המסמך ההיסטורי שהיה יכול לבלום את מתקפת הפתע? לפני 47 שנים עוד דגלו בצה"ל בתפיסה שמצרים וסוריה לא רוצות או לא מתכוננות לתקוף את ישראל – הערכה שהופרכה עם תחילת הקרבות העקובים מדם בצוהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973. אותה הערכה קלוקלת זכתה לכינוי "הקונספציה", והיוותה בסיס לוויכוחים וחילופי האשמות עזים במשך שנים. היום (חמישי), לאחר עשורים רבים בכספות, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את המסמכים המסווגים מהימים האחרונים לפני המלחמה – והוויכוח הסוער על עיכוב אחד המסמכים בידי ראש אמ"ן.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מה הותר לפרסום היום?

  1. "ידיעת הזהב" - הודעה על פינוי סובייטים מחשש למתקפה - שהועברה רק שעות לפני המלחמה
  2. חילופי ההאשמות בוועדת החקירה על עיכוב המסמך החשוב - העוזר הטיל את האחריות על ראש אמ"ן, שהשיב: "לא התחייבתי להתרעה על כוונות האויב"
  3. הערכה נוספת על כוונות סוריה לתקיפה, ארבעה ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה: "ביצוע מתקפה אינו סביר"

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום תיק של "מוצגים מודיעיניים", שנידונו בוועדת אגרנט שחקרה את כשלי המלחמה. במוקד החשיפה החדשה – ניתוחי מודיעין שהובאו לידיעת ראש אמ"ן במלחמה, האלוף אלי זעירא, והיו עשויים לשנות את אותה קונספציה בימים שבהם מצרים וסוריה ביצעו תרגילים צבאיים והסתירו את הכוונה להתחיל במלחמה משולבת.

אלוף אלי זעירא, ראש אמ
במוקד המחלוקת: איך טיפל זעירא במידע?|צילום: רוני פרנקל, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

 

המסמך המרכזי – "ידיעת הזהב" - נכתב ב-5 באוקטובר ב-16:45, פחות מיממה לפני תחילת המלחמה. המסמך התייחס ל"סיבות לפינוי המומחים ומשפחות הדיפלומטים מסוריה לברית המועצות". מדובר בסוגייה מכרעת מכיוון שפינוי היועצים (מחשש לחייהם) אמור היה להעיד על כך שהתרגילים הצבאיים של סוריה ומצרים הם תרגיל הונאה שנועד להסוות פעילות צבאית רצינית יותר.

באותה ידיעה שהתקבלה באמ"ן, במסמך שהוגדר "סודי ביותר" וחלק מפרטיו עדיין אסורים בפרסום, נכתב: "נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים הסובייטים ושהמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקווה. אותם מקורות מסרו כי אפילו משפחות הדיפלומטים הסובייטים החלו להגיע מדמשק".

המסמך המסווג שהותר לפרסום היום:

במשפט המפתח הגורלי בידיעת המודיעין – שהועברה פחות מיממה לפני המתקפה – נכתב: "המקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את ההרחקה בכך שבכוונת מצרים וסוריה לערוך מלחמה נגד ישראל ולכן הורחקו. לידיעה". זהות המקורות ושולחי המידע נותרה מצונזרת גם בימים אלה.

המסמך שהופץ באיחור: "כוונה למלחמה"

בעקבות קבלת הידיעה, גובש "לקט מודיעין מיידי-מדיני" שהוגדר כבהול, כלומר להפצה מיידית. למרות זאת, המידע הועבר לראש הממשלה גולדה מאיר, לשר הביטחון משה דיין ולרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר רק בבוקרו של יום הכיפורים - 6.10.1973 בשעה 6:35, שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה וכ-10 שעות וחצי לאחר שהתקבל המידע. באותן שעות, ביום שבת לפנות בוקר, העביר ראש המוסד צבי זמיר דיווח מפי הסוכן "בבל" (אשרף מרואן) על כך שתפרוץ מלחמה עוד באותו היום - בניגוד להערכות של זעירא.

אותו מסמך הוגדר "סודי ביותר" ו"בהול", למרות העיכוב הרב מרגע קבלת המידע. "מקור בברית המועצות מסר בהסתמך על דיווח ידיעה לפיה הרחיקו שלטונות דמשק את המומחים הסובייטים מסוריה לברית המועצות בדרך האוויר, כולל משפחותיהם. לדברי אותם מקורות סובייטים נימקו הסורים צעדם זה בטענה שבכוונתם ובכוונת מצרים לערוך מלחמה בישראל".

