נאלצות לשקר במצח נחושה בוועדת ההפלה: "אמרתי שזה היריון מחוץ לנישואים"

"זאת תחושת השפלה ממש קשה, תחושה של חילול. אני זוכרת איך ישבתי שם ואמרתי להם 'בעלי לא יתמוך בי, אני אהיה לבד, אני לא אעמוד בזה'. את יושבת שם ומשקרת במצח נחושה כי אין לך אפשרות אחרת".

מעין ברג'יק לא דיברה על ההפלה שעשתה עם אף אחד. לא משפחה, או חברים. רק היא ובעלה היו שותפי סוד. עד לפני חודש, כשדלפה ההחלטה של בית המשפט בארה"ב שהולך להפוך את הפסיקה שנהוגה שם כבר עשרות שנים ולאפשר למדינות לאסור על נשים לבצע הפלות.

"אפשר להגיד 'זה שם בארה"ב, איזה מסכנות', אבל גם פה במדינת ישראל אין לנו חירות מלאה", היא מסבירה מדוע היא שוברת שתיקה. "ברגע שאישה צריכה לעבור ועדה ונכנסים לה לקרביים אז החירות היא לא מלאה".

• דרמה בארה"ב: בית המשפט העליון ביטל את הפסיקה ההיסטורית המתירה לבצע הפלות
• ביטול פסיקת ההפלות בארה"ב: זה יכול לזלוג גם לישראל
• "הפילו את בית המשפט העליון": זעם בארה"ב בעקבות ההחלטה

בסוף השבוע שעבר ההדלפה הפכה למציאות: בית המשפט העליון בארה"ב הודיע כי יבטל את פסק הדין "רו נגד ווייד" שהכיר בזכות להפלות. ההחלטה הזו הוציאה מאות אלפים לרחובות וגררה ביקורת קשה בעולם, וגם כאן בישראל. הדיון על זכותה של אישה על גופה ועל חייה עלה בשנית, יחד עם השאלה על החוק הנהוג בישראל - ולפיו לא כל אישה זכאית לבצע הפלה.

התנאים שבהם רשאיות נשים לבצע הפסקת היריון

הפלות בישראל מצריכות אישור של ועדה רפואית להפסקת היריון. הוועדה מוסמכת לאשר את הפסקת ההיריון רק אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים: אישה מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40, אישה לא נשואה, היריון מחוץ לנישואים, היריון מאונס או מיחסי עריות, חשש למום בתינוק או מקרה שבו ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק נפשי או גופני.

"אפשר להגיד 'זה שם בארה"ב, איזה מסכנות', אבל פה בישראל - ברגע שאישה צריכה לעבור ועדה ונכנסים לה לקרביים, אז החירות שלה היא לא מלאה"

מעין ברג'יק

כך שבפועל, בשטח, נשים נשואות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 40 שמעוניינות לבצע הפסקת היריון - נאלצות לשקר. ממש כך. רובן המוחלט, לפי הנתונים, אומרות כי מדובר בהיריון מחוץ לנישואים, השאר טוענות שמצבם הנפשי מעורער. אישור מפסיכולוג זה דבר יקר, בטח כשברפואה הציבורית אין תורים, והזמן כאן לא מאפשר לשחק משחקים - אז רוב הנשים נאלצות לשקר לוועדה ולומר כי הן בגדו בבן הזוג שלהן.

בעקבות הרעש בארצות הברית, העבירו השבוע בכנסת שתי תקנות חשובות בנוגע לוועדות הרפואיות: הראשונה מאפשרת לנשים לא להגיע פיזית להופיע בפני ועדה, כלומר לא לשבת מול שלושה אנשים זרים ולהסביר על ההחלטה, שלא פשוטה גם כך, להפסיק את ההיריון. התקנה השנייה הוציאה מטפסי השאלונים שאלות חודרניות ומאשימות כמו "מדוע שכחת לקחת אמצעי מניעה".

