שנה לאחר מתקפת הטרור על יישובי עוטף עזה, חשפנו הערב (ראשון) לראשונה במהדורה המרכזית תיעודים חדשים מאותה שבת שחורה. הקטעים, שצולמו בקיבוצים כפר עזה ובארי - מוקדי הפגיעה הקשים ביותר - מספקים מידע חדש על אירועי אותו יום ומאירים את היקף המתקפה והמחדל.
קיבוץ כפר עזה, אחד מסמלי הטרגדיה של אותו יום, נפל לידי המחבלים בתוך זמן קצר. התיעודים החדשים מראים כיצד בשעה 6:30 בבוקר, טנדרים לבנים עמוסים במחבלי נוח'בה חמושים של חמאס, פורצים את גדר הביטחון במספר נקודות שונות, ונכנסים ללא חשש לשטח הקיבוץ. מקביל, מחבלים נוספים חדרו לשטח באמצעות מצנחי רחיפה, יוצרים מתקפה רב-כיוונית שהותירה את תושבי הקיבוץ חסרי אונים וללא יכולת להגן על עצמם.
התיעודים החדשים שנחשפים כעת מציגים תמונה מצמררת של אותם רגעים. באחד הקטעים המזעזעים, נראים המחבלים מובילים את יותם חיים, ללא חולצה, אל תוך רכב עזתי. הם עושים זאת ללא כל חשש או הפרעה, כאילו היו בעלי הבית במקום. ממש מאחורי יותם, נחשפים לראשונה רגעי החטיפה של אביבה וקית' סיגל. הזוג נחטף ברכבם הפרטי, תמונה שמעידה על חוסר האונים המוחלט של התושבים מול המתקפה הברוטלית.
התיעוד ממשיך ומראה כיצד הרכב של בני הזוג סיגל נעצר לרגע. המחבלים מחליפים ביניהם כמה מילים ואז ממשיכים ישירות לעזה. בהגיעם לגדר, עוצרים המחבלים את הרכב ויורים באוויר, בעוד אביבה וקית' סיגל יושבים חסרי אונים במושב האחורי. אביבה שוחררה במסגרת העסקה בחודש נובמבר, קית' נמצא כבר שנה שלמה בשבי חמאס.
שעות ספורות לאחר מכן, בשעה 11:50, מתועד רגע נוסף של זוועה. הרכב הפרטי של חן גולדשטיין אלמוג נראה דוהר לכיוון רצועת עזה. במושב האחורי יושבים חן ושלושה מילדיה - טל בן ה-8, גל בן ה-11 ואגם בת ה-17. רגע זה מגיע לאחר שהמחבלים רצחו את בעלה נדב ובתה החיילת ים.
סיפורה של משפחת גולדשטיין אלמוג מהווה עדות נוספת לאכזריות חסרת הגבולות של המחבלים. בשבת בבוקר, חן ונדב נכנסו לממ"ד ללא הטלפונים שלהם. ים, בתם החיילת, לקחה על עצמה את האחריות לנהל את הקשר עם העולם החיצון מהממ"ד של המשפחה. היא ניסתה בכל כוחה ליצור קשר עם כל גורם אפשרי, זועקת לעזרה בשם משפחתה. כשסוף סוף הגיעו כוחות הביטחון, נמצאו בבית גופותיהם של ים ונדב. חן ושלושת ילדיה שוחררו במסגרת הפעימה השלישית של עסקת החטופים ב-26 בנובמבר.
התיעודים החדשים חושפים גם את חוסר המוכנות של מערכות הביטחון. בשעה 15:00, שעות ארוכות לאחר תחילת המתקפה, נראים מחבלים מעזה, חלקם אפילו לא חמושים, מגיעים בקלות לשער האחורי של הקיבוץ. הם נכנסים פנימה כאילו היו אורחים רצויים, מסתובבים בחופשיות, ואף גונבים טרקטור באמצע היום לאור השמש.
בקיבוץ בארי נרצחו למעלה מ-100 תושבים, 26 אנשי כוחות הביטחון, ויותר מ-32 תושבים נחטפו לעזה. בתיעוד שפרסמנו המצלמות קלטו את המחבלים בכניסה לחנות האופניים "למדווש", הממוקמת בנקודה אסטרטגית המשקיפה על הכניסה לקיבוץ. במשך 45 דקות ארוכות, נראים המחבלים, מחומשים היטב, מסתובבים במקום כאילו היה זה ביתם. הם נחים, מתארגנים, ואף מטפלים באחד מחבריהם הפצועים. הזמן שעומד לרשותם מאפשר להם לתכנן בקפידה מארבים על ציר הכניסה ולהצטרף לטבח המתרחש בקיבוץ.
כמות התיעודים הבלתי נתפסת מאותו יום שחור רק ממחישה את גודל האסון והמחדל, וספק אם אי פעם נוכל לתפוס את מלוא ממדי הטרגדיה שהתרחשה ביישובי עוטף עזה.