למרות בהילות פרסום המסמך – ביום הכיפורים עצמו בשעה 6:35 לפנות בוקר – באמ"ן הדגישו כי "הגם שהקו הכללי של הדברים שנמסרו למקור משקף את מהלך האירועים, יש לקחת בחשבון קיום אי-דיוקים שיכולים לנבוע הן מאמינותו של הדיווח והן מהמגמתיות של המקורות הסובייטים שמסרו הידיעה".

כך נראה המסמך - שהופץ באיחור:

כותבי המסמך ("לקט") אמרו כי המידע מעלה שתי אפשרויות – האחת: לסובייטים נודע על תכנון המלחמה, "התפתחות שלפי ההערכה הסובייטית טומנת בחובה סכנה חמורה", ולכן החליטו לפנות את נוכחותם. לפי אפשרות זו, הפינוי בוצע "כאשר התברר למוסקווה כי הערבים ממשיכים לבצע תהליך התכוננות למלחמה" – ובניסיון להרתיע את מצרים ואת סוריה ולהביע מורת רוח מ"התנהגות ערבית חסרת אחריות זו".

התרחיש השני שהעלו באמ"ן הוא שעל רקע התנגדות הסובייטים למלחמה "התגלע ויכוח חריף שייתכן אף כי בא לביטוי בדרישות ערביות חריגות ו/או סחטניות". על כן העלו את האפשרות שסוריה ומצרים דרשו את פינוי הסובייטים "והשתמשו בנושא המלחמה כטיעון להרחקתם".

//img.mako.co.il//2020/09/22/infokippur2.jpg

עוד ציין הדוח כי הפינוי "נמשך במלוא הקצב והדחיפות", תוך "מאמץ סובייטי חריג להשתמש בכלי שיט". בסוריה פונו מרבית הבסיסים ובמצרים "אין עתה אוניות לחימה סובייטיות" – כך נכתב.

קרב הגרסאות וחילופי ההאשמות בוועדת החקירה

מסמכים אלה היוו מוקד סוער לדיון בוועדת אגרנט, שחקרה את ההתנהלות במלחמת יום הכיפורים. יו"ר ועדת החקירה ונשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, הודיע לזעירא, מה מייחסת לו ועדת החקירה: "א. אי הפעלת (צונזר) ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והאלוף ש. גונן (גורודיש) ב. אי גיוס מילואים ביחידה 848 ג. אי גילוי מלא של כל הידיעות החשובות הנוגעות לפינוי משפחות הרוסים מסוריה ומצרים ד. ידיעת (צונזר) על כוונת המצרים לפתוח בקרוב באש".

שמעון אגרנט, נשיא ביהמ
נשיא ועדת החקירה, השופט שמעון אגרנט|צילום: זאב רדובן, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

בהתכתבות עם ועדת החקירה ב-1974 טען האלוף זעירא כי אינו זוכר אם הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין. "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב, הדגשתי שנדע או לא נדע על ההכנות", הצהיר, "לאור מכלול העובדות שהוצגו בפני הממשלה, הערכת הכוונות של הדרג הפוליטי העליון של מדינות אויבות היא לפחות גם באחריותה!".

לקריאת ההתכתבות בין האלוף זעירא לוועדה - לחצו כאן

עוד טען זעירא: "בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת". זעירא גם ציין כי הדרג המדיני והצבאי ידע "החל מיוני 1973 שמצב ההתרעה במצרים הורע באופן משמעותי". עוד כתב האלוף: "לא היה כל קשר בין תוכניות ההגנה של צה"ל ובין איזו שהיא הבטחה שניתנה על ידי".

לדברי זעירא, הועברה התרעה רצינית שהובילה לצעדי כוננות: "אם לא גויסו מילואים בימים שקדמו למלחמה ואף לא ביום הכיפורים עצמו בין 4:30 ל-9:30, הרי הסיבה לכך אינה מודיעינית!". בהיבט אישי יותר הודה: "אכן, אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האויב, איני מתנער מאחריות זו ומטעויותיי שעמן אחיה כל חיי".

"איני מתנער מטעויותיי שעמן אחיה כל חיי"

האלוף אלי זעירא

במכתב תשובה קבע עוזרו לענייני מחקר, תא"ל אריה שלו, כי זעירא הוא שהנחה לעכב את לקט המודיעין: "לאחר שאל"מ גרא (עוזר רמ"ח מחקר) הקריא אותו מילה במילה לראש אמ"ן, ראש אמ"ן הורה לעכב הצבעוני ובינתיים לא להפיצו".

תא
תא"ל שלו, עוזרו של זעירא, האשים בעיכוב|צילום: רון אילן, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

שלו כתב לוועדה כי המידע על פינוי חפוז של סובייטים מסוריה החל להגיע מיחידה 848 (לימים יחידה 8200) כבר "בליל 5-4 אוקטובר 1973, דומני שזה היה קצת לפני חצות". שלו ציין כי הנחה להשאיר קצינים בכירים ביום הכיפורים "בשל רגישות המצב ובצעד חריג בהחלט".

לקריאת מכתבו של תא"ל שלו לוועדה לחצו כאן

שלו הבהיר כי הוחלט להתייחס למידע שהגיע מאותו מקור סובייטי יום לאחר מכן, למרות "אי דיוקים בדיווחי אותו מקור בעבר" – שבגללם הוערך המקור כ"בינוני". שלו גם ציין כי האפשרות שהסובייטים חוששים מיוזמה צבאית של מצרים וסוריה "חיזקה" הערה קיימת ולא נתפסה כ"ידיעה מחדשת ומהפכנית". עוד ציין כי המידע על פינוי המומחים הסובייטים מסוריה הייתה "נתון לא נכון", וציין כי פינוי המשפחות היה בעיצומו.

הליקויים ששלו ציין לא היו בהערכת המידע אלא בטיפול בו. שלו הדגיש כי למיטב זכרונו שוחח בנושא עם זעירא לפני צאתו לבית הכנסת. בהמשך הערב אל"מ גרא הקריא את המסמך לראש אמ"ן. "ראש אמ"ן הורה לעכב ובינתיים לא להפיץ", כתב שלו בהסתמך על עדויות בכירים.

כך טופל המידע - גרסת עוזרו של זעירא:

//img.mako.co.il//2020/09/22/shalev4.jpg

קצין נוסף אמר כי זכור לו שראש המשמרת אמר "שראש אמ"ן הנחה לא להוציא ולעכב". בעוד המסמך הסופי שפורסם ב-6:35 כלל תוספות קלות, הסעיפים בנוגע למידע על פינוי הבכירים "הם אלו שהיה בנוסח הסופי שנכתב בערב", מסר שלו.

לאחר ההאשמה של שלו, זעירא שלח מכתב נוסף לוועדה ובו כתב: "בדיעבד אני יכול לנסות לשחזר כנימוק אפשרי לעיכוב כזה את העובדה כי כאמור לא הערכנו את הידיעה כמוסיפה משהו על ההערכה הקיימת וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר".

לאחר פרסום הדוח זעם זעירא וטען כי בקביעה שהבטיח התרעה "יש משום פגיעה בי, במשרתי ובמעמדי. לפי מיטב ידיעתי אין ראיות המוכיחות שבאוקטובר 1973 הייתה קיימת הבטחה שלי לתת התרעה מראש על כוונת האויב לפתוח במלחמה כוללת". לדבריו, לא התחייב להתרעה " שמשכה יאפשר את גיוס המילואים" כפי שקבעה הוועדה.

הרמטכ
הרמטכ"ל אלעזר והאלוף זעירא בדיון בפיקוד צפון|צילום: דובר צה''ל, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ההערכה שנכשלה: "מתקפה - לא סביר בטווח הקרוב"

מסמך נוסף שנחשף היום הוא "סקירת מודיעין מיוחדת", שהופצה ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. המסמך שנכתב ב-2.10.1973, תחת הכותרת "תוכנית סורית לכיבוש רמת הגולן- הערכה", סווג גם הוא כסודי ביותר. הסקירה נפתחת בהתרעה: "בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 1973 צפויה מתקפה רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן. המתקפה נראית לנו כמשקפת תכנית-אב מבצעית סורית שהסורים אף התאמנו לפיה במשך השנה. אולם, ביצועה עתה ובטווח הקרוב אינו סביר להערכתנו".

לקריאת מסמך המודיעין המלא מ-2.10.1973 לחצו כאן

הדוח סקר את הכנות הצבא הסורי אך חוקרי אגף המודיעין העריכו כי הסורים "רחוקים מלהעריך כי ביכולתם לבצע לבדם בהצלחה מתקפה ברמת הגולן, בגלל חולשתם הבסיסית ובעיקר באוויר". עוד נטען כי הצבא הסורי אומנם ערוך "במערך חירום מלא", אך "אין נסיבות מדיניות פנימיות או חיצוניות הדוחפות למתקפה".

בסקירה מופיע גם מסמך מפתח שמעיד על הקונספציה ששררה: "אין סימן כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש הלחימה, דבר הנחשב כאמור בעיני הסורים תנאי להשגת הצלחה צבאית משמעותית מצידם".