לשקר בטופס ולא פנים מול פנים

מה שלא שונה, וכאן כבר נדרשת חקיקה, הם הקריטריונים להפסקת היריון. כלומר, אישה בישראל עדיין נדרשת לשקר כדי לקבל אפשרות לשלוט על הגוף שלה: רק שעכשיו יש לה את האפשרות לעשות את זה בטפסים ולא פנים אל פנים. ומעין היא לא היחידה: למגזין N12 הגיעו עדויות של נשים שהסכימו לשתף בחוויה האישית שלהן לאחר שהחליטו לעשות הפסקת היריון, על המציאות שמכריחה אותן לשקר כדי לשלוט בעתידן.

"נכנסתי להיריון לפני 4 שנים, לא רציתי לעשות עוד ילדים וחשבתי שאני אלך לרפואה פרטית ואולי זה יקל טיפה על התחושות", מספרת ד', שביקשה שלא לחשוף את שמה. "הרופא אמר לי 'אל תסתבכי פה, פשוט תגידי שזה לא מבעלך ונגמר האירוע'. הייתי בשוק, לא הייתי במקום של להילחם על העיקרון עכשיו, רק רציתי לסיים את ההיריון הזה. אז עשיתי מה שהומלץ לי. הגעתי לוועדה ואמרתי שזה מחוץ לנישואים".

"אין לי טענות לרופא, הוא אמר לי איך לעשות את זה הכי מהר, ניסה לעזור לי, אבל זו תחושת חילול מטורפת", היא נזכרת. "מה, אם זה מחוץ לנישואים אז זה בסדר מוסרית להפסיק היריון? אז על מי אנחנו מגנים פה? על ההיריון? על התינוק שלא נולד? או שאנחנו מגנים על הגבר שחלילה לא ייפגע כבודו? זה מעוות בכל כך הרבה רמות. האישה היא אחרונה בסדר העדיפויות, היא תשלם מחיר - העיקר שכולם יהיו מרוצים".

"על מי אנחנו מגנים פה? על ההיריון? על התינוק שלא נולד? או שאנחנו מגנים על הגבר שחלילה לא ייפגע כבודו?"

ד', נאלצה לשקר בוועדה להפסקת הריון

ד' התלבטה אם להיחשף בפניה או לא, אבל היא לא סיפרה לאף אחד מה אמרה לוועדה כדי לקבל אישור להפסיק את ההיריון וחוששת מהתגובות. לצד ההתמודדות הקשה עם ההפלה, היא נאלצת להתמודד גם עם תחושת הבושה הקשה שמתלווה לחוסר הברירה של השקר. "זה חוסר אונים מטורף. השקר הגלוי הזה בלתי נתפס - כולם יודעים שנשים משקרות וכולם משתפים פעולה, אז בפני מי אנחנו מציגות פה? מי הקהל שלנו? ערכי המדינה היהודית?".

"זה חוסר אונים מטורף. השקר הגלוי הזה בלתי נתפס - כולם יודעים שנשים משקרות וכולם משתפים פעולה, אז בפני מי אנחנו מציגות פה? מי הקהל שלנו? ערכי המדינה היהודית?"

ד'

גם היא לא נשארת אדישה לדרמה שמתרחשת מעבר לים: "ראיתי את ההחלטה בארה"ב והזדעזעתי. כאן בארץ נשים אומרות לעצמן 'זה לא יקרה בחיים' אבל ברור שזה יקרה. למה אני צריכה בכלל להסביר? למי אני חייבת הסברים? אני כל כך מפחדת לחשוב מי הן הנשים האלה שלא מאשרים להן הפלה ונאלצות לשאת היריון שהן לא רוצות וללדת ילד שהן לא רוצות. זו מציאות נוראית שמתאפשרת פה".

"החלטתי שקשר השתיקה הזה מאוס"

גם נורית יוחנן, כתבת לענייני פלסטינים ב"כאן חדשות", לא האמינה כששמעה על ההחלטה בארה"ב. היא החליטה לכתוב פוסט ארוך ולשתף בו את מה שעברה בוועדה הרפואית, כדי שאנשים יבינו באמת כמה התהליך להפסקת היריון הוא קשה. "התלבטתי מאוד אם לספר על הפלה מרצון שעברתי. בסוף החלטתי שקשר שתיקה הזה מאוס, ושהדיון לא כולל מספיק חוויות בגוף ראשון".

"'חבל שאת עושה את זה', אמרה לי האחות בקופת חולים כשבאתי לבקש הפנייה לאולטרסאונד לוועדה להפסקת היריון", יוחנן משחזרת. "היא האדם הראשון שפגשתי פנים אל פנים אחרי ההחלטה, היה בזה משהו סמלי. לאורך כל התהליך נתקלתי באנשים מהמערכת שנתנו את התחושה שאני עושה משהו לא בסדר. לא חשבתי שזה יהיה ככה".

"'חבל שאת עושה את זה', אמרה לי האחות בקופת חולים כשבאתי לבקש הפנייה לאולטרסאונד לוועדה להפסקת היריון. היה בזה משהו סמלי. לאורך כל התהליך נתקלתי באנשים מהמערכת שנתנו את התחושה שאני עושה משהו לא בסדר"

נורית יוחנן, כתבת "כאן חדשות"

נורית נכנסה להיריון לא מתוכנן, קרוב מדי מבחינתה ללידה שעברה, ואחרי כמה ימים של מחשבות קשות החליטה לעשות הפלה. "היו לי כמה משוכות לעבור - המשמעותית מבחינתי כאישה דתייה הייתה ההלכתית. אחרי שיחה עם אישיות הלכתית מוכרת, זה היה מאחוריי, משם חשבתי שהכול יהיה פשוט. התקווה להליך מהיר וקל התנפצה כבר המפגש עם האחות, מהרגע שהיא שמעה שאני צריכה הפנייה ממנה היא אמרה כמה פעמים 'חבל שאת עושה את זה'".

"התחושה העיקרית הייתה שצריך להיאבק על הכול", היא מדגישה. "להסביר שוב ושוב לפקידה שאני יכולה לקבוע תור לוועדה להפסקת היריון, גם אם אין לי הפנייה, להסביר שוב ושוב לרופא הנשים שאני יכולה לגשת לוועדה גם בלי סיבה רפואית. מעטים מאוד מאנשי הרפואה שפגשתי התייחסו אליי כמישהי נורמטיבית".

לבסוף, אחרי מאבקים, נורית הגיעה לוועדה - שם הובהר לה כי לא תקבל אישור להפלה מרצון, כאישה נשואה, ועליה להשיג מכתב מפסיכיאטר. "אני השגתי אישור מפסיכיאטר תוך 4 שעות ו-700 שקלים, השיחה איתו הייתה פחות מדקה ותוך חצי שעה היה לי את האישור. יכולתי לא לשלם את הסכום הזה ולהגיד שבגדתי בבן זוג, אבל יש גבול שעובר אצלי בלשקר למערכת רפואית. העובדה שהתחתנתי, שאני במערכת יחסים אוהבת עם בן הזוג שכיבד את ההחלטה שלי - כל זה לא יתרון בעיניי המערכת, להיפך".

נאנסה בידי אביה ונדרשה לוועדה להפסקת היריון

אבל לא רק נשים שלא עומדות בקריטריונים לפי החוק עוברות מסכת ייסורים כדי לבצע הפסקת היריון. תהילה (שם בדוי), נאלצה לעשות הפסקת היריון לאחר שנאנסה על ידי אביה. החוק, כאמור, מאשר הפסקת היריון בעקבות יחסי עריות, אבל גם היא לא זכאית לבצע את הפעולה הכול כך קשה הזאת, אלא נאלצת לקבל אישור.

