ההמלצות על חיסון רביעי נגד קורונה

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם להמליץ על מנת חיסון רביעית נגד נגיף הקורונה. צוות הטיפול במגפות (צט"מ) התכנס אתמול (שלישי), במקביל לישיבת קבינט הקורונה, והחליט ברוב של כמעט 90% להמליץ על חיסון רביעי לבני שישים ומעלה.

החלטת הצט"מ התקבלה מיד לאחר ביקורת שהשמיע ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבה הסגורה: "אנחנו מאבדים זמן יקר. המחקר על חיסון רביעי נדחה שוב ושוב והיה צריך להתחיל מזמן". ואכן, טרם נערך מחקר כזה, ורק בימים הקרובים יחל בית החולים שיבא תל-השומר לגייס משתתפים למחקר קליני שיבחן את יעילות ובטיחות מתן מנת חיסון נוספת למי שכבר חוסנו בשלוש מנות. ההמלצה של הצוות לטיפול במגפות תובא לבחינת מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, שעמדתו בעניין טרם נשמעה. 

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם מתח ביקורת חריפה על המהלך: "שמעתי על החלטת הצוות לטיפול במגפות לחסן בחיסון רביעי את מערכת הרפואה, בני שישים ומעלה ומדוכאי חיסון. לדעתי זו החלטה לא מבוססת מדעית ורפואית ולו הייתי מצביע, הייתי מתנגד לה. זה שהובלנו בחיסון שלישי לא אומר שצריך חיסון רביעי ללא בסיס מדעי. דעיכת נוגדנים היא מצב טבעי וזיכרון חיסונים קיים אצל רוב האנשים".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הסתייג מההחלטה ואמר בשיחה עם N12: "כפי שהמליצו חברי הצוות לטיפול במגפות, ניתן לאפשר חיסון רביעי למי שמעוניין בכך בתנאי אי-ודאות. בכל מקרה, אי אפשר להתנות תו ירוק בחיסון רביעי ללא ראיות מדעיות מוצקות".

עוד הוסיף פרופ' לוין: "רצוי לבסס ההחלטות על נתונים ולא על השערות. מודאגים מאפשרות של דעיכת החיסון השלישי עם הזמן, ולכן רוצים לשפר ההגנה על האנשים בסיכון הגבוה ביותר. קבלת החלטות בדעת המומחים הגיעה עם נתונים חסרים - יש לשקף זאת לציבור. סביר לאפשר מנה רביעית לאנשים בסיכון, אך לא סביר להכניס זאת ללא ביסוס מספק במסגרת התו הירוק".

אחת ממשתתפות הישיבה שהצביעה בעד ההחלטה היא פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל-השומר וחברת הצט"מ, שאמרה: "זה נכון שאין ביסוס מדעי, אך לעיתים צריך לקבל החלטות כשאין מאה אחוז מידע. אנחנו רואים מה קורה באנגליה, שהמדינה כמעט מושבתת בעקבות הזינוק בתחלואה. תופעות הלוואי של החיסון הן מינימליות ואם נאחר בכמה ימים זה עלול להיות מאוחר מדי. אם נתנו חיסון וטעינו - לא נורא, אבל אם לא נתנו וטעינו זה נורא".

המחקר שצפוי לצאת השבוע לדרך בשיבא יתבסס על בחינת בדיקות דם של מחוסנים כדי לאמוד את רמת הנטרול של הנגיף. פרופ' רהב: "עם כל הכבוד למחקרים, השיקול העיקרי שצריך להילקח בחשבון בעיניי הוא מצב התחלואה ועם קצב ההתפשטות של האומיקרון המצב עלול להתהפך בתוך זמן קצר".

חשוב להדגיש, כי בפייזר טרם התקיים דיון רציני בשאלת החיסון הרביעי, ואין עדיין מחקרים בארץ עם נתונים המעידים על ירידה בהגנה של הבוסטר. עם זאת, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה אתמול בדיון בקבינט הקורונה כי חלה ירידה בהגנה של הבוסטר. גם שרת הפנים איילת שקד העלתה את האפשרות של חיסון רביעי ואמרה כי יש לאפשר לכל מי שרוצה לקבל אותו לעשות כן, על אחריותו.

 

ראש הממשלה בנט הביע תמיכה בהמלצת הצט"מ וקרא לבני 60 ומעלה לצאת ולהתחסן. לדבריו, מערכת הבריאות נערכת למבצע נרחב לחיסון רביעי של כלל המבוגרים העומדים בקריטריונים. "זו בשורה נפלאה אשר תסייע לנו לצלוח את גל האומיקרון ששוטף את העולם", אמר בנט. "אני קורא לכל מי שעומד בקריטריונים - צאו להתחסן, קחו אחריות על הבריאות ועל הפרנסה של כולנו. החיסונים מצילים חיים".  

אישור החיסון הרביעי בישראל: סיקור נרחב ברחבי העולם

הבשורה מישראל כבשה את כותרות אתרי החדשות ותשומת הלב העולמית, בצל הבהלה הגדולה מווריאנט האומיקרון. כך לדוגמה, ה-CNN ציטט אחד מחברי פאנל המומחים הישראלי שאמר אמש כי "ההחלטה להמליץ על מנה רביעית לא הייתה קלה". תחת הכותרת הראשית באתר החדשות הבינלאומי נכתב: "מומחי המגפה בישראל המליצו על בוסטר רביעי עבור בני 60 ומעלה ועובדי הבריאות".

 

ה-BBC הבריטי כתב כי "ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על התוכנית ואמר לגורמים רשמיים להתחיל בהכנות". ה-BBC מסביר: "רק כ-63% מאוכלוסייתה (של ישראל), המונה 9.3 מיליון, קיבלו שתי מנות. זה קשור בין השאר לכך שישראל היא מדינה צעירה יחסית - כשליש מאוכלוסייתה מתחת לגיל 14". אתר החדשות הצרפתי BFM תהה בכותרת: "מדוע ישראל שוקלת מנה רביעית?" והשיב -  "ישראל חוששת מאוד מהתפשטות אומיקרון בקרב אוכלוסיות בסיכון, ומהנזק שהווריאנט החדש עלול לגרום.