יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הציב את עצמו בראש המאבק על חוק הגיוס: שר ביטחון התבטא בחריפות בנושא וגם כיום הוא ממשיך לתקוף את דרישות חברי הכנסת הערבים. למרות זאת, תחקיר "הארץ" שמתפרסם הבוקר (שני) חושף כי במהלך כהונת ליברמן כשר ביטחון, זכו מאות צעירים חרדים "מקושרים" לפטורים והקלות לאחר התערבות של לשכת השר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפי התחקיר של אהרן רבינוביץ', במהלך כהונת ליברמן במשרד (2018-2016) זכו לשכות הח"כים החרדים לדלת פתוחה ולערוץ ישיר למשרד בקומה ה–14 בקריה בתל אביב. מאות צעירים חרדים — בהם בנים של פוליטיקאים, אדמו"רים ודמויות מוכרות אחרות — קיבלו פטורים והקלות.
יתרה מכך, לשכת השר ליברמן עמדה בקשר מתמשך עם ח"כים חרדים מכל הזרמים: שר הבריאות יעקב ליצמן (חסידים), יו"ר ועדת הכספים משה גפני (ליטאים), חבר הכנסת יואב בן צור מש"ס (ספרדים) - וגם אורי מקלב. עוד עולה מהתחקיר כי מאות מאנשי הפלג הירושלמי לפטור גורף מגיוס, וניתנה שורת הקלות בפיקוח על מערך הדחיות של תלמידי הישיבות.
ליברמן התפטר לפני למעלה מהתפקיד בעקבות המחלוקת על חוק הגיוס. לשכתו מכחישה בתוקף את הטענות בתחקיר: "שר הביטחון לשעבר מעולם לא התערב בשום מקרה הנוגע לפטור מגיוס, אפילו לא ברמיזה. פניות מהמגזר החרדי בענייני גיוס, כמו פניות משאר הציבור, מטופלות ללא התערבות ובהתאם להחלטות הדרגים המקצועיים".
"אף אחד לא הסתיר את זה"
על פי התחקיר, שנשען על שורת מסמכים ועדויות, דמות המפתח לקשר עם החרדים היה אבי אבוחצירא, יועצו של ליברמן לנושא ואיש אמונו. אל אבוחצירא התנקזו הבקשות של האישים החרדים, ולפי הכתבה הוא פעל באופן כמעט יום־יומי להשגת הפטורים. אבוחצירא היה נוכח גם בפגישה, שהתיעוד ממנה נחשף בחדשות 12 בחודש אוגוסט, בין ליברמן למנהיג הפלג הירושלמי באותה תקופה, הרב שמואל אוירבך. בפגישה ליברמן אמר, כשכיפה לראשו, כי הוא תומך בביטול מצעד הגאווה - בעוד אבוחצירא ביקש מהנוכחים שלא לתעד את האירוע.
מקורות ששוחחו עם "הארץ" הציגו תמונה שממנה עולה כי בעת כהונת ליברמן העבירה כל אחת מלשכות חברי הכנסת עשרות רבות של פניות, ואת מרביתן הצליח אבוחצירא לפתור. "חברי הכנסת עצמם או עוזריהם בלשכה היו יוצרים קשר עם אבוחצירא באמצעות שיחה ישירה, הודעה או מייל, והוא היה נרתם מיד לנושא", הסביר אדם המעורה בעניין. "זו הייתה שגרה, אף אחד לא הסתיר את זה".
על פועלו בתקופה האמורה אמר מקור: "כשליברמן היה שר ביטחון היה לחרדים מה שנקרא 'אחות בבית המלך'", ואחר הוסיף בפשטות: "אבוחצירא היה ממש כמו חלק מהמפלגות החרדיות".
בין השאר, נטען, אבוחצירא סייע לבן של פוליטיקאי חרדי בכיר ולאדם מוכר בציבור החרדי שהציג לצה"ל מסמכים כוזבים. אחרי התערבות היועץ הוא קיבל פטור משירות מטעמים רפואיים. "התיקים בטיפול אבוחצירא שנחשפתי אליהם היו סבוכים מאוד", אמר מקור מחוץ לצבא שנחשף לנושא בזמן אמת. "מדובר בתיקים שהסיכוי להשיג בהם פטור ללא התערבותו היה אפס".
