בישראל מעריכים שבתוך שבועות אחדים, עד נובמבר, תתקיים חתימת העסקה בין ארה"ב לאיחוד האמירויות למכירת מטוסי ה-F-35 לנסיכות. קיימת בישראל הבנה, שטראמפ עלול לחתום הסכמים נוספים עם מדינות ערביות נוספות, ולכן מנסים, אם לא למנוע, לצמצם או להוריד את איכות הנשק שיימכר. במקביל, מכינה ישראל את רשימת הפיצוי שתקבל מהאמריקנים בעקבות חתימת ההסכם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאחרונה חזר שר הביטחון גנץ מביקור בוושינגטון, שם הוא ניסה לפעול לשמירת היתרון האיכותי של ישראל. קיים ניסיון מצד ישראל להשפיע על ההסכם בין האמריקנים לאמירתים, ולהבין מה בדיוק יימכר להם, אילו מערכות ורכיבים יהיו במטוס המתקדם - ומתי הוא ינחת בחיל האוויר המקומי. ההערכה בישראל היא שאותם המטוסים יגיעו לידי איחוד האמירויות רק בעוד לפחות 5 שנים. במילים אחרות, ישראל פועלת שלאבו דאבי יימכר מטוס "נחות" באופן יחסי ל-F-35 מתוצרת לוקהיד מרטין שנמכר לישראל.
ישראל עומדת בפני עידן חדש ובו היא צפויה לנרמל יחסים עם שורה של מדינות באזור – אחרי איחוד האמירויות ובחריין, יצטרפו ככל הנראה - סודן, עומאן, צ'אד ואולי אפילו סעודיה. קיים מאמץ אדיר של טראמפ להשלים את הרשימה עוד לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר. ולכן בישראל מנהלים בימים אלה מאמץ אדיר למנוע מכירת מטוסי F-35 ומערכות נשק מתקדמות לאותן מדינות ואם לא יעלה בידה למנוע זאת, אז לפחות לפעול לכך שהמטוסים שיימכרו יהיו "נחותים" מאלה שישראל מחזיקה בהם.
בישראל מבינים היטב שהלחץ של טראמפ להביא הישגים מדיניים עשוי להוביל אותו להבטיח עיסקאות נשק מתקדם לאותן מדינות. אלה מבחינתן רואות בכך הזדמנות אדירה, הכרה בינ"ל ואפשרות להתחמש בנשק הכי טוב בעולם. המהלכים האלה מייצרים מירוץ חימוש אזורי שיהיו לו השלכות על ישראל, פחות בטווח הקצר, הרבה יותר בטווח הארוך.
אחרי הכשלון של מדינות ערב להשמיד את ישראל במלחמות במשך השנים, הן הגיעו למסקנה שאין אפשרות כזו ועדיף לשתף איתה פעולה במגוון תחומים, ובראשם הביטחוני-צבאי-מדיני.
התערערות העוצמה הישראלית עלולה לשמוט את הקרקע בטווח הארוך מתחת לרגליה, ולכן נוצר חיבור מעניין וחשוב עם ארה"ב שהתחייבה וממשיכה להתחייב לשמור על יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל. ההתחייבות הזו מעוגנת בחוק האמריקני - שמחייב את ארה"ב לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל. המשמעות המעשית לכך, שארה"ב נמנעת כמדיניות, אליה היא מחויבת על פי חוק, למכור מערכות נשק מתקדמות ומתוחכמות למדינות ערב גם לאלה הנמצאות עם ישראל ביחסי שלום. החשש בישראל שהמשוואה הזו כעת משתנה. "אם לא נצליח להשפיע על המכירה עצמה, ננסה להשפיע על האיכות", אומרים גורמי ביטחון הבקיאים במו"מ המתנהל בחדרי חדרים.
פצצות חכמות ומטוסי חמקן: חבילת הפיצוי לישראל
כנגד ההסכם שייחתם בין ארה"ב לאמירויות, הרכיבו בישראל "רשימת משאלות" – חבילת פיצוי אותה מבקשת מערכת הביטחון מהאמריקנים. כזו שתבטיח את היתרון האיכותי של ישראל - חבילה ששוויה מתקרב ל-10 מיליארד דולר.
ישראל מבקשת להקדים רכישת טייסת נוספת של מטוסי חמקן F-35 וטייסת מטוסי תקיפה ועליונות אווירית מדגם F-15 איקס. מדובר במטוס שנמצא בתחילת ייצור, בעל יכולות נשיאה של פצצות וטילים גבוהה משמעותית מדגמיו הקודמים ובעל טווח טיסה גדול. מחירו הוא גם בהתאם - יקר ב-20 מיליון דולרים מה-F35. כ-100 מיליון דולר ליחידה. ישראל מבקשת להקדים את הגעתם לישראל - בתוך שנתיים.
כך גם עם רכש מטוסי התדלוק החדשים מתוצרת בואינג KC46 - גם בהם מעוניין חיל האוויר הישראלי בתוך שנתיים. עוד על הפרק - קניית 8 מטוסי תדלוק מן הסוג המתקדם, אספקה מהירה תגיע על חשבון חיל האוויר האמריקני שממתין ראשון בתור, ואולי עכשיו יותר.
בנוסף, מעוניינת ישראל ב-12 מסוקי V-22 - מטוס-מסוק בעל רוטור משתנה שיכול לטוס מהר ורחוק. ישראל מעוניינת בו בעיקר כחלופה למסוקי היסעור שפועלים מעבר לקווי האויב בממסגרת מבצעים מיוחדים שרק מתרבים בשנים האחרונות. בנוסף, חיל האוויר עומד בפני הכרעה מי יהיה מסוק התובלה ושינוע כוחות הבא – האם יהיה זה הצ'ינוק של בואינג או ה"יסעור" החדש של לוקהיד מרטין מדגם ה"קיי". קיים פער גדול במחיר - יסעור אחד שווה שני מסוקי צ'ינוק, ובחיל האוויר חייבים כבר להחליט כדי להכניס את הדגם הנבחר לרשימת הקניות. אגב, בניסויים שבוצעו ביסעור החדש בארה"ב נרשם שיא בטווח טיסה למסוק – 2,300 ק"מ ללא תדלוק. יש לכך משמעות למי שצריך להגיע לאירן.
במסגרת רשימת המשאלות מבקשת ישראל אלפי פצצות חכמות, חימוש מונחה מדויק שכולל גם "חודרות בונקרים". ב-3 השנים האחרונות תקפה ישראל בסוריה מאות רבות של פעמים, ו"הטילה" אלפים של פצצות. את המלאי הזה צריך להשלים. ישראל רוצה גם חיבורים למערכות הלוויינות האמריקניות", מבלי לפרט בדיוק פומבית במה מדובר.
המאמץ האחרון הוא הרחבת הסיוע הביטחוני והגדלתו. ישראל חתמה על הסכמי סיוע לעשר שנים עוד בתקופת אובמה ועכשיו מבקשת לתכנן את עשר השנים הבאות אחרי 2026. הסכמים לפיהם תקבל ישראל על פני משך הזמן הזה סיוע בגובה 38 מיליארד דולר. השאלה כעת היא מה יכלול הסיוע, כמה ממנו יהיה בדולרים, כמה בשקלים? ומה הוא יכלול כדי שהיתרון האיכותי הישראלי יישמר? כל אלה משמעותיים מאוד מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות.