בשבוע האחרון היה מבחן ליכולות היירוט של כיפת ברזל. מטח אחרי מטח, עשרות רבות של רקטות בכל אחד מהם. חמאס והג'יהאד האיסלמי ניסו ככל יכולתם לסדוק את חומת המגן האווירית של ישראל, שברוב המכריע של המקרים הוכיחה את עצמה. את הסוללה מתפעלים לוחמים, שעל כתפיהם מונחת אחריות כבדה מאוד – ליירט כמה שיותר רקטות. יצאנו לסיור בסוללת כיפת ברזל, כך זה נראה.
בתוך מתחם הסוללה נמצא "קרון ניהול היירוטים". "כאן יושבים הצוות של הסוללה 24/7, מסתכלים על תמונת המסך, תמונת השמיים, שבעצם ניזונה מהאמצעים המגלים שלנו", אומר רס"ן עמית, מפקד הסוללה. "הם פה במשמרות רציפות, כל הזמן, דקה דקה, נדרשים דריכות וריכוז".
"זאת תחושת סיפוק ושליחות מטורפת. ילדה בת 21 מתל אביב שלא חווה את הדברים האלה ביום-יום, לצאת מהבועה הזאת"
סמ"ר עינב, לוחמת כיפת ברזל
בחדר השליטה הקטן הזה ודומיו שפזורים ברחבי הארץ מקבלת המערכת את הפקודות. כל טיל שמשוגר מהרצועה מופיע על המסכים ולחיילים שמתפעלים את המערכת יש שניות בודדות להחליט את מי ליירט. "ברגע שיש איזשהו מטח גדול יש פה צוות מאוד גדול בשביל לחלק את העומסים", אומר רס"ן עמית. "מתחיל מטכנאי שנמצא כל הזמן לניטור המערכת בהיבט של תקלות וצוות המפעילים, וכולם פועלים ביחד. וזו בעצם המיומנות, שהם רוכשים אותה במהלך האימונים ויודעים להביא אותה לידי ביטוי בזמן אמת כי בסוף האירוע הזה הוא רציני מאוד".
סמ"ר עינב, לוחמת מיירטות כיפת ברזל שיתפה על השגרה הלא פשוטה בסבבי לחימה כאלה. "בסופו של דבר כשאתה רואה את התוצאות אתה כבר מבין שמשהו פה טוב, שמשהו טוב קורה פה", אמרה סמ"ר עינב. "זה מוריד את הלחץ כי אנחנו יודעים שאנחנו עושים עבודה טובה, מתפקדים כמו שצריך. אתה רואה על המסך מטחים לעבר המרחב שלך מהרצועה, מרצועת עזה. אנחנו מתחילים לתפעל. אני יכולה להגיד שזאת תחושת סיפוק ושליחות מטורפת. ילדה בת 21 מתל אביב שלא חווה את הדברים האלה ביום-יום, לצאת מהבועה הזאת".
המטחים הכבדים של יותר ממאה רקטות בתוך שעה נועדו לאתגר את יכולות היירוט של כיפת ברזל. ולמרות זאת, אחוזי ההצלחה עדיין גבוהים, מעל 90 אחוזים. "זה הרבה התרגשות ואדרנלין, ובעיקר חדות, אתה לא שם לב לזה שישנת שעתיים בלילה, או שהיה לך לילה לבן", הוסיף סמ"ר יובל. "הכול נעלם, ואתה פשוט על המסך, על המטרות".
"אני באופן אישי נמצא ומגן על משפחתי במרחב שבו אני פרוש. המשפחה מהמרכז. הם מתקשרים להגיד תודה, אני לא עונה כי אני שומר עליהם במקביל"
רס"ן אסף, מפקד סוללת כיפת ברזל
מאז תחילת הסבב בוצעו כ-1,600 שיגורים לעבר מדינת ישראל. כשליש מהשיגורים נפלו בשטחים פתוחים ולא יורטו, כל השאר, מאות יירוטים ביום של סוללת כיפת ברזל תופעלו על ידי הלוחמים והלוחמות, טכנאים ותומכי לחימה שפזורים ברחבי הארץ.
"תחושה של סיפוק אדיר, והבנה של משמעות של כמות האנשים שמגנים עליה בכל זמן נתון", אומר אסף, מפקד סוללת כיפת ברזל. "לי חשוב להגיד באופן אישי שאני נמצא ומגן על משפחתי במרחב בו אני פרוש. המשפחה מהמרכז. הם מתקשרים להגיד תודה, אני לא עונה כי אני שומר עליהם במקביל, אבל תחושת המשמעות והזכות היא ענקית".
כפי שראינו בשבוע האחרון, ההגנה של כיפת ברזל לא הרמטית, וככל שהשמיים רווים בטילים, כך גדל הסיכוי לפגיעות. "התחושה יכולה להיות לפעמים עצובה או מבאסת, אבל אני יודעת עם עצמי, בתוך ההרגשה שלי, שעשיתי את המאה אחוז שלי בשביל להגן", אומרת סמ"ר עינב. סמ"ר יובל מוסיף: "באמת התחושה היא לא נעימה, וקרה שאני יושב, ויש לי שעה של מטח. אם עכשיו אני אתרכז במטרה שכשלנו ביירוט שלה, אז אני לא אהיה עם הפנים קדימה".
מאז סבב הלחימה האחרון ניצלו את הזמן מעבר לגדר כדי ללמוד את ביצועי מערכת ההגנה האווירית הישראלית, אבל גם אצלנו המערכת עוברת כל הזמן שדרוגים ושיפורים. בין היתר גם על ידי הדמיות של מטחים של עשרות רקטות, כמו בניסוי שבוצע לפני כחודשיים על ידי משרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל. בין היתר הגדילו את טווח היירוט ויכולות התמרון של הטילים, ודאגו לתת מענה לסוגים שונים של טילים וכלי טיס לא מאוישים.
"למרות הניסיונות לאתגר את המערכת גם בכמות החימוש וגם בקצב החימוש אנחנו ערוכים לכל תרחיש ואפשר להיות רגועים", אומר לסיכום רס"ן אסף. "עם זאת עדיין צריך להתמגן, אבל אפשר להיות בהחלט רגועים ולסמוך על האנשים שעושים את העבודה מצוין".