בסביבת אבוחצירא הסבירו כי הוא קיבל אישור לעבוד מול לשכת ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח האדם (תומכ"א) בצה"ל, ושם שלחו אותו לעבוד ישירות מול מפקדת מיטב. אולם מקורות המעורים בפרטים דוחים את הדברים: "אבוחצירא קיבל אישור לפעול ישירות מול מיטב פעם או פעמיים בסך הכל, וגם על כך הוא היה צריך להעביר דיווח מלא לדרגים הגבוהים", אמר אחד מהם, "אם אבוחצירא ישב ימים שלמים במפקדת מיטב בניגוד להנחיות, זו תקלה חמורה".
"דלת פתוחה בצה"ל לנציגים החרדים"
אדם ששימש בתפקידים בכירים מאוד בצה"ל סיפר כי אמנם לא היה מודע בזמן אמת למעשי אבוחצירא, אך שם לב שהיה פעיל בענייני גיוס חרדים. "הוא הוזהר כמה פעמים לעבוד בצורה מסודרת ובשקיפות", אמר, "בסגל הבכיר היו ערים לדומיננטיות שלו בתחום החרדים, וההנחיות היו שהוא יעבוד רק מול בכירים ולא מול המפקדים למטה. הוא הוזהר על כך כמה פעמים. אבוחצירא לא אמור להתקרב בכלל למפקדת מיטב, ואם עשה זאת זה חריג מאוד".
מהמידע שהוביל לתחקיר עולה כי אבוחצירא פעל בנושא זה שלא באישור הצבא, ובעיקר מול סא"ל (כיום אל"מ) צחי רביבו, באותה תקופה סגן מפקד מיטב — היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של המיועדים לשירות ביטחון והחיילים בצה"ל. לפי העדויות, היועץ של ליברמן שהה באופן קבוע במפקדת מיטב וקידם משם את הבקשות שבהן טיפל.
"ראיתי את אבוחצירא מסתובב אצלנו הרבה בלשכה", אמר עובד לשעבר במפקדה. "הוא היה מטפל פה בכל מיני עניינים. התעסקנו אז בכל כך הרבה סיפורים של חרדים". אדם נוסף ששירת במיטב באותה תקופה הוסיף כי הייתה הבנה בצמרת הצבא, שמקורה בלשכת השר, ש"לנציגים החרדים יש דלת פתוחה לצה"ל".
לפי הפרסום, לפחות פעם אחת נפגש רביבו גם עם ליברמן במשרד הביטחון בקריה. בחדר לא נכח שום קצין צבא נוסף והפגישה התקיימה ללא אישור הממונים על רביבו. בכיר לשעבר באגף כוח האדם אמר: "כל מפקד בצבא שרוצה לשבת עם מישהו מהדרג הפוליטי חייב אישור של כל הגורמים מעליו, עד לשכת הרמטכ"ל. רביבו מעולם לא קיבל אישור שכזה". הן רביבו והן יו"ר ישראל ביתנו מכחישים את דבר הפגישה. "לליברמן לא זכור השם צחי רביבו ובמי מדובר", נמסר מלשכתו, "ייתכן שהשתתף באחד מהדיונים הרבים שהתקיימו בלשכת שר הביטחון". עם זאת, עובד לשעבר בלשכתו של רביבו אישר בשיחה עם "הארץ" כי הפגישה התקיימה.
עוד ציינו ב"הארץ" את היקף הפטורים שניתנים ב"החלטה מיוחדת", כמדד נוסף ליחסה של לשכת ליברמן לחרדים. מדובר בפטורים שאינם על בסיס הסיבות הקבועות בצבא, כמו רישום פלילי או בעיות בריאות. לפי הנתונים שפורסמו הבוקר, ב–2016 קיבלו 64 תלמידי ישיבות פטור מסוג זה, ב–2017 הם קיבלו 45 פטורים וב–2018 הוכפל המספר פי שלושה ל–158. בשנה שעברה, לאחר שליברמן עזב את המשרד, נחתך המספר בכמחצית ל–82.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פגישות בין קציני צה״ל לבין דרג מדיני ויועציו מתנהלות על פי נהלים סדורים בצה״ל ועל פי מדרג אישורים. פגישות מן הסוג הזה עם יועצים של דרג מדיני, ככל שלא אושרו — אינן מקובלות, ואם התקיימו ללא אישור, מדובר בתקלה. צה"ל יבדוק לעומק את הטענות העולות בכתבה, ותוצאות הבחינה יוצגו לרמטכ"ל. הלקחים יילמדו וככל שהדבר יידרש, יינקטו הליכים משמעתיים נגד המעורבים".
