טיל הקרקע-קרקע ששיגרו החות'ים בין רביעי לחמישי השבוע היה המתקפה ה-12 החודש – שיא במתקפות הישירות מתימן מאז פרוץ המלחמה באוקטובר. הטיל פגע בבית ספר יסודי ברמת אפעל שברמת גן וגרם לקריסת המבנה המרכזי. לאחר השיגור מתימן, במבצע שתוכנן מראש וללא קשר לאזעקות שהופעלו בגוש דן ובשפלה, תקף צה"ל מטרות בצנעא ובמוקדים נוספים בתימן במבצע "העיר הלבנה". למרות הנזק הכלכלי והתפקודי שנגרם לחות'ים, נראה כי בדומה לשתי התקיפות הקודמות בתימן, גם המבצע הזה לא ירתיע אותם מלהמשיך לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל.
"הבעיה היא המרחק, ויש לנו רק שתי אפשרויות לפעול מולם – או באמצעות חיל האוויר או באמצעות צוללות", מסביר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמכון משגב. "לא נשלח לשם את אוגדה 98 וכנראה שגם לא כוחות מיוחדים, ולא נראה לי שנשגר לשם טילים בליסטיים אז אנחנו יחסית מוגבלים ביכולת התגובה שלנו". לדבריו, המגבלות הגיאוגרפיות והמבצעיות מקשות על תגובה מהירה ואפקטיבית למתקפות החות'ים.
למרות זאת, ישראל טרם מיצתה את כל האפשרויות העומדות לרשותה. "הכיוון צריך להיות הרס שיטתי של כל התשתיות האזרחיות והכלכליות שם", הוא מדגיש. "פגיעה בנמלים, למשל, מקשה עליהם לקבל ציוד נוסף מאיראן ופוגעת במקורות ההכנסה שלהם מייצוא נפט". הפגיעה הכלכלית, מסביר מיכאל, קריטית להחלשת יכולות החות'ים. "כשאתה פוגע בתשתיות האנרגיה ובמקורות ההכנסה, אתה מקשה עליהם להפעיל את המנגנון הצבאי הגדול שלהם, שמונה מאות אלפי לוחמים".
לפי נתוני צה"ל, מאז תחילת המלחמה שיגרו החות'ים כ-200 טילים ו-170 כלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל. לפי מכון עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בזירה הצפונית, חודש דצמבר מסמן שיא במתקפות הישירות של החות'ים – 12 תקיפות עד כה, לעומת הממוצע החודשי שעמד על 5-4 תקיפות. אליהן מתווסף הכטב"ם שיורט אחר הצוהריים מול חופי תל אביב, ששוגר ככל הנראה מתימן.
לשם השוואה, בחודש מאי השנה לא נרשמה אף תקיפה ישירה על ישראל, ולאחר התקיפה הישראלית הראשונה בתימן ביולי נרשמה הפוגה של כחודש וחצי. המגמה התהפכה בתחילת אוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי בדרום לבנון, ומאז נרשמת עלייה עקבית במספר התקיפות.
אחד האתגרים הגדולים בפגיעה בחות'ים הוא איסוף המודיעין, מה שיכול אולי להסביר מדוע ישראל מתמקדת בעיקר בתשתיות ולא בפגיעה בייצור הצבאי ובבכירי המשטר החות'י. "אני מניח שזה קצת יותר מסובך בגלל שאיכות השליטה המודיעינית שלנו בתימן פחות טובה מאשר בזירות האחרות", מודה מיכאל. "תימן לא הייתה במוקד העניין והמודיעין שם מוגבל. נדרשת הסטת מאמץ מודיעיני משמעותית כדי לייצר בנק מטרות משמעותי יותר, ואז גם הפגיעות תהיינה יותר משמעותיות".
לפי טל בארי ממכון עלמא, קיימים שני סוגים עיקריים של מטרות אפשריות לתקיפה בתימן: צבאיות ואזרחיות-תשתיתיות. המטרות הצבאיות של החות'ים כוללות עמדות רדאר, מחסני אמצעי לחימה, אתרי שיגור ומפקדות. לצידן קיימות תשתיות אזרחיות התומכות בפעילות הצבאית של החות'ים, כמו נמלים ותשתיות אנרגיה.
במבצע "העיר הלבנה" הלילה תקף חיל האוויר את כל הנמלים של החות'ים – ראס עיסא, חודיידה וא-סאליף. במהלך התקיפות, שבוצעו על ידי 14 מטוסי קרב שטסו מרחק של יותר מ-1,700 ק"מ, הושמדו שמונה גוררות המשמשות להכנסת ספינות לנמלים. בנוסף הותקפו בצנעא מכלי דלק ונפט ותחנת כוח. בצבא אמרו כי "מדובר בפגיעה כלכלית קשה ביותר". אולם למרות שזו התקיפה השלישית בתימן, נראה כי החות'ים ממשיכים להגביר את קצב השיגורים לעבר ישראל.
"יש כאן שילוב של מוטיבציה וקנאות דתית של החות'ים עצמם", מסביר מיכאל, "עם תחושת מחויבות שיש להם לפלסטינים ולרצועת עזה". בנוסף, הוא מצביע גם על לחץ איראני כגורם מרכזי. "איראן נמצאת בסוג של מבוכה אסטרטגית מאוד גדולה. היא קולפה מהרבה מאוד יכולות שלה על ידינו, ולכן מנסה לייצר מנגנוני פיצוי".
במקביל למתקפות על ישראל, החות'ים פוגעים כבר מעל שנה בשיט המסחרי והצבאי העולמי בים האדום וגורמים לנזק כלכלי עצום. "הקואליציה הימית הבין-לאומית בהובלת ארה"ב, שחברות בה לא מעט מדינות אירופיות, מרכינה ראש בפני החות'ים", מתאר מיכאל. לדבריו, למרות התקיפות של האמריקנים והבריטים, "הם פועלים במשורה ובפינצטה", והתקיפות הישראליות משמעותיות הרבה יותר. "מדובר בעניין גלובלי, לא ישראלי. ייתכן שעם כניסת נשיא חדש לבית הלבן תתחזק נחישות הקואליציה מול החות'ים".
הפתרון המלא, לדברי מיכאל, דורש לפגוע לא רק בחות'ים, אלא גם באיראן. "ללא פגיעה משמעותית באיראן – בתשתיות הגרעיניות, הצבאיות והכלכליות, בתשתיות האנרגיה ובסמלי השלטון – לא נצליח להשלים את התכלית האסטרטגית של שינוי המערכת האזורית מן היסוד". עם זאת, גם פגיעה באיראן לא בהכרח תביא לעצירה מוחלטת של הירי מתימן. "לחות'ים יש יכולות ומוטיבציה משלהם", הוא מסביר, "אבל להערכתי פגיעה באיראן, יחד עם סיום המלחמה בעזה, תפחית משמעותית את המוטיבציה שלהם, את היכולת שלהם ואת היקף השיגורים, בזכות ההרתעה שנשיג מולם".