כמה מהלכים מתרחשים בימים אלו מאחורי הקלעים נגד איראן, מחשש שתפרוץ לגרעין צבאי. גורמים מערביים מנהלים מאמצים דיפלומטיים מול איראן, כאשר במקביל יש גם את הביקורים של סבא"א במתקני הגרעין, כדי לנסות לראות האם ניתן לפקח על ההתקדמות האיראנית. יש גם את הסנקציות שמחריפות, שאותן מטילים גם האירופים וגם האמריקנים על תעשיית הנפט האיראנית, ויש את האיום הצבאי שמגיע גם מצד ישראל וגם מצד ארה"ב.
עוד בנושא - סיקור N12
- חשיפה: ההיערכות באיראן - והדיון הדרמטי בצמרת המדינית
- "אחד ביום": מצלמה בציר השיעי
- בישראל הזהירו את איראן: אל תשלחו כוחות לסוריה
בישראל ממתינים גם לכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. נשאלת השאלה כיצד היא תשפיע ומה יקרה מהרגע שיישב על הכיסא. ישראל יכולה לפעול נגד איראן גם באמצעים רכים, כמו סייבר למשל, והיא יכולה גם לתקוף. אפשר להניח שלא סתם ישראל טיפלה במערך ההגנה האווירית האיראני בתגובה שלה למתקפת הטילים.
מעבר לכך, בחסות נפילת משטר אסד ישראל השמידה גם את מערך ההגנה האווירית הסורי. בשל זאת, המרחב האווירי באזור פתוח לחלוטין לקראת אופציה צבאית, וכרגע ממתינים לראות מה יקרה. ישראל יכולה לתקוף בעצמה באיראן, יש לכך השפעה מסוימת. אבל לתקיפה ביחד עם האמריקנים יש השפעה אחרת, גדולה יותר. אבל שתי האופציות קיימות.
וישנה גם הדילמה - תקיפה של הגרעין האיראני יכולה לדחוף את משטר האייתולות לשנות אסטרטגיה ולפרוץ מיד לפצצה. כרגע איראן היא רק מדינת סף, והיא מבינה שאם תפרוץ לגרעין זה יבודד אותה. איראן משחקת על כך שהיא רק מדינת סף, כדי להימנע ככל הניתן מסנקציות וממהלכים כלכליים נגדה. השאלה היא אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין - האם זה לא יגרום לאיראן לשנות אסטרטגיה ולהאיץ את קצב הרכבת הפצצה?
תקיפה של מתקני הגרעין תפגע ביכולת של איראן להרכיב פצצה ותהיה יעילה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא עלולה לשנות את האסטרטגיה ברפובליקה האיסלאמית ולכן זו דילמה עבור המערב.
אמש חשפנו ב"מהדורה המרכזית" כי במשטר האיראני מקיימים התייעצויות קדחתניות בנוגע לאפשרות שישראל תתקוף על אדמת איראן. בדרג המדיני מעריכים שאיראן בלחץ מהאפשרות הזו, בין השאר לאור התפרקות הציר השיעי וההיחלשות הדרמטית של השלוחות האיראניות במזרח התיכון. מהדיונים שמתקיימים בצמרת המדינית והביטחונית בישראל עולה שהאיראנים סבורים שהפסקת האש בלבנון נועדה כדי לפנות את ישראל לעסוק בעניינם הישיר ולגבות מהם מחיר.
ההבנה היא שאיראן מחברת בין שניים, אולי שלושה דברים שקרו באחרונה: חיסול מערכות ההגנה האווירית בשמי איראן באופן שסולל את הדרך עבור מטוסי חיל האוויר, סגירת הסכם הפסקת האש בלבנון ובחירתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב. מפאת כל אלה, האיראנים מקיימים התייעצויות דרמטיות כדי להחליט מה לעשות מבחינתם.
מערכת הביטחון, או לפחות רובה המוחלט, חושבת שנכון לתקוף על אדמת איראן - גם בהקשר של פעולת החות'ים והשיגורים משם. הדברים עולים גם בקבינט, ולמעשה הרבה מהדיונים שם עוסקים בחות'ים. בקבינט דנו בכך שהחות'ים קיבלו החלטה להגביר את השיגורים נגד ישראל. הם כבר לא מתפקדים כפרוקסי קלאסי של איראן והם מגלים עצמאות - אפילו במידה מסוימת זה מרגיז את האיראנים.
מבחינת ישראל ישנה חשיבות גדולה מאוד לרתום את הקהילה הבין-לאומית לייצר קואליציה רחבה שתפעל יחד נגד החות'ים - מכיוון שזו אינה בעיה רק של ישראל. סוגיית החות'ים מטרידה את העוסקים במלאכה והשיגורים הללו כל כמה ימים משפיעים על רבים, חברות תעופה שיכולות לחזור וכן על הכלכלה הישראלית. בהתאם לכך, איראן תהיה הפתרון בהקשר זה והדברים הללו נידונים בימים אלו.