פיקוד העורף אמנם החמיר אתמול (שני) את הנהלים ביישובי קו העימות בצפון, אך יש מי שכבר מתכננים את החזרת התושבים לבתיהם ברקע ההסדרה המסתמנת. על פי המתווה המתוכנן, תושבים שיבקשו להישאר במגורים החלופיים ולא לחזור לבתיהם יוכלו לעשות זאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית – והם יוסיפו לקבל מימון ותמיכה מהמדינה. השאיפה היא שלא לפגוע פעם נוספת בשגרת הלימודים של הילדים המפונים.
ישנם תושבים מהיישובים המפונים שכבר שבו לבתיהם, וישנם כאלו המעוניינים לעשות זאת – אך יש גם כאלו שחוששים ומבקשים שלא לחזור בשלב זה. אחת המגבלות העיקריות היא נושא החינוך, כפי שצוין. בהתאם לכך, החזרה לבתים תיעשה במספר פעימות מתואמות – אחת מהן ככל הנראה בסוף שנת הלימודים הנוכחית, ואחת נוספת לאחר פסח.
עופר מוסקוביץ' ממשגב עם למשל מתכוון לחזור לקיבוץ ברגע שיתאפשר לו. "ברגע שיודיעו על הפסקת אש אני מעמיס את כל הדברים שלי מבית המלון וחוזר הביתה", אמר ל-N12. "די, מספיק. הייתי בחוץ יותר מידי זמן. אני מאמין שיהיה שקט ורגוע, ונקווה לטוב".
"השכבה המבוגרת יותר לדעתי תחזור כשיודיעו על הפסקת אש" העריך מוסקוביץ'. "המשפחות הצעירות, מי שהילדים שלו במערכת החינוך - אני מאמין שיחכו עד סוף השנה ויראו מה קורה".
עם זאת, יש משפחות רבות שיבחרו להישאר ולהשלים את שנת הלימודים במגורים החלופיים שלהם – שבהם הם נמצאים זו השנה השנייה. המדינה תאפשר זאת, ואין כרגע כל כוונה לכפות חזרה לבתים. מי שייבחרו להישאר באתרים החלופיים ימשיכו לקבל תמיכה ומימון מהמדינה, לפחות עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית.
לצד זאת, מי שיחזרו לבתיהם יקבלו תקציב שינוע בין 100 ל-200 אלף שקלים. הסיבה העיקרית לכך היא הצורך בשיקום התשתיות של מי שלא היו בביתם יותר משנה – שיקום שעלויותיו צפויות להיות גבוהות.
אופיר יחזקאלי מקריית שמונה שיתף ברגשות מעורבים שהסכם ההסדרה המסתמן מעוררים בו. "מצד אחד, אנו מחזקים את ידי צה”ל ומוקירים את ההישגים המבצעיים המרשימים. מצד שני, לאחר שנה וחודשיים מחוץ לבית, קשה להתעלם מהעובדה שההישגים המבצעיים לא תורגמו להישגים מדיניים משמעותיים. החלטה 1701 נותרה בעינה, הכפרים בלבנון ישובו לגדר, והאחריות תמשיך להיות מופקדת בידיים שכבר הוכיחו שאינן מסוגלות – יוניפי”ל וצבא לבנון", אמר ל-N12.
"אנו מבינים את המורכבויות, אך מצפים מהממשלה לפעול בנחישות ולהבטיח את ביטחוננו ואת חזרתנו הביתה – לעיר ולחיים שאנחנו כל כך אוהבים", אמר יחזקאלי.
בינתיים, פיקוד העורף החמיר את הנהלים וחידד אותם ביישובי קו העימות בצפון – מתוך הבנה שבחיזבאללה יבקשו לירות לפני כניסתו של הסכם לתוקף, על מנת להראות שהם מסוגלים לבצע ירי בהיקף נרחב עד לרגע האחרון. תושבים בצפון מבולבלים וכועסים בשל העובדה שאף גורם רשמי מטעם המדינה טרם הסביר את המצב ומה עומד על הפרק בשעה זו.
ישנו גם חשש בקרב התושבים מהדיווחים לפיהם ההסכם יתבסס על אכיפה בין-לאומית – ועל גורמים בין-לאומיים שיפרזו את דרום לבנון. הדבר מעלה תהיות, בייחוד בצל העובדה שכוחות צה"ל מוסיפים לאתר בכל יום עוד ועוד תחמושת השייכת לחיזבאללה.
איתי פלס מנהריה משוכנע שהאסון הבא הוא רק עניין של זמן. "כל פעם מחדש אותו הניגון - הסדרה עם ארגון טרור רצחני ששולט על מדינה. לא יעזור כלום , אנחנו נראים בעולם כמדינה חלשה ומוכה , אפילו לטייל בעולם עם זהות ישראלית יהיה בגדר סכנה".
"הסכם לא עושים עם ארגוני טרור", סבור פלס. "לא ראיתי הסכם עם דאעש , או הסכם הפסקת אש עם הנאצים. כל מנהיגי המדינה שחותמים על הסכמים עם מחבלים מוזמנים לגור כשכנים שלי על הגבול. נראה אותם , הכול מרחוק, שהם מקסימום ימותו".