"הראש שלי עדיין בעזה": פרחאן קאדי, ש-4 חודשים עברו מאז שחרורו משבי חמאס, מספר היום (שני) ל-N12 על ההתמודדויות שמלוות אותו עם החזרה הביתה. קאדי מספר על הסיוטים, על הטיפולים – פיזיים ונפשיים – וחוזר על הקריאה: לעשות הכל כדי להחזיר את כל החטופים.
פרחאן קאדי נחטף ב-7 באוקטובר מבית האריזה הסמוך לקיבוץ מגן. הוא הוחזק חודשים ארוכים לבדו במנהרה באיזור רפיח, וחולץ במבצע של שייטת 13 ב-27 באוגוסט לאחר שננטש על ידי שוביו.
מאז שחזר, מספר פרחאן, הוא מצוי באופן קבוע בטיפולים: "ירו לי ברגל, אז אני הולך לטיפולי אורתופדיה. אני מטופל גם אצל פסיכולוג, יש לי גם בעיה בשמיעה. הראש שלי עדיין בעזה, יש לי חברים שנרצחו ב-7 באוקטובר, יש חבר כמו אח שלי שנרצח ואני חושב עליו הרבה".
"הראש שלי עדיין בעזה", הוא אומר. "מנסה לצאת מזה. למרות שברור לי שזה יישאר איתי כל החיים, עזה לא תלך לשום מקום. עברתי שנה שחורה, כל העם, עם ישראל. לא רק אני. אין משפחה בישראל ש-7 באוקטובר לא פגע בה".
"לא פשוט לי", הוא מודה. "המשפחה עוטפת אותי וגם החברים, גם מטעם המדינה עוזרים לי ונותנים לי גב. מלווים אותי יפה, כל דבר שאני צריך. אני משתדל לחזור למסלול אבל עדיין אני בתוך המלחמה, בתוך זה. אני מתפלל שהמלחמה הזאת תגמר כבר, שכל החטופים יחזרו".
"כשהמשפחה סיפרה לי מה עבר עליהם כשהייתי שם, הבנתי כמה המצב קשה. זה כאב שאי אפשר להסביר במילים, זה עובר עכשיו על כל המשפחות של החטופים ששם. מתפלל ליום שבו אפתח חדשות ואראה שכל החטופים חזרו".
הוא סיפר על החלומות שמלווים אותו בלילות: "יש לי סיוטים, חלומות רעים בלילה שאתה מתעורר פתאום. אני לא מאמין שאני בבית, מתעורר בבהלה. אני בועט וצועק תוך כדי שינה, אני מבוהל ומזיע. חוויה לא פשוטה בכלל. להיות 11 חודשים אצל המחבלים, זה לא קל".
הוא מתעדכן לעתים קרובות בחדשות, מחכה לשמוע בשורות חיוביות על המגעים לשחרור החטופים שעדיין מוחזקים בעזה: "אני כל הזמן בחדשות, וכל הזמן בתפילה שיחזרו כבר. גם אמא שלי מתפללת כל יום שהחטופים יחזרו, שהם לא יסבלו עוד. אני אופטימי, אני שומע שקרובים מאוד לעסקה ומקווה שסוף-סוף יהיה לזה סוף".
"העסקה צריכה הייתה להיות ממזמן", אמר. "מקווה שעכשיו זה יקרה כבר. אנשים סובלים, אני רוצה שזה יקרה כבר. כל מי שחווה דבר כזה, רוצה להפוך את העולם כדי להחזיר את האנשים ששם. צריך להפוך את העולם, הם סובלים שם כל שנייה, והחיים פה המשיכו כרגיל. הם שם לבד, נחנקים בלי אוכל. צריך להחזיר אותם כבר ואסור להמשיך כאן את החיים כרגיל. יש לי מסר לנתניהו: תוציאו כבר את האנשים. זה סבל שקשה לתאר, לא רוצה שמישהו יסבול ככה עוד".