לוחם צה"ל שנפצע קשה בקרבות ברצועת עזה נפטר לפני כשבועיים בבית החולים אסותא אשדוד מפטרייה שהתפשטה בגופו - וזיהמה את הפצעים הפתוחים שספג בלחימה. מלבדו, לפחות עשרה מקרים דומים של לוחמים שסבלו מזיהומים אובחנו בבתי חולים ברחבי הארץ, וכך גם בקרב חלק מהחטופים שחזרו ארצה משבי חמאס עם פציעות שלא טופלו היטב מ-7 באוקטובר. מהי אותה פטרייה, והאם האדמה ברצועת עזה מסכנת את הלוחמים בשטח? סקירת N12. 

פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מסביר ל-N12: "העור שלנו משמש עבור הגוף מחסום נגד זיהומים. לכן ברגע שהעור ניזוק, אנו חשופים לזיהומים. אם פצוע נמצא עם חסם עורקים לטווח ארוך, האיבר מתחיל להימק והפצע מזדהם. פציעה בשטח רצועת עזה חושפת את הפצוע לתנאים מזוהמים כמו ביוב זורם ואדמה רוויה פטריות וחיידקים".

לדברי פרופ' כהן, אין מדובר בתופעה חדשה שאופיינית לרצועת עזה: "הסכנה לזיהומים ופטריות ה'מתלבשות' על פצעים פתוחים מוכרת ממלחמות עבר ומניסיונם של חיילים אמריקנים באפגניסטן, בעיראק ובסוריה". 

בתי החולים מתקשים לטפל בפטריות מן הסוג הזה, מפני שהן מתפשטות במהירות ומפתחות עמידות לאנטיביוטיקה. "תופעה מדאיגה במיקרואורגניזמים היא פיתוח עמידות לתרופות", ממשיך פרופ' כהן. "במקרה של עובש, לצערנו בחקלאות משתמשים בחומרים אנטיביוטיים, העובשים בתוך האדמה קולטים אותם ועלולים לפתח עם הזמן עמידות. העובשים הופכים לעמידים יותר ולמעשה מחזירים אותנו 100 שנה אחורה, למצב שבו אין לנו מה להציע".

תיעוד מפינוי פצועים על ידי מסוקי חילוץ ולוחמי 669 (צילום: דובר צה
פרופ' כהן: "העובשים הופכים לעמידים - ומחזירים אותנו 100 שנה אחורה". פינוי פצועים מהלחימה|צילום: דובר צה"ל

השאלה שעולה כעת היא כיצד ניתן למנוע סיכון להתפתחות הפטרייה. לדברי הפרופסור, "אין פתרון קסם" במלחמה. "המניעה היא רק באמצעות היגיינה. עובשים ופטריות מתפתחים על רקע של רטיבות. לכן לוחמים בשטח צריכים להקפיד שלא תהיה רטיבות בסביבת הפצע ולהשתמש ככל הניתן באמצעי חיטוי", מוסיף פרופ' כהן.

"פצועים צריכים להיזהר עד כמה שאפשר על מה הם דורכים ובמה הם נוגעים", מציין הפרופסור. "פצעים שטחיים בלבד שמאפשרים חבישה, התחבושת יכולה להגן מפני חשיפה חיצונית. במלחמה התנאים הם לא אידאליים בלשון המעטה: אין לנו שליטה מלאה בתנאי היגיינה. לכן אין פה פתרון קסם ונותר לייחל רק שכולם יחזרו בשלום".

פעילות הכוחות ברצועת עזה (צילום: דובר צה
פרופ' לויןף "פציעות חודרות במקום מלוכלך מהוות פוטנציאל לזיהומים שמסכנים חיים". פעילות צה"ל ברצועה|צילום: דובר צה"ל

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הרפואה של מטה משפחות החטופים, מוסיף: "פציעות חודרות במקום מלוכלך מהוות פוטנציאל לזיהומים שמסכנים חיים. לגבי מקרי ההידבקות בקרב הלוחמים, כדאי להמתין לתוצאות בדיקות מעבדה כדי להבין במה בדיוק מדובר".  

מקרים דומים של זיהומים התגלו בחטופים שחזרו לארץ ואושפזו עם פציעות. "בקרב החטופים שחזרו אנחנו יודעים על מספר מקרים של זיהומים פולשניים על פציעות קשות", מציין פרופ' לוין. "חטופים שנפצעו ב-7 באוקטובר וטופלו בתנאים ירודים סבלו מזיהומים. לכן אנחנו דואגים מאוד מפציעות מזוהמות של חטופים שטרם שוחררו, מה שמחדד את הידיעה שצריך לשחרר את החטופים ולהביאם לטיפול בישראל כמה שיותר מהר".