מגפת הקורונה הביאה עמה, לצד התחלואה הקשה, גם סיפורים אישיים לא פשוטים. שניים מהם קרו לאחרונה בבית החולים סורוקה, לאחר ששני חולי קורונה שאושפזו בבידוד בשל מצבם הקשה הופרדו מבני משפחתם – ולא פגשו את ילדיהם הקטנים במשך חודשיים. אתמול (ראשון), זה סוף-סוף קרה.
אחת מהם היא חדווה רם, שחלתה בקורונה כשהייתה בחודש הרביעי להיריונה. היא לא הייתה מחוסנת, ומצבה הידרדר במהירות. היא הורדמה והונשמה, ובלית ברירה התינוק שלה יולד בניתוח קיסרי. לאחר שהתעוררה היא הוכנסה לבידוד ובמשך חודשיים ימים לא ראתה את התינוק - עד היום.
"הרגשתי כאילו זה תינוק לא שלי", סיפרה. "אני הרבה פעמים גם אפילו שוכחת להתקשר לשאול מה שלומו, איך הוא, כי לא הייתה לי חווית לידה. אני לא מרגישה שילדתי, שיש לי תינוק. באמת, זה ממש מוזר לי".
"זה סיפור מרגש נורא", סיפרה פרופ' רלי הרשקוביץ, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בסורוקה. "סיפור של הצלחה כזו גדולה, ואני מסתכלת על זה אפילו בתור אימא ואומרת: וואו, כמעט חודשיים שלמים היא לא ראתה את התינוק שלה. מטורף. איזה כיף".
מלבד חדווה, גם לאה תורג'מן נמצאת במסדרונות בית החולים. היא לא עוזבת את בעלה משה לרגע ומתפללת שמצבו ישתפר. כמו חדווה, גם משה לא התחסן ובמשך חודשיים אושפז במצב קשה, נע בין חיים למוות. בימים האחרונים שב להכרה וביקש לראות את ילדיו ואת אשתו, שסיפרה: "היה רגע שפשוט באנו להיפרד ממנו. הוא לא ידע שהילדה הקטנה למדה להגיד 'אבא'".
שלשום נענו הרופאים לבקשתו של משה ואחרי 57 ימים הוא פגש את בני משפחתו. מצבו עדיין קשה מאוד, אך הרופאים מקווים שהפגישה עם הילדים ואשתו יחזקו אותו. גם הוא וגם חדווה, שהצליחו להתגבר על המחלה הקשה, מכים על חטא לאחר שלא התחסנו – ומפצירים באחרים ללמוד מהמקרים שלהם ולקבל את הזריקה מצילת החיים.