אבי אבוחצירא מסר: "כמו אלפי פניות אחרות שהתקבלו בלשכת שר הביטחון אביגדור ליברמן בעת כהונתו — פניות מכל המגזרים במדינת ישראל — גם הפניות בנושא הכתבה טופלו ברצינות והועברו לאנשי המקצוע לבדיקה, כאשר הכל נעשה באישור ובסמכות אנשי המקצוע".
"לייבש את ביצת העריקים"
עוד לפי הפרסום, צה"ל בתקופת ליברמן החליט לפטור מאות מאנשי הפלג הירושלמי הקיצוני באופן גורף — במקביל לביקורת חוזרת ונשנית של השר נגד הפגנות הפלג. לדברי מקורות בפלג הירושלמי, עריקים וצעירים נוספים שלא התייצבו להצהיר על לימודיהם בישיבה קיבלו לתיבת הדואר שלהם פטור מהצבא ללא כל הסבר. בכיר לשעבר בצה"ל אישר את הדברים: "ההחלטה הזו הייתה מקצועית ללא קשר ללשכת השר. ליברמן דווקא התנגד למהלך, אבל אנחנו החלטנו לייבש את בריכת העריקים". לדברי הבכיר, היו גם עריקים שאינם חרדים שקיבלו פטור דומה, "אבל לחרדים נתנו הקלות".
לדברי מקור אחר המעורה בפרטים, אבוחצירא ולשכת ליברמן ידעו על ההחלטה ואף השתמשו בה. "היו להם טבלאות עם שמות של אנשים מהפלג הירושלמי", אמר, "אבוחצירא ביקש מהחרדים להרגיע את העניינים ולא להבעיר את השטח, כשהוא מסביר שיש להם רשימות והם יקבלו פטור".
בשנים אלו גם יישם הצבא הקלות רבות במערך דחיית הגיוסים של תלמידי הישיבות. מעמד הצו הראשון השתנה למענם, ובמקום שיגיעו ללשכות הגיוס — נציגי הצבא החלו להגיע לימים מרוכזים בערים החרדיות שבהם התלמידים מגישים את הבקשות לדחייה. בהמשך כל ישיבה מגישה במרוכז את מסמכי הדחייה הסופיים של תלמידיה, בתיאום עם ועד הישיבות.
מסמך שהגיע לידי "הארץ" העלה כי בתחילת 2018 העניק הצבא הקלות נוספות: בסיכום פגישה בין מפקד מיטב ליו"ר ועד הישיבות, הרב חיים אהרן קאופמן, הועברו הנחיות חדשות למדור בני הישיבות שבהן נקבע כי תינתן אפשרות ליציאה לחו"ל גם לחתונה על פי המלצת רב. עוד נקבע כי מעמדו של תלמיד ישיבה שנתפס עובד לא יישלל ויינתנו לו שלושה חודשי ניסיון.
"המדיניות המוצהרת של השר הייתה 180 מעלות הפוך", אמר הבכיר בצה"ל, "ברטוריקה הייתה הסלמה מאוד גדולה של 'בוא נגייס ונביא כמה שיותר, לא נתפשר'. גם הגישה המוצהרת מול הפלג הירושלמי הייתה לנקוט יד קשה. ובכלל, מדיניות כוח האדם היא לעשות כל מאמץ ולהגדיל את היקף המשרתים מכל המגזרים".
על מדיניותו של ליברמן בפועל הוסיף בכיר לשעבר באגף כוח האדם: "ההנחיה ורוח הדברים שקיבלנו מהלשכה שלו היו שעם אלו שמשתפים פעולה אנחנו עובדים ובאים לקראתם, ועם אלו שמתנגדים אנחנו פועלים ביד קשה". עם החרדים שיתוף הפעולה אכן היה הדוק, אך גם אנשי הפלג הירושלמי שמתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הצבא קיבלו הקלות.