר לכלי תקשורת באירן.
האירנים דורשים מהאמריקנים דרישות גבוהות, ובהן הסרה של כל הסנקציות נגדם, כולל כאלו שהוטלו עוד הרבה לפני פרישתו של הנשיא הקודם טראמפ מן ההסכם. בין הסנקציות שמהן דורשים בטהרן לחזור נמצאות גם רבות שכלל אינן קשורות לפרויקט הגרעין, כמו כאלה העוסקות בעניינים של זכויות אדם – וגם אם בממשל ביידן יחליטו להסירן – צפוי הדבר להיתקל בקשיים רבים בקונגרס. "אם ארצות הברית תגיע למשא ומתן כדי להסיר את הסנקציות באמת, היא בהחלט תוכל לקבל אור ירוק כדי לחזור לדיוני על הסכם הגרעין", אמר דובר משרד החוץ האירני, סעיד כתיבזאדה. "אם לא, היא תצטרך שלא לנכוח בדיונים על ההסכם, כפי שעשתה עד כה".
מאז שנחתם הסכם הגרעין המקורי בשנת 2015 עברו הרבה מים בנהר, וכנראה שגם נוסף הרבה מאוד אורניום מועשר למאגרים האירניים. בנוסף, בוושינגטון ובטהרן יושבים נשיאים וממשלים חדשים, בעלי אינטרסים אחרים. אחד הנושאים שככל הנראה לא השתנה בעניין זה הוא העמדה הישראלית. למרות חילופי הממשלות, גם הפעם ממשיכים הבכירים הישראלים לנסות ולגייס את המעצמות נגד הסכם עם אירן, ואתמול הבהיר שר החוץ לפיד במהלך ביקורו בלונדון כי "אירן גרעינית תביא את כל המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני. העולם חייב למנוע את זה והוא יכול למנוע את זה באמצעות סנקציות הדוקות יותר ופיקוח הדוק יותר".
גם ראש הממשלה בנט ושר הביטחון בני גנץ תקפו אתמול את חזרת המעצמות לשיחות עם אירן. בנט פנה אתמול למדינות המערב ואמר: "אל תיכנעו לסחטנות הגרעינית של אירן". בנט טען שאירן מגיעה למשא ומתן בווינה במטרה להסיר את הסנקציות בתמורה ללא כלום כמעט, כך לדבריו. שר הביטחון הוסיף כי "לזמן שעובר חייב להיות מחיר שיתבטא בסנקציות כלכליות ופעולות צבאיות, בכדי שהאירנים יעצרו את המירוץ הגרעיני ואת התוקפנות האזורית".
התרחישים האפשריים בשיחות הגרעין
עם חידוש שיחות הגרעין בווינה עומדים הצדדים המעורבים בפני 4 אפשרויות – מהתרחיש הטוב ביותר עבור ישראל אך גם הפחות סביר, ועד לאפשרות מאוד מדאיגה מבחינתנו.
האפשרות הטובה ביותר: התוצאה הרצויה ביותר שישראל הייתה רוצה לראות בשיחות בווינה היא אופציה שהוצעה בעבר על ידי שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן: Longer and Stronger – ארוך יותר ומהודק יותר. רעיון זה מתייחס לדברים שאמר שר החוץ לפיד, ובמסגרת תרחיש שכזה יוגבר הפיקוח על פרויקט הגרעין האירני ויוארך תוקף ההסכם. עם זאת, נראה שארה"ב מגיעה לשיחות ללא כל מנוף ואפשרות לכפות הסכם מסוג זה, ולכן הסבירות שהוא יתקבל היא נמוכה.
אפשרות ביניים: עבור חזרה להסכם הגרעין משנת 2015 האירנים כאמור דורשים דרישות גבוהות במיוחד להסרת כלל הסנקציות, כולל כאלו הקשורות בהפרה של זכויות אדם וכן הבטחה כי גם נשיאים אמריקנים אחרים בעתיד שיבואו אחרי ביידן לא יפרשו, כשם שהנשיא לשעבר טראמפ פרש אחרי שקודמו בתפקיד אובמה חתם על ההסכם. למעשה, האירנים מוכנים "לגלגל" את תוכנית הגרעין שלהם לאחור רק אחרי שהכלכלה שלהם תתאושש עם הורדת הסנקציות. אלו דרישות שבוושיגנטון יתקשו מאוד לקבל, ולכן גם האפשרות של חזרה להסכם מ-2015 מוטלת בספק. בשל כך, סביר שהאירנים, אשר סובלים מאוד מהסנקציות ומאוד מעוניינים בהסרה לפחות חלקית שלהן, יסכימו להתגמש ולוותר על חלק מהדרישות – למרות שכעת הם מבהירים שלא יסכימו לכך.
האפשרות המובילה והסבירה ביותר: Less for Less – "פחות עבור פחות" – על פי הרעיון הזה, מאחר והצדדים יתקשו להגיע להסכמות מלאות, תיתכן פשרה שבמסגרתה יעצרו האירנים בשלב שבו הם נמצאים כעת – ובתמורה האמריקנים יורידו חלק מהסנקציות. חשוב להדגיש כי האירנים נמצאים כעת במקום מתקדם ומאוד לא טוב ויחסית קרוב לסף של פצצה גרעינית, ולכן מדובר בפתרון בעייתי.
האפשרות הרביעית והסבירה גם כן: לא יתקבלו הסכמות במסגרת שיחות הגרעין המחודשות בווינה והצדדים ימשיכו לדבר ולנסות להגיע להסכמה – ובמקביל תמשיך אירן לפתח ולקדם את הפעילות הגרעינית שלה.
עד כמה קרובה אירן לסף של פצצה גרעינית?
מבחינת הדרך לצבירת מספיק חומר גרעיני האירנים נמצאים היום בערך חודשיים מכמות חומר שתאפשר פיתוח פצצה ראשונה בשיעור של כ-90%. לאירן יש מספיק חומר בשיעור של 20% ו-60% כדי להגיע בתוך כחודשיים, ואולי אפילו פחות, לרמה צבאית של כ-90%. יחד עם זאת, על אירן להמשיך ולפתח את מערכת הנשק – תהליך שעשוי לקחת עוד כמה וכמה חודשים לכל הפחות.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
על פניו נראה כי מערכת הנשק היא אולי התחום שבו על ממשלת ישראל להתמקד בשיחות הגרעין הנוכחיות. למרבה הצער, ייתכן שהתמקדות בנושא צבירת החומר הגרעיני של אירן כבר נמצאת מאחורינו, וכעת צריך לעסוק בתוכנית הנשק של אירן ולדאוג שלא תוכל לקחת את אותו חומר גרעיני ולהפוך אותו למבצעי וקרבי.
האופציה הצבאית
רק בשבוע שעבר התייחס ראש הממשלה בנט לכך שבעבר הייתה לישראל רטוריקה מאוד גבוהה אבל מעשים מאוד מוגבלים. ישראל צריכה להיערך לשיחות מחדש, ולו כדי שיתייחסו אליה שוב ברצינות, מעבר למודיעין המצוין שהיא מביאה למעצמות. כדי להבטיח שהמאמץ הדיפלומטי יתנהל בצורה הטובה ביותר, על ישראל להבטיח שתהיה לה אופציה צבאית אמינה, גם אם לא תשתמש בה בסופו של דבר.
עכשיו, עם חידוש שיחות הגרעין והעברת תקציב המדינה בישראל, על ממשלת בנט להבין שכדי שהדיפלומטיה תצליח, חשוב שתהיה לה אפשרות צבאית אמינה. דבר זה חשוב שיבינו גם בוושינגטון ולא רק בירושלים, משום שלאחר הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן אף אחד לא מאמין שאמריקה תשוב לפעול בקרוב במזרח התיכון. כדי שהשיחות בווינה יצליחו – חייבים להציג אופציה צבאית ריאלית וסבירה.