הפור נפל, אך לא ברור לאן: בישראל התקבלה ההחלטה לפעול נגד איראן, אולם עדיין מתקיימים דיונים על אופן ועיתוי התגובה. בכירים במערכת הביטחון עומדים על כך שלא נכון להכריז הכרזות ושיש להמעיט בהצהרות. מה שברור הוא שישראל תפעל בשעתה – וברגע הנכון ביותר עבורה. בדיונים נשקלים רעיונות רבים. בין האפשרויות שנמצאות על השולחן: תקיפת מערכות כלכליות משמעותיות כמו מתקני נפט או גז, מתחם הנשיאות, מתחם המנהיג הרוחני והמפקדות של משמרות המהפכה בטהרן.
כמו כן, ביכולתו של צה"ל לפגוע בסמלי שלטון וביעדים סמליים צבאיים כמו בסיס הטילים שממנו שוגרו הטילים במתקפה האחרונה. מפקד סנטקום (פיקוד המרכז של ארה"ב), הגנרל מייקל קורילה, הגיע לישראל במטרה להציג את הצד האמריקני ולסייע בגיבוש ההחלטה. התיאום הזה נחוץ לארה"ב, אך גם לישראל, שתפעל בעוצמה ולא בשליפה.
לפעולה שישראל מתכננת צפויות כמובן השלכות גדולות, שדורשות שיתוף פעולה גם מצד המדינות השכנות. הן להתקפה עצמה והן לתגובה האיראנית הנוספת, אם אכן תגיע. בשורה התחתונה: טבעת האש שבנתה איראן לאורך השנים הולכת ומתפוררת, וזו הזדמנות עבור ישראל לעשות שינוי מציאות ביטחונית שלא היה כאן זה שנים רבות.
מאחורי הקלעים: הדילמה של ישראל
שנה עברה מאז 7 באוקטובר וכעת ניתן לומר שלצד כינוייה הרבים, מלחמת חרבות ברזל יכולה להיקרא גם "מלחמת איראן הראשונה". הכותרת הזו טומנת בחובה דילמות רבות, ובראשן: אם נכון לישראל לתקוף את מתקני הגרעין האיראני, את מתקני הנפט של איראן או שמא סמלי שלטון או יעדים סמליים. "הגרעין זה בוודאי לא דבר שהייתי עושה אותו לבד (ללא סיוע אמריקני) אם בכלל", טוען אלוף במיל' נמרוד שפר, רמ"ט חיל האוויר וראש אג"ת לשעבר.
"מחלחלת ההבנה בישראל שככל שמדובר בהתקפה ישראלית על איראן, זה ישראל לבד", הוסיף רונן ברגמן, עיתונאי בניו יורק טיימס ובידיעות אחרונות. "זה ברור כרגע שממשל ביידן לא נמצא במקום הזה. שר ההגנה אוסטין אמר לעמיתו גלנט: מבחינתנו זו הכרזת מלחמה ואנחנו צריכים את אישור הקונגרס".
אנחנו יכולים לספר שאיראן איימה לתקוף את ישראל לפני שהמתקפה הבליסטית התבצעה בפועל, אבל היא נדחתה לאחר שהועבר לה מסר כי תקיפה תיענה בתקיפת אתרים אסטרטגיים. "אנחנו יכולים להכאיב להם מאוד במישור הכלכלי ובהשמדת נכסים חשובים", מדגיש אל"ם במיל' אסף (פיזר) כהן, סגן מפקד 8200 לשעבר.
כמו כן, ניתן לפגוע במחסני אמל"ח, במשגרים או במערכות הגנה אווירית. "אם מדינת ישראל נבונה, היא תתקוף את כל מערכי ההגנה האווירית ותשאיר את איראן חשופה", טען יואל גוז'נסקי, ראש תחום איראן במל"ל לשעבר. "זה גם אינטרס של איראן כי משטר האייתולות יכול להכיל את זה. עיתונאים לא יכולים להיכנס לבסיסים ואף אחד לא יראה. מה גם שזה לא כמו תקיפת מתקני נפט, שבהם ניתן לראות את הדלקה בכל העולם – למשך הרבה מאוד זמן".
איראן תכיל את התקיפה הישראלית?
גורם ביטחוני בכיר המעורה בפרטי התקיפה אמר כי "רצף המהלומות בין ישראל ואיראן לא יהיה אינטנסיבי מבחינת הזמנים, כלומר הם ככל הנראה יגיבו על מה שאנחנו הולכים לעשות, אבל הם ייקחו את הזמן, כפי שהם עשו בעבר. זה יהיה רצף של סבבים, התכתשויות".
"רצף המהלומות בין ישראל ואיראן לא יהיה אינטנסיבי מבחינת הזמנים"
גורם ביטחוני בכיר
השאלה הגדולה שמרחפת באוויר היא אם האיראנים יכילו את התקיפה הישראלית הצפויה או שהעורף הישראלי ימצא את עצמו שוב תחת מטח בליסטי איראני, עוצמתי אף יותר. "אני לא חושב שיש לה עוד הפתעות גדולות", טוען אל"ם במיל' כהן. "היא שלחה למערכה כל מה שיכלה לשלוח, יש לה עוד הרבה שהיא יכולה מבחינת כמויות, אבל אלה הדברים".
חוץ מתקיפה גדולה של חיל האוויר, החשש האיראני הוא מחדירה מודיעינית מהסוג שהכריע את חיזבאללה. חדירה כזאת עלולה לייצר הפתעות מסוג מתקפת הביפרים שמיוחסת לישראל. במשך שנים השאלה אם לתקוף באיראן הלכה יד ביד עם החשש ממלחמה עם חיזבאללה שלפי הערכות, אולי המוגזמות, תגרום להרס רב לישראל.
חיזבאללה הוקם על מנת להרתיע את ישראל מלתקוף באיראן. העתיד של חיזבאללה לא ברור. הפרויקט, שעלה לאיראן כמיליארד דולר בשנה, חטף מכה אנושה. ולצד השאלות הרבות עולה שאלה נוספת – דווקא לאיראן. האם חיזבאללה יוכל בכלל להמשיך להתקיים ביום שאחרי.