"הוברחתי למקלט ושם גיליתי שאני בהיריון. אחרי שהבנתי שזה המצב לא תיארתי לעצמי שאכנס למרתון כל קשה עד לביצוע ההפלה. הגעתי לוועדה בהשפלה, לא ברור לי למה הייתי צריכה בכלל לקבל אישור מגורם חיצוני לאירוע הנורא הזה".

"הוברחתי למקלט ושם גיליתי שאני בהיריון. אחרי שהבנתי שזה המצב לא תיארתי לעצמי שאכנס למרתון כל קשה עד לביצוע ההפלה. הגעתי לוועדה בהשפלה, לא ברור לי למה הייתי צריכה בכלל לקבל אישור מגורם חיצוני לאירוע הנורא הזה"

תהילה (שם בדוי)

לפי התקנות החדשות, נשים במצבה של תהילה לא יזדקקו יותר להגיע פיזית לוועדה, אבל כן יזדקקו לאישור. והיא נתקלה באטימות מוחלטת במקרה הזה. "הם עברו על כל המסמכים והייתה חסרה לי בדיקת דם כלשהי, שלחו אותי לבצע את זה ולחזור. זה עניין של כמה ימים ומצאתי את עצמי מסתובבת במקלט בתחושות נוראיות שיש לי בבטן ילד מהפגיעה הקשה הזו שעברתי".

תהילה חזרה למקלט, והתמוטטה נפשית. היא פונתה לבית חולים, אושפזה ובבית החולים העובדת הסוציאלית נלחמה כדי לאפשר לה הפלה בהקדם. "חוסר רגישות כזו לא ראיתי בחיים שלי, במבט לאחור. אני לא מבינה איך מישהי במצב כזה צריכה לעבור תהליך מורכב כל כך ולא רופא שפוגש אותה וישר עושה הכול כדי להקל עליה".

"בוועדה עברו על כל המסמכים והייתה חסרה לי בדיקת דם כלשהי, שלחו אותי לבצע את זה ולחזור. זה עניין של כמה ימים ומצאתי את עצמי מסתובבת במקלט בתחושות נוראיות שיש לי בבטן ילד מהפגיעה הקשה הזו שעברתי"

תהילה

תהילה ביקשה לדבר גם על התהליך אחרי ההפלה, נושא שכמעט ולא מדובר, "התעוררתי במצב מאוד קשה אחרי ההפלה. הייתי מרוסקת ולא היה לי את הליווי המקצועי שאישה צריכה. זאת החלטה מאוד קשה לבצע הפסקת היריון, בטח מהסיבות של מה שקרה לי. למזלי יש את עמותת 'דלת פתוחה' שמלווה נשים בתהליך הזה של הפסקת היריון, אבל מעט מאוד נשים יודעות על זה ונשארות לבדן".

"זאת ועדה שמחליטה על החיים שלי"

"זאת לא ועדה שאומרת 'עכשיו אנחנו מאשרים לך הפסקת היריון כן או לא', זאת ועדה שמחליטה על החיים שלי פשוטו כמשמעו זה מדינה שמתערבת בחיים שלי. בעתיד שלי", מאשימה מעין ברג'יק. "זה הרבה מעבר ל'רק' החלטה על הגוף שלי".

הנשים הללו החליטו לחשוף את מה שמתרחש בתוך הוועדות, כשהדלת נסגרת. גם אם רוב הבקשות מאושרות, הדרך לכך עוברת במסלול של שקרים, פרוצדורות, עיכובים ותחושות אשם. "הקואליציה לביטול הוועדות להפסקת הריון", אותה הקימו ארגוני נשים וחברה אזרחית, כבר הודיעה על קמפיין רחב שנועד להביא להפסקת הוועדות הרפואיות. סרטונים ברשת ומודעות באוטובוסים יופצו בקרוב תחת הכותרת "הגוף שלי, החוקים שלהם" - ועם מסר ברור וכואב: "כיום לאישה בישראל אין אוטונומיה על גופה, וזה מצב שאנחנו יותר לא מוכנות לקבל".