המכון למחקרי ביטחון לאומי סיים בימים אלו עבודת מחקר שבה נבחן האתגר הצפוי לישראל במלחמה הבאה בצפון. מנהל המכון, תא"ל במיל' אודי דקל, מזהיר: "במלחמה הבאה יותקף העורף הישראלי באלפי רקטות וטילים, מתוכם עשרות מדויקים, וכן כלי טייס בלתי מאוישים תוקפים, ממספר זירות במקביל - לבנון, סוריה, מערב עירק, ייתכן גם עזה". זאת, כשכל המדינות העוינות מאופיינות במחקר בתור "אירן ושלוחיה".
לקריאת המחקר המלא של המכון למחקרי ביטחון לאומי - לחצו כאן
כותבי המחקר הם מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, תא"ל במיל' אודי דקל; סא"ל במיל' אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל; ותא"ל במיל' יובל בזק, יועץ־מומחה העומד בראש תחום פיתוח תפיסות עבור המטה הכללי בחטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים. לדברי הבכירים, מטרת המחקר היא להשפיע על החשיבה וההתארגנות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון, תוך הסתכלות עשור קדימה. המחקר מנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, מתאר את אופן התממשות האיום, מציג דילמות וחלופות אפשריות למדיניות הישראלית, וממליץ על כיווני ההיערכות והצעדים הנדרשים כבר עתה.
מסקנה מרכזית במחקר היא שהעימות הבא יתרחש מול הציר האירני-שיעי. לנוכח התגבשות הציר, נוצר רצף יבשתי מטהרן לביירות הכולל בניית יכולות מגוונות לתקיפת ישראל בהיקף רחב של טילים, רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים, וכן מחלקות של לוחמי גרילה שיחדרו לישראל לתפיסת יישובים ואתרים חיוניים סמוך לגבול עם לבנון וברמת הגולן. נוסף על כך, הסיקו כי המלחמה הבאה תהיה מרובת זירות – לבנון, סוריה ומערב עירק, עם אפשרות להצטרפות החמאס והג'יהד האיסלמי מרצועת עזה.
אירן, באמצעות בניית יכולות התקיפה ופריסת שלוחיה בקרבת גבולות ישראל ברמת הגולן וחיזבאללה בלבנון, מגדילה את מרחב החיכוך בין הציר השיעי לישראל. כותבי המחקר הדגישו כי שינוי משמעותי באיום הוא התעצמותו של חיזבאללה, ובמיוחד מאמציו להצטייד בטילים מדויקים בסיועה של אירן.
בשל הפילוג בחברה: "דאגה רבה לתוצאות המלחמה"
"המלחמה הבאה בצפון תהיה הרסנית וקשה ונראה שאף אחד מהצדדים לא מעוניין שתפרוץ", אמרה החוקרת אורנה מזרחי. למרות שהצדדים אינם חפצים במלחמה, קיים סיכון לא מבוטל להידרדרות ולהסלמה בלתי נשלטת שתוביל למערכה רחבה. זאת מכמה סיבות: היעדר יציבות באזור בעקבות חיסול המדען האירני ונחישותה של אירן להמשיך בקידום מוכנותה למלחמה בצפון. הכותבים ציינו כי המלחמה הבאה תהיה שונה בהיקפה ובעוצמתה ממלחמות קודמות: צפוי הרס רב בעורף הישראלי, כולל פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל, אך הרס נרחב יותר בלבנון ובסוריה.
במחקר ציינו כי תרחיש של מתקפה בהפתעה, כאשר מערכי ההגנה של ישראל ייתפסו לא מוכנים, עלול לפגוע ולשבש את יכולת הפעולה של הצבא. זה יבוא לידי ביטוי במענה ההתקפי המיידי, במוכנות כוחות ההגנה האווירית, ובגיוס כוחות מילואים. בכל תרחיש האויב יתמקד בפגיעה קשה בעורף האזרחי של מדינת ישראל, בשיבוש תפקוד המשק, תוך ניסיון לערער את החוסן הלאומי שהראה סדקים לאורך משבר הקורונה.
"מצבה המדאיג של החברה הישראלית, כפי שנחשף במשבר הקורונה, של היעדר רוח שותפות הגורל, אחדות המטרה, סולידריות והמוכנות לנשיאה בנטל, מעורר דאגה רבה לתוצאות המלחמה", הסביר מנהל המכון אודי דקל.
המחקר מנתח שלוש תכליות למערכה צבאית נגד אירן ושלוחיה. הראשונה, התקפה ממוקדת להסרת איום הטילים המדויקים ופגיעה במערך ההרכבה והשיגור שלהם במסגרת מהלך ישראלי יזום ובהפתעה, או תוך ניצול הזדמנות בעת הסלמה באירועים. לנושא איום הטילים המדויקים הוקדש פרק מיוחד שנמסר לגורמי מערכת הביטחון ולא פורסם בגלוי.
השנייה, מערכה הממוקדת בפירוק הציר האירני-שיעי ובהחלשתו. זו יכולה להתפתח בעקבות הסלמה, ביוזמת האויב או בעקבות תקיפה ישראלית של מערך הטילים המדויקים. מצב הסיום המבוקש כולל את ניתוק סוריה ולבנון מאירן. לבסוף, מערכה רחבה להסרת האיום הצבאי וליצירת שינוי אסטרטגי יסודי, כמו פירוק חיזבאללה מנשקו האסטרטגי והעברת מונופול הכוח לצבא לבנון. מערכה כזו עשויה להתפתח משני המצבים הקודמים.
ישראל לא תוכל למנוע מלחמה שתיכפה עליה. אולם, להערכת הכותבים, מלחמה אינה גזרת גורל ולישראל גם יש כלים למנוע הסלמה למלחמה. לשם כך מומלץ לבחון את ההשלכות של מהלכים התקפיים מצד ישראל שעלולים להוביל להידרדרות למערכה נרחבת. המחקר כולל המלצות להיערכות הנדרשת ערב המלחמה, ולצעדים במהלכה, כדי להבטיח את סיומה בניצחון ברור ומהיר, מבלי להימתח לאורך זמן על פני זירות לחימה רבות.
איך מגדירים במחקר ניצחון במערכה הבאה?
"פגיעה קשה בכל המערכים האופרטיביים של האויב והבאתו למצב בו הוא יסכים להפסקת אש בתנאים של ישראל. בתרחיש מלחמה בו תתקשה ישראל להביא לסיום מהיר של המלחמה, או בעיתוי ובנסיבות המתאימים לה, היא עשויה לגבות מחיר מלחמה כבד של פגיעה רחבה בתשתיות של לבנון וסוריה. מהלכי תקיפה מסוג זה סביר גם שיובילו ללחץ בין-לאומי לסיום מהיר של הלחימה".
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות