בימים אלה מדלג השליח האמריקני עמוס הוכשטיין בין לבנון לישראל לסיכום נוסח הסכם הפסקת אש בין המדינות. מעבר לסלילת הדרך לחזרת תושבי הצפון לבתיהם, ההסכם שעל הפרק מספק גם הזדמנות למהלך רחב לעיצוב מחדש של פני המזרח התיכון. מימוש הפוטנציאל לשינוי המציאות האזורית, בהתאם לאינטרסים של ישראל, מחייב להביט בתמונה הגדולה ולהתמקד באיום המרכזי כעת - איראן - ולהימנע מהתעקשות חסרת תוחלת על ניסוחים מיותרים בהסכם עם לבנון, שהסכמתה אינה דרושה להם ושאכיפתם תהיה ממילא תלויה בעיקר בהחלטת ישראל ובהסכמות צד עם ארה"ב.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

משטר ביטחון חדש בצפון

ההסכם שנדון בין הצדדים אמור לייצר משטר ביטחון משופר ורב-שכבתי בדרום לבנון, על בסיס החלטת מועצת הביטחון 1701, שמטרתו למנוע נוכחות צבאית של חיזבאללה מדרום לליטאני, המהווה איום ישיר על תושבי צפון ישראל. בשכבה הראשונה, צבא לבנון יגדיל משמעותית את היערכותו בדרום המדינה. כשכבה שנייה יסייע לו יוניפי"ל, בשאיפה באופן נחוש ונמרץ מבעבר, אף כי אין לתלות בכך תקוות מופרזות. לצד צבא לבנון ויוניפ"יל יתווסף מנגנון פיקוח ואכיפה בין-לאומי בהובלת ארה"ב ובהשתתפות צרפת, בריטניה  וגרמניה, שלבנון מתנגדת לו בשלב זה.

עמוס הוכשטיין, בנימין נתניהו (צילום: Amos Ben-Gershom, GettyImages)
לקראת הסדרה? רה"מ נתניהו עם שליח ארה"ב עמוס הוכשטיין (ארכיון)|צילום: Amos Ben-Gershom, GettyImages

במעטפת, ישראל חותרת למהלך אזורי ובין-לאומי משלים לסגירת גבולות לבנון עם סוריה, בים ובאוויר, למעבר נשק לחיזבאללה, הכולל, בין היתר, הפעלת לחץ על משטר אסד למנוע העברות אמצעי לחימה דרך סוריה ולהתרחק בכלל ממעגל ההשפעה של הציר הרדיקלי בהובלת איראן. נכון גם לחתור למסגרות פעולה רלבנטיות לקידום החלטה 1559, שקראה לפירוק כלל המיליציות מלבנון, כמקור ללגיטימציה וכאופק לעתיד.

מעל כל אלו, שכבת המגן המשמעותית ביותר במסגרת שינוי המציאות הביטחונית בצפון תהיה אכיפה ישראלית של פירוז דרום לבנון ומניעה בכוח של התעצמות חיזבאללה וחזרתו למרחב. מניסיון העבר ולאור יחסי הכוחות בלבנון ברור ש"מהתיש של יוניפי"ל ומצבא לבנון לא ייצא חלב", והם לא יתעמתו בכוח עם חיזבאללה. מנגנון הפיקוח הבין-לאומי יוכל לספק לכל היותר בסיס עובדתי מוצק יותר לתלונות ישראל על התבססות צבאית של חיזבאללה בניגוד להחלטה 1701, ואולי יפעיל סנקציות על בכירים בלבנון, אולם אין לצפות שיאכוף בעצמו את הטיפול בהפרות. אכיפה ישירה בידי ישראל, ולמעשה הרחבת המערכה שבין המלחמות ללבנון, בנוסף לסוריה, תהיה כרוכה בסיכוני הסלמה, כגון ימי קרב, שיפרו מחדש את השקט בצפון. רק ימים יגידו כיצד יחליטו ממשלות ישראל לפעול בנושא לאחר הפסקת האש, כשהתעצמות חיזבאללה תתחדש.

מפה (צילום: google maps)
מפה|צילום: google maps

זכותה של ישראל להגנה עצמית ועל תושבי הצפון אינה נתונה למשא ומתן ובוודאי שהיא אינה תלויה באישור ממשלת לבנון במסגרת הסכם. התעקשות על ניסוחים, בהקשר זה, מיותרת ולא נכון לסכן חיילי צה"ל בלחימה מתמשכת כדי להביא לשיפורם. זאת, להבדיל מהבנות הצד עם ארה"ב, שאמורות להבטיח לישראל גיבוי אסטרטגי, רשת ביטחון מדינית בזירה הבין-לאומית ומחויבות אמריקנית לסיוע בחימושים, הגנתיים והתקפיים, כשתצטרך לפעול בלבנון לאכיפת ההסכם.

שינוי המציאות הביטחונית שהושג בלבנון, משפר את התנאים לעידוד החזרת תושבי הצפון לבתיהם. האיום בפלישת כוחות רדואן ובירי בכינון ישיר וקצר טווח הוסר, חוסלו אלפי מחבלים, הושמדו התשתיות הצבאיות של חיזבאללה בקו הכפרים הראשון ובמידה מסוימת בקו השני, מערך האש של הארגון ספג מכות קשות וצומצם באופן ניכר, והנהגתו הצבאית והמדינית המנוסה "נערפה". בנסיבות אלה, השינוי המהותי ביותר לאחר המלחמה נוגע אולי לחופש של ישראל לפעול בלבנון לשימור ההישגים ולאכיפה צבאית במידת הצורך. אם בעבר, איום האש המסיבית של חיזבאללה הרתיע את ישראל מלפעול בלבנון מחשש להידרדרות למלחמה כוללת, הרי שהיום המלחמה הזו כבר מאחורינו, איום חיזבאללה רודד משמעותית אם כי לא חוסל, וכמו בעזה, ישראל תוכל להסיר בכוח איומים ולהגיב בעוצמה על התקפות לשטחנו.

הנזקים לחיזבאללה והפסקת האש עשויים לאפשר לציבור הלבנוני לבוא חשבון עם הארגון, לפחות ברמה הפוליטית, על שגרר את לבנון לקטסטרופה כמעט ידועה מראש, שהמיטה חורבן על חלקים במדינה ואסון על מעל למיליון מתושביה שנאלצו לעקור מבתיהם ועל כלכלתה השברירית. החשבון יוגש למנהיגיו החדשים של הארגון השיעי, לאחר שקודמיהם, ובראשם נסראללה, נפלו משפת הצוק שעליה בחרו ללכת, כשפתחו חזית מול ישראל ב-8 באוקטובר 2023. מאידך, גם לאחר שהוכה קשות, נותרו לחיזבאללה רבבות לוחמים וארסנל משמעותי, המאפשרים לו לאיים על חיי כל מתנגדיו ומתחריו בזירה הפנימית.

מזכ
אחרי המלחמה הציבור הלבנוני יבוא עם חיזבאללה חשבון. מזכ"ל ארגון הטרור, נעים קאסם

בדרך לעיצוב מחדש של המזרח התיכון    

מרגע שתיכנס הפסקת האש בלבנון לתוקף תנותק למעשה הזיקה הלוחמתית בין לבנון לעזה, וחלום "אחדות הזירות" של סינוואר ייאסף עימו אל הקבר ויישאר עבור יורשיו בחמאס חזון מרוחק. חמאס ימצא עצמו מבודד מהציר הרדיקלי, כשגם איראן אינה ממהרת להתעמת עם ישראל אחרי המכה האחרונה שספגה מחיל האוויר וחששה ממהלכי הממשל האמריקאי הבא; וגם בעיראק גוברת הביקורת נגד המליציות מחשש שהתקפותיהן יגררו תגובה ישראלית.

ישראל חייבת לנצל זאת כדי לממש את מחויבותה העליונה, הניצבת בראש סדר העדיפויות הלאומי, להשיב בהקדם את החטופים בעסקה, גם אם במחיר של הישגים זמניים והפיכים לשרידי חמאס.

סיום המלחמה בלבנון, במיוחד אם יבואו בעקבותיה הפוגה ושחרור חטופים בעזה, חיונית גם ברמה האסטרטגית. היא תאפשר לישראל "לנקות שולחן" לקראת כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, במטרה למקד את הדיאלוג עמו בטיפול באיום המשמעותי ביותר עלינו – איראן ומאמצי ההתגרענות שלה.

מדובר בהזדמנות של ממש. איראן והמערכת הבין-לאומית נמצאות על מסלול התנגשות סביב התרחבות תוכנית הגרעין שלה, כפי שמשתקפת בדוח האחרון של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), והגישה הניצית של מדינות אירופה כלפי טהראן, בין היתר על רקע הנשק שהיא מספקת לרוסיה במלחמתה באוקראינה. אנשי טראמפ מצהירים כי מ"יומו הראשון" בתפקיד הוא יטיל "מקסימום לחץ" על איראן, כדי לייבש את משאביה לטרור, טילים וגרעין, וללחוץ עליה לחזור להסכם גרעין משופר.

פעילות כוחות צה
פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון|צילום: דובר צה"ל

חשוב שישראל תזכיר לטראמפ כי ללא איום צבאי אמין על איראן, אמריקני וישראלי, ונכונות לעשות בו שימוש, הלחצים הכלכליים על טהראן לא יעבדו, כפי שקרה בקדנציה הראשונה שלו. התמודדות מוצלחת של טראמפ עם איראן, וגלגול תוכניתה הגרעינית לאחור - באמצעות הסכם מדיני טוב שאינו ממשכן את העתיד לטובת הישגים קצרי טווח, או אף באמצעים צבאיים אם יידרש - צפויה להוביל לשידוד מערכות במזרח התיכון. האיום האיראני, כולל על מדינות ערב, ייחלש, ויתחזק מעמדה של ארה"ב באזור באופן שיסייע לה, לצד גישה קונסטרוקטיבית של ישראל בזירה הפלסטינית, לקדם את תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערב, ובראשן סעודיה.

בשורה התחתונה, לאור הישגיה הצבאיים המשמעותיים מול חיזבאללה, והציר הרדיקלי בכלל, והפוטנציאל לעיצוב מחדש של זירת המלחמה, על חזיתותיה השונות, לישראל אינטרס בהסכם להפסקת אש בלבנון, שגם יפחית את העומס הבלתי נסבל על אנשי המילואים והמשק. מצד שני, לא נכון להתעקש על מטרות מלחמה בלתי ריאליות כמו פירוק חיזבאללה מנשקו, כפי שאמר לאחרונה שר הביטחון כ"ץ. כפי שהוכיחה המלחמה בעזה, זהו יעד מקסימליסטי שעלול לשאוב את מערך המילואים של ישראל ואת כלכלתה לדרום לבנון, למשך שנים. בכל מקרה, לאחר חתימת ההסכם, בניסוח כזה או אחר, ישראל תעמוד בפני מבחן אכיפת הפירוז מדרום לליטאני ומניעת ההתעצמות בלבנון ובסוריה, ותהא חייבת לעשות זאת גם בזמנים בהם הצימרים בצפון יהיו מלאים. והם יהיו.

עמוס ידלין
אל
צילום: יוסי צבקר, באדיבות המצולם

 

אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד  MIND ISRAEL

אל"מ (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL