לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) היא הלוקמיה השכיחה ביותר במבוגרים, עם גיל חציוני לאבחנה של 72. תאי הלוקמיה, לימפוציטים מסוג B, מצטברים באיטיות בדם, במח העצם, בקשריות לימפה ובטחול. "בשלבים המוקדמים של המחלה אין יתרון להתחלת טיפול על פני אסטרטגיה של מעקב בלבד", אומר ד"ר נדב שריד, מנהל המכון ההמטולוגי בבית החולים וולפסון.
הבשורה היא שהעתיד הטיפולי מציע מגוון אפשרויות שרק הולכות ומשתכללות, או כמו שד"ר שריד בעצמו מגדיר: "כאשר יש התוויה לטיפול, עומדות היום לרשותנו אפשרויות מצוינות". תוצאות המחקרים השונים מצביעות על כך שהעתיד הטיפולי ב-CLL הולך לכיוון שילובי תרופות וטיפול קצוב בזמן - וזו בשורה נהדרת לחולים.
אפשרויות הטיפול לחולי CLL
"בשנים האחרונות הכימותרפיה פינתה את מקומה לטובת טיפולים ביולוגים יעילים, בטוחים ו-'ידידותיים למשתמש' שניטלים דרך הפה", מסביר ד"ר שריד. "קבוצה אחת של תרופות ביולוגיות נקראת 'מעכבי BTK'. אנזים ה-BTK מעביר סיגנלים של חיות ושגשוג ממעטפת תא הלוקמיה לגרעין. כמה מחקרים הראו כי מעכבי BTK יעילים יותר מטיפול כימותרפי בחולי CLL. התגובה שמושגת באמצעות מעכבי BTK ברוב המקרים היא חלקית, ומסיבה זו הם ניתנים לתקופה לא מוגבלת בזמן".
"חשוב לומר", מדגיש ד"ר שריד, "כי השימוש במעכבי BTK אינו חף מתופעות לוואי, בין השאר נטייה לדמם, הפרעות קצב לבביות מסוג פרפור פרוזדורים ועלייה בלחץ הדם. לאחרונה נכנסו לשימוש מעכבי BTK עם פעילות ספציפית יותר, ונתונים ראשוניים מראים כי שכיחות תופעות הלוואי עם דור חדש זה היא פחותה".
"תרופה מרכזית נוספת בטיפול המודרני ב-CLL היא מעכבת החלבון BCL2. לחלבון ה-BCL2 פעילות אנטי-אפופטוטית. אפופטוזיס הוא תהליך של מוות תאי מתוכנן, המהווה מנגנון תאי חשוב במניעת התפתחות של תהליכים סרטניים בכלל ולוקמיה בפרט. הבעיה היא שתאי ה- CLL 'יודעים' להתחמק מתהליך האפופטוזיס. לפיכך, מעכב BCL2, הניתן גם הוא דרך הפה, משרה על התאים החולים כניסה לתהליך של אפופטוזיס".
לדבריו של ד"ר שריד נהוג לשלב מעכב BCL2 עם נוגדן הניתן דרך הווריד ומכוון נגד חלבון על מעטפת תא הלוקמיה הנקרא CD20. "שילוב זה של מעכב BCL2 עם הנוגדן משיג תגובות עמוקות ביותר, וניתן לתקופה מוגבלת בזמן - בקו טיפול ראשון למשך 12 חודשים בלבד, ובקווים מתקדמים לתקופה של 24 חודשים. בהתחלת הטיפול במעכב BCL2 נדרשת השגחה רפואית צמודה בשל האפשרות להתפתחות של הפרעה במלחים בדם ובתפקודי הכליות. בנוסף, הטיפול במעכב BCL2 יכול לגרום לירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות מסוג נויטרופילים".
כיצד בוחרים בין האפשרויות הטיפוליות השונות?
"שתי האפשרויות - שימוש במעכבי BTK או מעכב BCL2 בשילוב עם נוגדן – הן אופציות טיפוליות מצוינות", משיב ד"ר שריד. "כשהרופא המטפל נדרש לבחור ביניהן, הוא לוקח בחשבון כמה פרמטרים: מחלות רקע, טיפול תרופתי קבוע (למשל, השילוב של מדללי דם עם מעכבי BTK עלול לגרום לדימום), שינויים גנטיים ספציפיים בתאי הלוקמיה (למשל, בהפרעות בכרומוזום 17 יש ככל הנראה יתרון לטיפול מתמשך עם מעכבי BTK), וכמובן העדפותיו של המטופל. מעכבי BTK ניתנים דרך הפה כתרופה בודדת, אך לתקופה שאינה מוגבלת, ואילו מעכב BCL2 ניתן בשילוב עם נוגדן שניתן דרך הווריד, אך לתקופה קצובה".
האם ניתן לשלב בין הטיפולים הביולוגים החדשים השונים?
"בהחלט", מסביר ד"ר שריד, "השילוב של מעכב BTK עם מעכב BCL2 הוא אטרקטיבי הן מהבחינה ביולוגית, בשל הסינרגיזם בין שני סוגי התרופות, והן מבחינת איכות החיים של המטופלים, מכיוון שמדובר במשלב פומי בלבד (טיפולים הניתנים בכדורים) ומוגבל בזמן. תוצאות שני מחקרים שבחנו משלב זה התפרסמו לאחרונה בכנסים בינלאומיים, האחד בקבוצת מטופלים צעירה יחסית והשני במבוגרים, או כאלה עם מחלות רקע. שני המחקרים הדגימו יעילות משמעותית, המתבטאת בתגובה עמוקה מאוד במרבית המטופלים".
כיצד ייראה העתיד מבחינת הטיפול ב-CLL?
"מעבר לשימוש במשלבים חדשים של תרופות", מסביר ד"ר שריד, "עתיד הטיפול ב-CLL יהיה מותאם MRD (MINIMAL RESIDUAL DISEASE). הכוונה היא לשארית מינימלית של מחלה, שניתן לאתרה רק באמצעים המעבדתיים הרגישים ביותר. הטמעת השיטות לגילוי MRD בפרקטיקה היום-יומית תאפשר להתאים טיפול לחולה הפרטני. כאשר לא יתגלו תאי לוקמיה אפילו בשיטה רגישה (UNDETECTABLE MRD) אפשר יהיה לקצר את תקופת הטיפול. מחקר ה-CAPTIVATE שפורסם לאחרונה הראה תוצאות מבטיחות לאסטרטגיה טיפולית מבוססת MRD בחולי CLL".
"גם בעידן הטיפולים הביולוגים פורצי הדרך, חשוב לזכור ולא להזניח את נושא הרפואה המונעת ב-CLL", מבהיר ד"ר שריד. "מחלת CLL עצמה והטיפולים הניתנים לה גורמים להחלשת מערכת החיסון, ולכן חשוב להתחסן בין השאר כנגד שפעת עונתית, דלקת ריאות וקורונה כמובן. חולי CLL נמצאים גם בסיכון לפתח מחלות ממאירות נוספות, ולכן חשוב להקפיד על בדיקות סקר לסרטן. מומלץ לשאול את ההמטולוג/ית המטפל/ת בנוגע להנחיות המקובלות בתחומי החיסון ובבדיקות הסקר לחולי CLL".
מוגש כשירות לציבור בחסות AbbVie ללא מעורבות בתכנים