פרקינסון היא מחלה כרונית שכיום ניתן לטפל בה סימפטומטית בלבד. לצד קשיים מוטוריים כגון איטיות בתנועה, המחלה עלולה לגרום גם לבעיות קוגניטיביות ובשכיחות גבוהה - גם להפרעות שינה. לכל אלו יש השלכות על הבריאות, על איכות החיים ועל יכולת התפקוד.
"ככל שהמחלה מתקדמת, הפרעות שינה עלולות לפגוע באיכות החיים של חולי הפרקינסון", מסבירה ד"ר ג'ניפר זיצר, מומחית בנוירולוגיה ורפואת שינה ורופאה בכירה במכון לרפואת שינה בבית החולים איכילוב. "ההפרעות הללו עלולות להשפיע גם על בני זוג או בני משפחה שישנים בקרבתם. הן כוללות מצבים כגון RBD (REM Sleep Behavior Disorder), מצב שבו המטופל זז באופן לא תקין במהלך שלב החלימה בשינה ועלול ליפול מהמיטה, או לפגוע בבני הזוג. הפרעה אופיינית אחרת היא RLS (Restless Legs Syndrome - תסמונת הרגליים הרגיזות או חסרות המנוחה). מי שסובל מהתופעה חש מעין מתח והתכווצויות בשרירים ובעיקר ברגליים וצורך עז להזיז אותן, לבעוט או לצעוד. RLS מחמירה בערב או בעת מנוחה, ומכאן הפגיעה בהירדמות, ברצף השינה ובאיכותה. תופעה שכיחה נוספת היא נדודי שינה, בין היתר כתוצאה מקושי מוטורי להסתובב ולנוע מתוך שינה, בשל כאבים, או בשל תדירות מוגברת בצורך במתן שתן".
עם זאת, כל העת מפותחות דרכים לשיפור ההתמודדות עם תסמיני הפרקינסון ותוחלת החיים של המטופלים נמצאת כיום בסימן עלייה. בימינו, עומדים לרשות הרופאים אמצעים שיכולים לשפר במידה ניכרת הן את השליטה בתסמינים והן את איכות החיים של המטופלים.
לישון עם פרקינסון
הטיפול המקובל להפחתת תסמינים מוטוריים בפרקינסון הוא תרופות המכילות לבודופה (Levodopa, או L-Dopa). ד"ר זיצר מסבירה כי עם התקדמות המחלה, עולה גם מספר הכדורים שיש ליטול מדי יום, שכן משך הזמן שבו החומר הפעיל נותר יעיל הולך ומתקצר. לדבריה, "כאשר לא ניתן עוד לעלות במספר הכדורים, אפשר לטפל בהזלפה ישירה למעי של לבודופה בשילוב קרבידופה באמצעות צינורית המוחדרת בניתוח ונותרת קבועה בגוף המטופל – טיפול הנקרא דואודופה".
"הצינורית מאפשרת שליטה מבחוץ בקצב הצריכה ובמינון. מקובל להותיר את המינון קבוע במשך 16 שעות ביממה", אומרת ד"ר זיצר. לדבריה, התוצאות מצביעות על שיפור סובייקטיבי באיכות השינה בעקבות ההליך. עם זאת, אין עדיין ממצאים מדידים לגבי משתנים כמו משך השינה או זמן ההירדמות, שתומכים בטענה זו.
באמצעות הליך חדשני ופחות פולשני, ניתן כיום לחסוך את החדרת הצינורית לגוף המטופל ולהחליפה במתן תת-עורי, באמצעות משאבה חיצונית, במשך כל שעות היממה. "בנוסף לשליטה בתסמינים, כאן כבר עולים דיווחים ראשוניים על שיפור במדדים אובייקטיביים כגון יעילות השינה - המוגדרת כזמן השינה נטו מתוך זמן השהייה במיטה", אומרת ד"ר זיצר. יצוין כי מדובר בממצאים ראשוניים שטרם פורסמו במסגרת מחקרים רחבי היקף שעברו ביקורת עמיתים.
לצד אלה, ישנו גם טיפול ב-DBS (Deep Brain Stimulation – גירוי מוחי עמוק), שבמסגרתו מוחדר למוח בניתוח מעין קוצב. ישנם נוירולוגים שמעדיפים לבצע את ההליך בהרדמה מקומית ולא מלאה, כדי להבחין בתגובה המוטורית של המטופל.
אין ספק כי הידע שלנו על המחלה הולך ומשתפר, ועימו גם סל הכלים העומד לרשות הרופאים. כל אלו מקנים למטופלים שליטה רבה יותר על חייהם ואיכות חיים משופרת. אם אובחנתם עם פרקינסון, או שאתם מלווים מטופלים, זכרו שיש תקווה ואל תתפשרו – שאלו את הרופא על המענים האפשריים שיכולים לשפר את החיים שלכם או של קרוביכם ולאפשר שגרה תקינה יותר.
כתבות נוספות בנושא:
האפשרויות החדשות לטיפול בפרקינסון>>
עד כמה מחלת הפרקינסון משפיעה על התפקוד שלכם?>>
"היו לילות שישנתי שעתיים. היום אני ישנה לילה שלם">>
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת AbbVie